בדברי ההסבר, כתבו חברי הוועדה המוניטרית כי ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
• סביבת האינפלציה המשיכה לרדת החודש. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים ירדו אל מתחת לתחום יעד האינפלציה, והציפיות לשנתיים מצויות בגבול התחתון. גם בציפיות לטווחים ארוכים יותר נרשמה ירידה, אך הן קרובות למרכז תחום היעד.
• האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים ברובם על כך שהפעילות ברבעון השלישי האטה ואולי אף ירדה. עיקר ההאטה בפעילות נובעת ממבצע "צוק איתן". סקר החברות מצביע על ירידה בפעילות ברביע השלישי בכל ענפי המשק, ובעיקר בתיירות. במדדי האמון לא חלה הרעה משמעותית למרות מבצע "צוק איתן", ובמדד מנהלי הרכש נרשם שיפור.
• לאור הפחתות הריבית בישראל והתחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש החודש ב-2.8% במונחי השער הנומינאלי האפקטיבי, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 4.1%. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.
• החודש גברו החששות מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית על רקע גידול באי-הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים. בגוש האירו התקבלו החודש נתונים מאכזבים, בדגש על הכלכלות הגדולות בגוש. בארה"ב נמשכת ההתאוששות בצמיחה, אולם קיימים סיכונים להחטאת התחזית כלפי מטה. על פי הערכות השווקים, מועד תחילת העלאות הריבית בארה"ב נדחה לסביבות אוקטובר 2015.
• נמשכת ירידה חדה במספר העסקאות בשוק הדיור, וחלה התמתנות בקצב נטילת המשכנתאות. מחירי הדירות ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%, וקצב עלייתם ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט הואט ל-5%. קשה להעריך את התגובה שתתרחש כאשר יוסר חוסר הוודאות ביחס לחוק מע"מ אפס.
• הצבירה בקרנות המתמחות באג"ח קונצרני נמשכת, אם כי בהיקפים נמוכים יחסית; רמת המרווחים בשוק זה ממשיכה להצביע ככל הנראה על תמחור חסר של הסיכונים.
הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתת הריבית האחרונות, שהביאו את הריבית לרמה של 0.25%, טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, ולאור זאת החליטה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
ציון בקר, סמנכ"ל ומנהל החטיבה הפיננסית במרכנתיל: "הורדות הריבית מיצו את עצמם"
לדברי ציון בקר, סמנכ"ל ומנהל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל: "הנגידה החליטה שלא להוריד את הריבית, לדעתנו, בעיקר מאחר וצעדים מוניטריים אלה מיצו את עצמם במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, תומכת בניפוח בועת הנדל"ן ובאג"ח ונכסים מסוכנים אחרים. אומנם, קצב ורמות האינפלציה הנמוכות בארץ ובעולם תומכות בהורדת הריבית. הבעיה המרכזית היא שלדעתנו, לא תהיה אפקטיביות לצעד נוסף של הורדת ריבית ולא לצעדים של הרחבה כמותית על ידי הנגידה. רמות הריבית הנמוכות תומכות בעיקר "בשיווי משקל בין בועות" על רקע מלחמת מטבעות וריביות ברחבי העולם – כל מדינה מול שאר העולם במטרה לתמוך בצמיחה המקומית ולשמור על יתרון תחרותי בשווקים הגלובליים.
"ושוב, אין אפקטיביות בשינויי ריבית ברמות כאלה או בהרחבה כמותית (רכישה של אג"ח ממשלתיות על-ידי הבנק המרכזי). הצעדים המוניטריים המהירים הללו היו קריטיים ב- 2008-2009 על רקע קריסתה של המערכת הפיננסית. כיום, הבעיה שונה (צמיחה לא מספקת) ולכן, הצעדים הנדרשים לביצוע הם בידיים אחרות (הממשלה – צעדים פיסקליים) ואין להסתפק במדיניות המוניטרית של הנגידה ולהגיב לה.
"אגב, בהתייחס למחאה החברתית ויוקר המחיה, השחקנית המרכזית גם כאן צריכה להיות הממשלה ולאו דווקא התאגידים הגדולים והמונופולים. יש לזכור כי הגורם המרכזי בשוק העבודה, בסחורות (מים חשמל וכ"ב), מיסים, מכסים ותשתיות היא הממשלה עצמה. דווקא בעת הנוכחית, קיימת בידי הממשלה הזדמנות פז לנצל את התמיכה הציבורית לפעולות אמיתיות של הקלה בבירוקרטיה, טיפול ב-"השמן והרזה" במונופולים, בארנונה, הורדת מיסים ומכסים, תשתיות חינוך ועוד.
"טיפול בכל אחד או אפילו באחד הנושאים שצויינו יהיה אפקטיבי לאין ערוך מאשר הורדת ריבית נוספת או רכישה של אג"ח ממשלתיות. יש לזכור כי בארה"ב בצעו מהלך של רכישת אג"ח על מנת להוריד את התשואות לטווח הארוך ובכך לתמוך בשוק הנדל"ן והלוואות למשכנתאות. בארץ, השוק בשיאו והלוואות המשכנתא אף הן נמצאות בשיאן הן בכמות והן בריביות נמוכות מאוד ואטרקטיביות גם לטווחים ארוכים של למעלה מ- 15 שנים. לכן, אין הגיון בתהליך כזה בארץ".
