באוצר השתמשו במבצע "צוק איתן" כתירוץ לקיצוץ 2 מיליארד ₪ בתקציב המדינה, בעוד שקיצוץ זה תוכנן מראש, כך התברר היום (רביעי) בדיון בוועדה לביקורת המדינה. הקיצוץ בשיעור זה יימשך גם בשנים הבאות. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן אמר כי "הכנת תקציב היא ליבת העשייה של המדינה, הכלי העיקרי של הממשלה ואמור לשקף את מדיניותה וסדר העדיפויות שלה. יש אמנם שיפור בהתנהלות, אך יש לוודא שהוא יגבר ויימשך גם בעתיד, ואנו נמשיך לבדוק אם הבטחות האוצר לשינוי – אכן מתממשות". כהן קרא לעגן בתקנות סמכות מנכ"ל האוצר לקבוע תחזית הכנסות המדינה – מול ראשי האגפים במשרדו, וקרא למשרד ראש הממשלה שלא להמשיך ולעכב את חקיקת חוק המועצה הלאומית לכלכלה, המתעכב כבר כשבע שנים.
הדיון התמקד במסקנות הדו"ח המיוחד של מבקר המדינה בעניין הכנת תקציב המדינה. לפי הדו"ח, נרשמו תחזיות סותרות בין אגפים שונים באוצר להכנסות המדינה, פקידי משרד האוצר הם האשמים בגירעון שנוצר (39 מיליארד) בעקבות תקציב 2011-2012, וכי האוצר לא יודע להכין תחזיות מציאותיות לגביית מיסים, ואין נוהל הקובע כיצד מכינים את התחזית ההכנסות, מי האחראי להכנתו ומי הגורם המאשר. בנוסף, סמכויות ראשי האגפים והמנכ"ל לא-ברורות, לא מוסדרות וחסרות היררכיה. מבקר המדינה מעיר זו הפעם הרביעית לאוצר, כי אין תיעוד של ישיבות שהן צומת מרכזי בקבלת החלטות.
קרא עוד:
[postim]
נציג המבקר, אהוד לנגרמן הוסיף כי "תחזית האוצר קפצה תוך ימים אחדים במיליארדי ש"ח, לא היה נוהל באוצר להערכת הכנסות המדינה ממיסים, לא ברורה סמכות המנכ"ל מול מנהלי האגפים ואין גורם מתכלל להכנת התחזית".
יעל אנדורן, מנכ"לית האוצר, השיבה בדיון כי כתוצאה מהדו"ח שונו שורה ארוכה של תהליכים ודיונים כדי לתקן את הליקויים שהתגלו. "כבר הצעת התקציב לשנת 2015 כוללת שינויים בשקיפות ובהוצאות המדינה, גובש נוהל מפורט להכנת תחזית הכנסות המדינה ממיסים שיאושר בקרוב ויובא לעיון חברי הועדה לביקורת המדינה, וכמו-כן צוות המתכנס מדי חודש עוקב ומבקר על התפתחות תחזית ההכנסות וההוצאות בפועל ביחס לתקציב".
לדברי יואל נווה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה באוצר, ביחידת הכלכלן הראשי יש יחידה מוגדרת לכתיבת תחזיות, כולל בחינת העבר. "התחזית נכתבת כמובן על בסיס המידע הטוב ביותר שהיה בידינו במועד הכנת התחזית, אך כמובן צריך לעדכן אותה כל העת, למשל כתוצאה מ"צוק איתן" וההוצאות הנלוות לו. הגידול בהכנסות ממיסים משקפת את הצמיחה הצפויה במשק, ועדכון של גביה בפועל, אך לא תמיד אנו יכולים להסביר את התנודות בגביית המיסים".
ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) הבהירה כי מדברי נציגי האוצר עולה בבירור כי הקיצוץ הרוחבי בתקציבי משרדי הממשלה לא היה קשור להוצאות "צוק איתן", אלא תוכנן מראש – והמצבע רק שימש לו כתירוץ. "נראה לי שהתהליך באוצר רק החמיר אחרי בדיקת המבקר, ולא השתפר. קיצוצים מתקבלים ללא כל דיון", אמרה. ח"כ ליאון ליטניצקי (ישראל ביתנו) הציע כי מבצעים צבאיים יתוחשבו כרזרבות תקציביות, כדי שלאחריהם, לא יצטרכו לקצץ בתקציבים אזרחיים, ואילו ח"כ באסל גאטס (בל"ד) הזהיר כי "מי שמתנהל בצורה שלומיאלית בהכנת התקציב – קל וחומר שינהג כך בביצועו. יש שלושה תקציבים בישראל: המוגש לחברי הכנסת, הרזרבות וההעברות בוועדת הכספים. שינויי תקציב מוגשים לוועדה זו כבר למחרת אישור התקציב בכנסת".
אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר ציין עוד בדיון כי "פרסמנו את המתודולוגיה של תחזית ההכנסות, הטבות המס, ניהול הסיכונים לכל משרד בפני עצמו ועוד. מטרתנו להוריד את החוב, כדי שהממשלה תוכל להגדיל את ההוצאות במקרה של אסון. בכל תקציב יש רזרבה להתייקרויות או להתמודד עם דברים בלתי צפויים – מלחמה, אסונות-טבע, משבר כלכלי או פריצת מסגרות השכר וכד'". עדי ברנדר, נציג בנק ישראל הוסיף כי "הכללים הפיסקאליים של ישראל נשברים פעם אחרי פעם, כי הממשלה צוברת במהלך השנה התחייבויות עוד ועוד – ואז היא נאלצת לשנות את הכללים".
