פרי עץ הדר: הכל על מנהגי ארבעת המינים בבתי גדולי ישראל

בכל הדורות, נהגו בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם, להתהדר בארבעת המינים לקראת חג הסוכות, ולהוזיל עליהם הון רב. אם בכל מצווה הקפידו יראי השם לקיים 'זה קלי ואנווהו', הרי שבכל הנוגע לחג הסוכות ומצוותיו, הגבירו את הידורם שבעתיים. ואם אצל פשוטי-עם כך, הרי שבבתי גדולי ישראל – על אחת כמה וכמה.
מערכת JDN מביאה לכם את הלקט הנבחר מתוך מנהגי גדולי ישראל שפורסמו בעיתון 'משפחה' במוסף החדשות של גליון חג הסוכות.

ראש הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן
יוצא ידי כולם: מרן הגראי"ל שטיינמן נוהג לקחת אתרוג זן חזו"א, בעל פיטם בדרך כלל, שגידולו מרשים וצורתו מהודרת לכתחילה, על פי כל תנאי ההלכה. מכיוון שרבים נוהגים להביא בפניו אתרוגים מזנים שונים, כמו מרוקאי ותימני, הרי שבשעת הנענועים (בעת נטילת הלולב) הגראי"ל מנענע גם בהם, לאחר שעשה את הברכה על האתרוג הקבוע.

לאחר שמברך הגראי"ל על ארבעת המינים , הוא נותן רשות לברך עליהם לכל המתפללים.

כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א
מזן אל זן: לביתו של כ"ק אדמו"ר מבעלזא מגיעים לפני חג הסוכות מספר חסידים העוסקים בתחום ארבעת המינים, כאשר כל אחד רואה לעצמו לזכות, להעניק לאדמו"ר את האתרוג המהודר ביותר שהגיע לרשותו. מדובר בכל הזנים האפשריים. כל יום, נוהג האדמו"ר להשתמש באתרוג מזן אחר, בעת נטילת הלולב והנענועים.

בעקרון הקפידו אדמו"רי בעלזא לקחת מ'אתרוגי ינובה', כאשר לרוב האדמו"ר מקפיד לקחת ביום הראשון אתרוג כזה‬.

בלולבים אין קפידה בבעלזא על הזן, לעתים גם לולב דרי מגיע לבית האדמו"ר. אבל לא מדובר בהכרח.

את ה'קוישקלאך' נוהגים לאגוד על פי מנהג האר"י, קרי – שני הדסים וערבה מצד ימין והדס וערבה מצד שמאל‬. זולת ארבעת המינים לשימושו האישי של האדמו"ר, קיימים בבית האדמו"ר מספר סטים של ד' מינים, אותם מוציאים בכל יום עבור הבחורים והאברכים שלא מביאים ארבעה מינים לביהמ"ד, כפי שנהגו בבעלזא‬.

מי שאחראי על כל נושא ארבעת המינים ואגידתם הוא הגבאי הרה"ח ר' שמעון וואלף קליין‬.

מרן הגרי"ג אדלשטיין
נענועים לפנות בוקר: מרן הגר"ג אדלשטיין נוהג ליטול ולנענע כמה מיני אתרוגים מזנים שונים שמביאים לפניו כמה ממקורבין. אמנם את הברכה מברך על אתרוג מזן חזון איש שנבחר עבורו במיוחד.

הגר"ג, נוטל את ד' המינים ומברך עליהם בסוכה בשעה מוקדמת מאד בבוקר, קודם התפילה, ולאחר מכן עושה את שאר הנענועים עם הציבור בשעת ההלל.

כ"ק אדמו"ר מצאנז שליט"א
הידור ב'לכם': ברשותו של כ"ק אדמו"ר מצאנז יש מדי שנה לפחות ארבעה סטים של ד' מינים.

כבר בימי עשרת ימי תשובה, מגיעים לבית האדמו"ר אנשים שלהם חזקה מיוחדת להביא לרבי אתרוגים מובחרים.

האדמו"ר מקפיד לשלם להם על המינים, אפילו כשבעלי האתרוגים מבקשים לוותר עליו מוותרים, כשהוא מטעים כי המינים חייבים להיות "לכם". מידי יום בחול המועד לפני התפילה, עושים לאדמו"ר "קוישיקל" חדש והוא קושר את הלולב מחדש כדי לקיים 'זה קלי ואנווהו'. כמו כן נוהג בלולב לקחת ששה הדסים.

האדמו"ר עושה נענועים כל יום עם לולב, ועם שני הסטים הללו עוברים המתפללים אחר כך לברך. החסידים מברכים על הלולב של האדמו"ר, ולאחר מכן מנענעים עם הלולב שלהם. האדמו"ר יושב ונותן מידיו לכל אחד לברך ועונה על כל ברכה.

ביום הראשון לא מאפשרים לילדים לעבור , שכן ביום הראשון כידוע, יש להקפיד על "לכם" והילדים לא יכולים להקנות את המינים בחזרה כמו מבוגרים.

כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א
אתרוגים מהמלמד: כ"ק אדמו"ר מסאטמאר יושב בימי תשרי במשך שעות ובוחר בעצמו את ארבעת המינים. זאת למרות שמדובר בחודש העמוס ביותר שבו עומדים אלפי חסידים עם קוויטלך ונכנסים להתברך לשנה טובה, בין כסה לעשור.

מאז שהאדמו"ר הגיע לשמש כרב העיר קריית יואל, לפני שלושים וחמש שנה, קונה האדמו"ר את האתרוג אצל הרה"ח ר' דוד שלמה ברגר, שהינו מלמד בת"ת בעיר, כאשר מיד במוצאי ראש השנה הוא מביא לאדמו"ר ארגז עם אתרוגים והאדמו"ר יושב כאמור במשך שעות ובודק את האתרוגים בעצמו.

בשנים האחרונות מאז שעלה על כס האדמו"רות והוא מקבל קהל במשך שעות מדי יום, תהליך החיפוש יכול להימשך כמה ימים עד שהאדמו"ר מוצא את ה"אתרוג" ההדור.

האדמו"ר משלם על האתרוג בעצמו בין 800-1000 דולר. מידי שנה, מגיעים כמה נגידים וסוחרים שמביאים מתנה לאדמו"ר אתרוג, ביניהם נמנים ראש העיר קרית יואל הרב אברהם וידר, הרב יצחק רוזנברג סגן ראש הקהל, משפחת ניישטאט ועוד, כאשר בסך הכל זה מסתכם בכשמונה אתרוגים, כאשר הזנים הינם 'ינובה' או 'מרוקו' וכולם בעלי פיטם.

את האתרוגים שהאדמו"ר מקבל במתנה, הוא לוקח לבית המדרש לצורך הלל, כאשר בכל יום הוא לוקח לבית המדרש אתרוג אחר.

על אספקת הלולבים אחראי הרה"ג ר' דוד שלמה עקשטיין – מראשי הישיבה הגדולה של סאטמר בקרית יואל, שמתעסק בייבוא ארבעת המינים מקליפורניה. הרב עקשטיין גם מספק את ההדסים.

האדמו"ר בוחר מתוך ההיצע שני לולבים ושמונה סטים של תשעה הדסים כמנהג בית סיגעט, ומכניס אותם למקרר מיוחד הנמצא בביתו. למקרר זה יש מנעול ורק לאדמו"ר יש את המפתח.

את איגוד ארבעת המינים עושה האדמו"ר בערב חג הסוכות, בתוך סוכתו. את ה'קוישקל' המפואר מספק הרב ישעיה יצחק רובין – מנהל ת"ת סאטמר ויליאמסבורג.

בבוקרו של יום א', האדמו"ר קם לפנות בוקר, הולך לטבול במקווה וחוזר לביתו, ואז הוא מוציא את הלולב מהמקרר ומסתגר בסוכה, כשאף אחד לא נוכח בה. איש אינו מורשה להתבונן בעבודת הנטילה, ולפיכך אף אחד לא יודע על איזה אתרוג בירך.

בכל יום לאחר הטבילה במקווה, לפני שהאדמו"ר חוזר לביתו, שמש בית המדרש נותן לאדמו"ר ערבות טריות, וכן מחליף בכל יום את תשעת ההדסים לחדשים.

מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א
אתרוג לפני ראש השנה: מרן האדמו"ר מוויז'ניץ, נוהג לקבל את ארבעת המינים מיהודים שיש בידם חזקה להעניק את המינים בחצר ויז'ניץ, כבר שנים רבות, אצל אדמו"רי השושלת.

את האתרוג מקבל האדמו"ר מידי בעלי 'אתרוגי לודמיר', שמביאים לו שני אתרוגים. לכ"ק מרן ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע היה גבאי, הרה"ח רבי יצחק דוד רוזמוביץ ז"ל, שהיה שותף בפרדסו של לודמיר. גם משמכר את חלקו ללודמיר, המשיך לקבל אתרוגים לביתו, כשמהם בחר את המהודר והמובחר והגישו ל'אמרי חיים', ומאוחר יותר – לבנו כ"ק מרן ה'ישועות משה' זי"ע. כיום, חתנו של רוזמוביץ מגיע יחד עם נציגי לודמיר להגיש את האתרוג.

את האתרוגים מקבל האדמו"ר עוד לפני ראש השנה, בהתאם למנהגו של ה'אמרי חיים' שאמר על כך, כי כאשר יש לו אתרוג לפני ראש השנה, הדבר מסב לו גדלות המוחין. האדמו"ר ביקש לשלם על האתרוג, אך המביאים סרבו לקבל תשלום והסתפקו בברכת הקודש.

בעבר, היו שנהגו להקפיד בויז'ניץ על לולב 'כפתור', אולם האדמו"ר נוהג בשנים האחרונות לקחת לולב רגיל, שבו למרבית הדעות ניתן לצאת ידי חובה. על אספקת הלולב אחראי הרה"ג רבי יוסף וייס – ראש הכוללים בויז'ניץ. האדמו"ר איננו מקפיד על זן מיוחד, מלבד ההידור ההלכתי. את ההדסים מביא הרה"ח ר' אלימלך אדלר.

מי שאחראי על איגודם ואף מספק את ה'קוישיקל', הוא הרה"ח רבי ישראל ויינברגר, שגם נהג בכך אצל ה'ישועות משה'. ר' ישראל מכין לאדמו"ר שני סטים, אחד לנטילת לולב ואחד להלל. זה שנועד לברכה, מכיל שלושה הדסים. השני שנועד להלל, מכיל תשעה הדסים. בהושענא רבה, לאחר התפילה, האדמו"ר מעניק את האתרוג לוויינברגר, המכין ממנו מרקחת אתרוגים עבור האדמו"ר לצורך ט"ו בשבט. את יתר המינים שורפים בשריפת חמץ.

כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף שליט"א
כל יום לולב: כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף אוגד תשעה הדסים ושתי ערבות, המחולקים לשני צידי הלולב ומאוגדים בחוט מסתלסל מהלולב. ההדסים עצמם הם המאוגדים בחוט המסתלסל. מה שמחזיק אותם עם הערבות אלו טבעות הלולב.

האדמו"ר עצמו מקפיד על ביצוע האגד והוא עושה זאת בכוונות גדולות.

לאדמו"ר מספר לולבים. כמה לנענועים בהלל, וכמה לנטילת לולב, שנעשית בסוכתו האישית. לאדמו"ר אף מספר אתרוגים והוא בוחר אותם עוד לפני יום כיפור, מבין עשרות אתרוגים מאד מהודרים, המובאים אליו מכל מיני סוחרים ומגדלים בעצמם.

כ"ק אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א
אתרוג מהעץ של הגרמי"ל: כ"ק האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק מקבל אתרוגים מזנים שונים. הרה"ח רבי שכנא פרנקל שבבעלות בנו פרדס אתרוגים, מחזיק בחזקה להביא כמה אתרוגים מובחרים, עם פיטם וגם בלי. כמו כן, רבי שכנא ממשיך לקבל, כבעבר, אתרוג מאילן האתרוגים של מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, עליו נהג כידוע לברך מרן ה'חזון איש' זצ"ל. במנהג זה, החל רבי שכנא עוד לפני שנים רבות, כאשר אחיו שהיה תלמיד החזון איש, הרה"ג רבי דוד'ל פרנקל זצ"ל, שולח לו אתרוג מאילן זה, עבור האדמו"ר.

כמו כן, שולחים לאדמו"ר גם מכפר חב"ד אתרוג מזן 'ינובה'.

את הלולבים מקבל האדמו"ר מידי הרה"ח רבי יוד'ל סמט, מחסידיו ובעלי חברת 'הלולב'. האדמו"ר נוהג לקחת מספר לולבים, שכן לרוב הלולבים נפסלים לעתים תכופות במהלך חול המועד, כתוצאה מעבודת הנענועים. האדמו"ר לוקח לולב אחד עם כפתור (כמנהג ויז'ניץ) ולולב רגיל.

האדמו"ר מקבל את האתרוגים והלולבים במתנה ועל ההדסים נוהג האדמו"ר לשלם, כאשר הוא רוכש זאת מידיו של הרה"ח רבי ישראל יורוביץ, המביא לאדמו"ר כמות גדולה של הדסים. גם לו חזקה של עשרות שנים באספקת ההדסים.

מי שאחראי על מיון המינים, הוא הגאון רבי משה ברנדסדורפר, שממשיך בכך את מסורת אביו, הגר"מ זצ"ל בעל ה'קנה בשם'. החל מערב יום הכיפורים ועד חג הסוכות, מגיע הגר"מ לבית האדמו"ר, ומקטלג את האתרוגים והלולבים, על פי רמת הידורם. בעת הברכה, האדמו"ר נוהג לקחת כל יום אתרוג ולולב אחר, על פי רמת ההידור, כאשר ליום הראשון, הוא כמובן לוקח את המובחר ביותר.

את הטבעות וההכנות לאגידתם, עושה האדמו"ר לפני סוכות. את אגידתם בפועל, עושה ביום הראשון של החג, מיד לאחר נץ החמה וטבילה במקווה. הציבור, החפץ לנענע בארבעת המינים של האדמו"ר, יכול לעבור בין השעות שבע לשמונה בבוקר, ולקיים את המצווה.