העם היהודי סוגר מעגל בן 75 שנים מאוסטריה ליישוב אלעזר שבישראל.
בשרשרת אירועים ניסיים ותמוהים שרד ספר התורה באורח נדיר את ליל הבדולח הנורא, והגיע אל ידיו של דוד יעקובסון, תושב הארץ שהזדמן לאוסטריה לצורך מחקר.
החוקר דוד יעקובסון, ושב היישוב, הוזמן בחודשים האחרונים לעסוק במחקר אקדמי באוניברסיטה בעיר גראץ הנמצאת בדרום אוסטריה. במהלך ביקוריו התכופים שם ביקר לא מעט בבית הכנסת ובקהילה היהודית הקטנה שבעיר. בית הכנסת נבנה מחדש לפני כ15 שנים, באתר בו היה בית הכנסת הישן שנשרף בליל הבדולח בתרצ"ט (1938). היות ולקהילה אין רב מזה זמן. התנדבת יעקובסון לשמש בעל קורא, ש"צ, ואף הוזמן להעביר סדרה של שיעורים\הרצאות בנושאי יהדות. לשיעורים אלה מגיעים גם לא-יהודים רבים.
באחד מביקוריו במשרד הקהילה ניגשה אליו המזכירה (אינה יהודיה) עם חבילה עטופה ושאלה אם יוכל להסביר את תוכנה. את החבילה הביאה למשרד אשה מבוגרת שסרבה להזדהות, מסרה אותה לידי המזכירה והסתלקה מיד ללא אומר ודברים.
"פתחנו את החבילה" מספר דוד בהתרגשות "וראיתי יריעות של ספר תורה מפויח, ללא 'עצי חיים'. גללתי את היריעה לכל אורכה, ומצאתי שכל ספר בראשית ופרשת שמות חסרים. היריעות מתחילות בפסוק "והבאתי אתכם אל הארץ" – לשון הגאולה החמישית שבתחילת פרשת וארא.
"למותר לציין שהתרגשתי מאד, והצעתי לנשיאת הקהילה לאפשר לי להעלות את הספר לארץ, לשקמו למצב שימוש מלא, ולדאוג שימלא שוב את ייעודו המקורי כספר תורה הנקרא בציבור. הצעתי נתקבלה תוך אנחת רווחה. לקהילה ארבעה ספרי תורה שמישים ואין ידה משיגה לדאוג (לא טכנית ולא כספית) לשיקום הספר. הקהילה בוינה (אליה מסונפת הקהילה הקטנה של גראץ) לא גילתה התלהבות לקחת אחריות לשיקום הספר. הבאתי את הספר לארץ, והוא עובר כרגע שיקום והשלמה במכון "אות" בירושלים. אנו תקווה שהספר יהיה מוכן ושמיש ונזכה להכנסתו לקהילתנו.
על פי המסופר, ספרי התורה ניצלו משריפת ליל הבדולח בחרוף נפש ע"י חברי הקהילה. לאחר מכן הובאו למשרדי הקהילה שם המשיכו חברי הקהילה להתפלל עד לחיסול הקהילה בשנת תש"א (1941). על פי נתוני יד ושם נספו בשואה כ2200 יהודי גראץ, ורק פחות ממאה ניצלו. משרדי הקהילה נתפסו ע"י "נוער היטלר" ותשמישי הקדושה נשדדו או הושלכו למרתף (חלקם נמצאו במקום לאחר המלחמה)
מה עוד ניתן ללמוד על הספר?
הספר אשכנזי (נכתב באותיות על פי מרן הבית יוסף). סגנון אותיותיו מעיד על כך שנכתב לפני פרסום ה"משנה ברורה" (תרס"ו) , שכן החפץ חיים קיבע מחדש צורתן של מספר אותיות (ר' משנה ברורה או"ח סימן ל"ו) וקביעותיו התקבלו בכל קהילות אשכנז. הספר כתוב היטב על קלף משובח ביד אומן ותלמיד חכם. הדיו משובחת ועמדה בפגעי הזמן והתלאות.
כמצוין, הספר מפויח וכנראה היה בשרפה – כנראה זו של ליל הבדולח. מה שמחזק את השערת השרפה הוא מצבה של היריעה בפרשת אמור (פרשת המועדים) שהיא מקומטת ומיובשת במיוחד, מה שמעיד על חשיפה לחום גבוה. ניתן לשער שהספר היה גלול במקום זה בעת השרפה, ואולי שימש בקהילה כספר של החגים.
הספר זכה ל"הכנסת ספר תורה" בקהילה. בפסוקים האחרונים בספר דברים ניתן למצוא כמה אותיות שגלשו מהשורה ואינן ישרות לגמרי, מה שמעיד על כתיבתן ע"י בעלי בתים ולא ע"י מומחה, כפי הנהוג בטקסי הכנסת ספר תורה בקהילות ישראל.
ה"נון" ההפוכה בפרשת בהעלותך בצורת האות האנגלית זד , ולא כתב ראי במקובל ברוב המקומות. זהו סגנון יהודי-אוסטרי. (ע"פ הרב ברויאר ישנן 13 שיטות מקובלות לסימון במקום זה), הספר נכתב עם "ווי העמודים" – כל העמודים מתחילים באות ו', למעט היוצאים מהכלל "בי-ה שמו", ועוד עמוד המתחיל ב"שמר לך" בספר דברים. הסופר נתן דרור ליצר האמנות שלו, והידר במיוחד בכתרי כמה מהאותיות בכמה שורות עליונות ובפרשת האזינו.
בהעדר עצי החיים, איננו יודעים (נכון לשעה זו) את זהות הסופר ותאריך מדויק של הכתיבה. הספר היה עטוף במעיל עליו כתוב "זו נדבה לכבוד התורה האשה מ' חוה שטאדלר שנת תרנ"ז (1896-7) לפ"ק". איננו יכולים לקבוע בודאות שזה המעיל המקורי של הספר.
כאמור, היום מגיע הסוף הטוב לגלגולו של ספר התורה והוא יוכנס ברוב כבוד לבית הכנסת באלעזר, שם ישמר.
היישוב אלעזר במבט מכיוון אפרת.
אלעזר הינו ישוב קהילתי דתי, השוכן בגוש עציון, כ-18 ק"מ מירושלים ומסופח למועצה האזורית גוש עציון. היישוב הוקם בחודש חשוון תשל"ו כמושב שיתופי ומייסדיו היו גרעין משפחות אקדמאים דתיים שעלו מארצות הברית. שמו של היישוב ניתן לו על שם אלעזר החורני שהיה אחיו של יהודה המכבי, אשר נהרג במהלך קרב בית זכריה שנערך בקרבת מקום.
הישוב מונה כ- 380 משפחות, כ- 1850 תושבים והאוכלוסייה דתית. פועלים מוסדות שירות קהילתיים לרווחת התושבים ובמקום פעילים ארבעה בתי כנסת
