כמידי שנה צפויים אלפים מכל רחבי הארץ לפקוד ולהשתטח על ציון שמואל הנביא ביום ההילולא המקובל במסורת בכ"ח אייר.
מנהג זה נשען על מסורת ארוכה, הנזכרת כבר באיגרת ששלח רבינו עובדיה מברטנורא לאחיו בשנת רמ"ט וכה כתב לו בלשונו הציורית: "קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עד היום ביד היהודים ובאים להשתטח שם בכל שנה ושנה בכ"ח באייר ביום מיתתו, באים מכל הסביבות ומדליקים עלי׳ אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקים עליו נר תמיד.
"והישמעאלים מנשאים המקום ההוא ויראים לגעת בכל הנקדש לשמו. וכבר היו למקום ההוא כלי כסף ובגדי רקמה וזהב רבים ויפים מאד אלא שכבר מכרו זקני ירושלים הרעים את כל ההקדשות, נכסים וקרקעות, לא השאירו שריד.
אמנם לא ראיתי ולא שמעתי שנעשה אות או מופת במקום ההוא שהיה בו שינוי מנהגו של עולם לבד מה שאומרים שהרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו בנדר ובנדבה שהתנדבו למקום ההוא או בתפלה שם נענו וכל אלה דברים שאין להם הכרע. אני לא יצאתי מירושלם ללכת אנה ואנה למן היום אשר באתי…"
שמונה שנים לפני המכתב, ביקר במקום הנוסע רבי משולם מוולטרה ואף הוא תיאר את מרכזיותו של המקום "בית אחד סגור שהיהודים מחזיקים אותו והשמש מבית הכנסת אשר שמו ר' משה ב"ר שמואל פתח לי הבית… למטה במערה… ולשם בית הכנסת אשר נר תמיד תוקד בו ולשם קבורת אדוננו שמואל ע"ה"
במכתבים אחרים הוא מתאר את נסיונות ההשתלטות הערביים על המקום "והמוסלמים אומרים ליהודים למה לא תלכו לקבר צדיק כך או הנביא, שמו כך, ומאלה הקברים ביקשו הישמעאלים כמה פעמים שיהיו סגורים ובקדושה תחת ידם וה' הפר עצתם"
תיאור של אחד העימותים הללו נמצא בכתביו של רבי יצחק לטיף ששהה בארץ ישראל בשנים המתוארות לעיל [ה'תר"מ-התר"ן] והוא מספר מעשיה אגדית כפי ששמעה בבקרו בציון "פעם אחת החדילו הערבים את היהודים מליכנס בטרקלין של קברו של שמואל הנביא להתפלל. קם עליהם הצדיק הזה זלה"ה וחָנק בגרונו למחדיל היהודים מלבוא בתפילתו ואמר לו: תחזיר המפתח ליהודים וישקדו על פתחי, כי הם בניי ולא אתם. מיד החזיר, וזה שמעתי בהיותי שם ונרות דולקים שם תמיד וערבים מתנדבים ודולקים".
עד היום משמש המבנה כמסגד אזורי, אך הערבים נזהרים בכבודו של 'נבי סמואל' ומקפידים ביותר על נקיון המקום.
המבנה מעל הציון
ציון הקבר נמצא במערה שנחצבה בסלע מתחת למבנה המרכזי שבאתר. המבנה עצמו נבנה כמבצר צלבני לפני כתשע מאות שנים בעת מסעם לירושלים, באולם הכניסה נותרו עד היום הקמרונות והקירות המסיביים המאפיינים את סגנון הבנייה הרוֹמָנֶסְקִי של הצלבנים.
המבנה משולב במסגד שנבנה בתקופה הממלוכית לפני כשבע מאות שנים, בין מלחה"ע הראשונה לשנייה עבר המקום שיפוצים נרחבים. כיום נמצא מקום התפילה של המוסלמים באולם שמעבר למבוא. מקום התפילה של היהודים נמצא במערה שבה נמצא ציון קברו של שמואל הנביא. גרם מדרגות יורד אליה בצד אולם המבוא.
היערכות רבתי
משטרת ירושלים נערכת לקראת ההילולא ותתוגבר נוכחות ניידות לשמירה על ביטחונם של החוגגים, שמירת הסדר הציבורי והסדרת התנועה וזאת במטרה להקל על הציבור שמגיע לקחת חלק בהילולה ולמנוע עומסי תנועה בכניסה לאתר.
פירוט הסדרי התנועה בצירים המובילים למתחם קבר נבי סמואל:
• ההגעה להילולה תתאפשר באמצעות קווי שירות סדירים והיסעים שיצאו משני אתרים: חניון מסוף האוטובוסים ברמות (רח' מירסקי). וחניית מחנה עופר.
• מערך ההיסעים יוביל את המתפללים עד הכניסה למתחם האתר ומשם ימשיכו עם הסעות מיוחדות לרחבת הקבר.
• לא תתאפשר הגעה לאתר או למקומות הסמוכים לו בכלי רכב פרטיים.
• במהלך ימי ההילולה (25-29.5.14) ייחסמו לתנועת כלי רכב החל מהשעה 17:00 ועד 04:00 הצירים הבאים: ציר 436 מהר שמואל לכיוון ירושלים, ציר 436 מירושלים לגבעת זאב (מלבד תושבי גבעת זאב, הר שמואל וגבעון בהצגת תעודת זהות בלבד).
אמש לפנות ערב כבר נפרשו כוחות הביטחון בשטח ונערכו לתת מענה לכל צורך רפואי או בטחוני ח"ו.
צילום: איציק מנדלוביץ-חדשות 24
