לקראת הבחירות, התקבצו שלושת ה'משמשים בקודש' של מרן הרה״ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע. בראשם הגאון החסיד הרב רבי אהרן מרדכי רוטנר שליט"א רב ומו"ץ דקהל 'מחזיקי הדת', ואתו הרב החסיד ר' מרדכי וובר שליט"א והרב החסיד ר' יצחק לנדא שליט"א. המשמשים המוכרים לכל בעדותם הנאמנה על מרן האדמו"ר מבעלזא זצ"ל, "דער הייליגע רב זכרונו לברכה".
המה מעידים בקולם על מהותו של יום הבחירות אצל מרן מהר"א מבעלזא זי"ע. בהסכמתם להקליט את דבריהם ולפרסמם ברבים, למען ידעו דור אחרון, מקיימים הם את ציווי קדשו של מרן זי"ע מהר"א זי"ע "לפעול ולהפעיל". זהו שליחות קודש עבורם!
הוקלט ע"י מערכת "קול בעלזא".
איך אתם רואים את יום הבחירות אצל מרן זי"ע?
הרב וובר: מרן זי"ע היה שואל ביום הבחירות לאנשים שהגיעו אליו: "ביסט שוין גווען ביים בחירות?", מרן זי"ע היה נוהג לשאול האם כבר הצבעתם?
הרב רוטנר: מרן זי"ע היה אומר בפירוש לנסוע לתל אביב להצביע. הוא שלח אותנו לתל אביב שנלך להצביע. כאשר היו מגיעים עם קוויטלע'ך, אמר בפירוש, איני לוקח קוויטלע'ך! לכו להצביע!
היו אז כמה אגודות (פא"י, פאג"י ואגו"י), ומרן זי"ע אמר: "איצ'ה מאיר'ס אגודה".
מרן זיע״א אמר, אנו לא היינו חברים ב'אגודת ישראל', אבל כאשר "אגודה גייט" (הגישו רשימה) אנו צריכים לתמוך בהם. "איצ'ה מאיר'ס אגודה" – היינו 'אגודת ישראל' המוכרת לנו. משום שהם פועלים לכן צריך לתמוך בהם.
הרב לנדא: ר׳ יוסל בילר שמרן זי"ע התאכסן אצלו סיפר לי שמרן זי"ע אמר לו שבימינו צריך לתמוך ב'אגודה' שהם בדיוק כמו האורתודוקסים בהונגריה.
הרב רוטנר: היתה פעם משלחת רבנים שבאו לבקש הסכמה להקים מחדש את "הקהילה האורתודוקסית". ענה להם מרן זי"ע, 'אגודת ישראל' היא ה"אורתודוקסיה". כאן אין צורך ב"אורתודוקסיה" כי יש את 'אגודת ישראל'.
הרב וובר: כבר בחיפה (עם הגיעו לארה"ק) אמר מרן זי"ע שה'אגודה' כאן היא האורתודוקסי כמו שהיה בהונגריה.
מה היתה הוראת קדשו למי שביקש שלא ללכת להשתתף בבחירות?
הרב רוטנר: לא היה דבר כזה. מרן זי"ע ציוה על כל אחד ללכת לבחירות!
הרב לנדא: הרי גם את הגבאי ר' שלום פויגל ז"ל, שלח מרן זי"ע מירושלים לתל אביב שם היתה הקלפי שלו כדי שיצביע.
הרב רוטנר: אני הייתי רשום בתל-אביב ונאלצנו לנסוע עד לשם כי מרן זי"ע ציוה עלי לנסוע מירושלים לתל אביב, כדי להצביע. נסענו והצבענו!
וללכת להצביע לרשימה אחרת?
הרב וובר: זה בפירוש לא בא בחשבון!
הרב רוטנר: אדרבה, פאג"י היו יותר קנאים ולא תמך בהם!
מהי התשובה לאלו שאמרו שאביו של מרן זי"ע (מרן מהרי"ד זי"ע) היה נגד 'אגודת ישראל' בחו"ל?
הרב רוטנר: היה סיפור עם רב'ה ששלח לשאול את מרן זי"ע, היתכן בעלזא תומכת ב'אגודה'?! הורה מרן זי"ע להשיבו כי "דער טאטע ז"ל" (מרן מהרי"ד זי"ע) לא היה נגד ה'אגודה', אלא שאמר שאצלו (בגאליציה) אין זה נחוץ. אבל כאן בארץ ישראל צריך את זה. אצלי בבעלזא לא היה צורך בזה, אבל ב"דייטשלאנד" היו צריכים את זה. ומרן זי"ע הוסיף, אבל כאן (בא"י) צריך את זה.
מה נשתנה יום הבחירות אצל מרן זי"ע?
הרב רוטנר: מרן זי"ע לא לקח קוויטלע'ך. אמר "גייט'ס וועלען" – לכו להצביע!
מה לגבי אלו שטענו שזהו "התחברות" עם הרשעים?
הרב רוטנר: שטויות. תדע דבר אחד, נמצאים אנו בגלות. הרי גם בין הגויים חיפשו תמיד נציגים שידברו וישתדלו. פשוט כמה שאפשר להציל צריך להציל. (מרן זי"ע אמר להצביע ואין זו התחברות אלא שתדלנות).
ראה איך הלכו אלו הקנאים ש"אינם מכירים"… ולבסוף, מה הועילו? הועילו בכך שחוקקו חוקים קשים דווקא.
התייחסות מרן זי"ע לקבלת תקציבים מהמדינה.
הרב רוטנר: …הם אומרים שאסור לקחת, אבל צריך להציל. מרן זיע״א אמר בפירוש: אני נוטל את כספי שלי. אנו צריכים להציל מה שניתן… אנו יודעים שאנו בגלות, אנו צריכים לראות מה אפשר לעשות, גם בגלות.
הרב לנדא: נכחתי בבית מרן זיע״א כשהגיעה מאמריקה הרבי מנובומינסק, אביו של ראש 'אגודת ישראל' האדמו"ר מנובומינסק שליט"א. הוא סיפר למרן זי"ע שהיתה אסיפה גדולה בענין ה"חינוך העצמאי" ודנו האם מותר לקחת כספים מהממשלה. והיה אחד מהרבנים (לא רצה לומר את שמו) שעמד בכל תוקף על כך שאסור לקחת מהם כספים. הזדעק מרן זי"ע ואמר: הם נותנים מכספם? הם נותנים את כספנו! אינני משלם מיסים?! באזניי שמעתי בקודש פנימה.
יתירה מכך, כאשר עמד בדלת טרם צאתו מהבית, חזר ושאל את מרן זי"ע האם יכול לספר זאת בשמו של מרן זי"ע. ענה לו מרן זי"ע, יכול אתה לומר לכולם: כל המוסיף יוסיפון לו.
הרב וובר: גם ר׳ מנחם לפקוביץ היה בשעת מעשה (הוא הביאו). השאלה היתה אז, האם מותר ל"חינוך עצמאי" לקבל 60%, והחסידים אמרו שצריך לשמוע גם את דעתו של ה"בעלזע'ר רב". ומרן זי"ע ענה, שאלו הכספים שלנו. אבי ז"ל (מרן מהרי"ד זי"ע) בבעלזא לא קיבל מהם כספים (שכר לרבנים), מטעם הכמוס עמו, אבל כאן נותנים הם את כספינו שלנו.
הרב רוטנר: אותו דבר היה בשעת הקמת הת"ת בתל אביב. עלתה השאלה האם לקבל כספים מהם. מרן זי"ע ענה, מה זאת אומרת, הם נותנים את הכספים שלנו.
הרב לנדא: אותו דבר היה בכסף שהגיע לרבנים בפולין. סיפר מרן זי"ע שאביו מרן מהרי״ד זי"ע אמר, אני איני רוצה לקחת מהם, שיש לי טעם הכמוס. אבל אתם כולכם יכולים לקחת.
האם היתה התנגדות ל"אגודת ישראל"?
הרב לנדא: אני זוכר כשמרן זיע״א ביקש לשלוח ברכה לכנסיה הגדולה של 'אגודת ישראל'. הגבאי רבי שלום פויגל ז"ל שאל: הרי אנו נגד 'אגודת ישראל'? ענה מרן זיע״א: אנו נגד ה'אגודה'? הרי ב"כנסיה הגדולה" בוינא, שלח אבי (מהרי״ד) ז"ל שליח שיעביר את ברכתו. כאשר מתקבצים קיבוץ גדול כ"כ של יהודים צריך לשלוח אליהם את ברכתנו.
הרב רוטנר הביע התרגשות עת הזכירו את ה"כנסיה הגדולה" ההיא בוינא תרפ״ג, בעקבות פרסום התצלומים הנדירים בימים אלו בו נראים משתתפי הכנסיה הגדולה בהגיעם לכינוס ובהם רשכבה"ג מרן זי"ע החפץ חיים זי"ע.
הרב רוטנר: החפץ חיים כבש את העולם. זה לא רק ״משנה ברורה״, שכזאת אולי עוד יכולים לחבר. אבל הספר "חפץ חיים", כדוגמתו אף אחד אחר לא חיבר.
הרב לנדא: הרב סלומון היה אצל מרן זיע״א. אביו של הרב של פתח תקוה. הרב של חרקוב. הוא סיפר שנוסע לאסוף כספים, עובר במעברות ומחלק כיפות, ציציות, סידורים ותהילים לעולים. הוא הביא למרן זי"ע ספר מהר״ם חאלאווה על פסחים, שהדפיס מחדש. הוא היה יהודי מבוגר, תלמידו של החפץ חיים. כשיצא אמר ר' שלום פויגל למרן זי"ע שהוא תלמידו של החפץ חיים. הפטיר מרן זי"ע: כך?! הרי הכרתיו. אני רואה זאת כ"זכיה" עבורי שהכרתיו. כך אמר על החפץ חיים!
מרן מהרי"ד זי"ע לא רצה להשתתף בכנסיה האם משום שהיה נגד זה?
הרב לנדא (מזדעק): מרן זיע״א שלח את ר' שמחל'ה מונט עם ברכה לכנסיה הגדולה כאן בארץ. ושמעתי באזניי מפי מרן זי"ע שאביו (מרן מהרי"ד זי"ע) שלח גם כן שליח ל'כנסיה הגדולה' בחו"ל.
הרב וובר: יתרה מכן, בעת שהתאספו ה'ועידה הארצית' בבנייני האומה, שהיתה לפני ה'כנסיה הגדולה' בארץ. שלח מרן זי"ע את ר' חיים פרידמן שנאם שם בשמו של מהר"א זי"ע.
היוצא מדבריכם שמרן זי"ע "החזיק" מ'אגודת ישראל'.
הרב רוטנר: מרן זי"ע אמר כאן צריך את זה (אגודה), "אין דער היים" (כינוי לבעלזא בגליציה), לא היו צריכים את זה. אבל כאן בארץ ישראל צריך.
הרב לנדא: מרן מהרי"ד אמר:ב"דייטשלאנד" צריך את האגודה, כאן (בבעלזא) אין צורך בכך.
מה היתה התכונה בבית מרן זי"ע ביום הבחירות?
הרב וובר: כל היום סובב סביב הבחירות, מהבוקר עד הערב ביקש מרן זי"ע לשמוע מה קורה עם הבחירות. מהר"א זי"ע התבטא בדיבורים חריפים מאד בחשיבות הבחירות.
היה אחד שנכנס בקטמון ליד חדרו של מהר"א. – בימים ההם לא היתה הוראה בחתימה אלא בעל פה. מרן זי"ע אמר לרב מבראשוב, שיכול לכתוב ולפרסם בשמו את התמיכה –. האיש היה 'קנאי' שבא והתחיל לצעוק מחוץ לחדר, שהרבנים אוסרים את הבחירות והזכיר שם של רב בירושלים שאוסר. תוך כדי כך שאל מרן זי"ע מה צועקים שם? סיפרתי. ואמר לי מרן זיע״א: אני כבר חייב להגיד. אין להם שום 'דעה' עלינו.
מרן זי"ע התבטא לעיתים לגבי הבחירות: "ס'טוהט מיר ברוך ה' נישט באנק" [אינני מתחרט]. אבי לימד אותי שאם אינני מתחרט על דבר שעשיתי, סימן שטוב עשיתי. מדרגה נעלית זו כתוב מהאלשיך הק', שבדוד המלך כתוב לאחר שחתך כנף בגדו של שאול המלך "ויך לב דוד". מסביר האלשיך הק' שדוד המלך ידע שאם הוא מתחרט, אזי סימן שלא טוב עשה. זה שאומר הפסוק מיד "ויך לב דוד", מכך הבין שלא נכון עשה.
המשב"קים בשיח המיוחד
היה יהודי ששימש כרב בדרום אמריקה והיה כאן ב"ימים נוראים" בשנת תשי"א. הוא רצה לחזור לחו"ל וזה יצא בדיוק ביום הבחירות שרצה להיכנס להיפרד. אני הייתי היחיד בבית מאחר והייתי תייר ולא היה לי זכות בחירה. הרי כולם נסעו לתל אביב, ר' אהרן מרדכי רוטנר ולהבדיל בין חיים לחיים, ר' שלום פויגל, הרבנית זצ"ל, השמש ר' גרשון, כדי להצביע בפקודת הקודש. אמרתי למרן זי"ע, שהאורח רוצה להיכנס ולהיפרד. אמר לי מרן זיע״א שיכול לבוא להיפרד אך שלא יבוא עם קוויטל. (היה קפידא שבחור לא יבוא עם קוויטל והיה עוד קפידא שאם הביאו קוויטל צריך לקרוא). אמרתי לו שיכול להיכנס אך בלא קוויטל. כשנכנס החזיק נייר ביד. מרן זי"ע התרעם: הרי אמרתי לכם לבוא בלי קוויטל. אינכם יודעים שהיום זה בחירות?!.
הוא ניגש התברך ונפרד לשלום. כשיצא אמר לי מרן זי"ע, יכול אני להיות בלי גבאי? איני יכול להיות בלי גבאי. אבל בשביל מצוה כזאת (הרים את שתי ידיו למעלה ואמר "וועגן אזא מצוה"), הסכים להישאר עם בחור ובלי שום גבאי. הכל בשביל שיסעו הגבאים ויצביעו בתל אביב.
יש שטוענים ש'אגודת ישראל' של היום – יהדות התורה, הרי הוא כמזרחי מאחר שהיה חוק הגיוס שעבר בכנסת היוצאת, ומשום שלא מנעו את חקיקת החוק ולכן אסור להצביע עבורם. וכל מה שאמרו עליהם כל גדולי ישראל בטח שלא התכוונו ל'אגודת ישראל' של היום.
הרב וובר: זהו דעתו של ה"בעל דבר", זהו התנגדות דקדושה!
הרב רוטנר: אמרתי לך שדעת מרן זי"ע היתה, שעבור אותם יהודים יראים שהולכים ברשימה, צריך לתמוך בהם – "מדארף זיי שטוצן". מילה אחת – לתמוך! אנו לא היינו חברים ב'אגודה' ובכל זאת ציוה מרן זי"ע לתמוך בהם.
הרב וובר: האם כל אחד מחליט מי הוא מזרחי? אם 'אגודה' עשו כך ואם עשו כך, זה הופכם למזרחי? אין זה קשור.
ואלו שטוענים שמאחר ולא מכירים בהם אינם צריכים לתמוך ברשימה?
הרב רוטנר: הרי אמרתי מקודם, זה בדיוק מה שהיה עם בעלזא. בעלזא לא קיבלו מעולם כלום מאגודת ישראל ולא היו חברים ב'אגודה' ובכל זאת ציוה מרן זי"ע לתמוך בהם!
יש אומרים שהרבנים חתמו על ה"קול קורא" רק משום שמרן זי"ע חתם?
הרב רוטנר: היעלה על דעתך שהרב מטשיבין לא ידע בעצמו מה צריך לעשות?!
הרב וובר: זה היה כך. בבחירות של שנת תש"ט (אני לא הייתי אבל ר' אהרן מרדכי היה כאן) הכינו פתק שלם בנוסח ה'קול קורא' על אתחלתא דגאולה, קיבוץ גליות וכדו'. אמר מרן זי"ע איני יכול לחתום על נוסח זה וכתב נוסח חדש. (נוסח שכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הקריא בעת האסיפה הגדולה שהתקיימה לפני שנתיים לפני הבחירות לכנסת ה-19). או אז כולם חתמו לאחר מרן זי"ע. אף אחד לא הוסיף או גרע, כולם חתמו לאחר חתימת מרן זי"ע. לכן אומרים שכולם חתמו אחריו. תדע שמרן זי"ע אף פעם לא רצה לחתום ראשון אלא המתין שרבנים אחרים יחתמו קודם מאחר שסומך עליהם. אבל בנושא הבחירות היה בראש, עבור הבחירות חתם בראש. זה היה גם בבחירות בשנת תש"ט וגם בשנת תשט"ו מתי שהיה בחירות, היה מרן זי"ע החותם הראשון.
הרב לנדא: בבחירות הראשונות הוסיף מרן זי"ע כמה שורות… בחזית הדתית.
הרב רוטנר: גם משלחת של רבני המזרחי באו לקבל תמיכת קדשו. הרבנים מהמזרחי נכנסו אל מרן זי"ע ובקשו לקבל חתימה עבורם. ענה להם מרן זי"ע במשפט אחד: "אתם הרי נגד התורה"! ולא יסף.
הרי אנו יודעים שמרן זי"ע לא התבטא כה בחריפות אף פעם?
הרב רוטנר: הם ניסו לבקש שמרן זי"ע לפחות ימנע מלהביע את דעתו לטובת מפלגה כלשהי, ולא הסכים.
הרב וובר: בבחירות היו דברים שלא ראינו אצל מרן זי"ע. דיבורים חריפים כל כך לא שמענו אף פעם אלא בבחירות.
מסופר שמרן זי"ע התבטא פעם בנוגע לבחירות ואמר "כמה יהודים קדשו שם שמים"?
הרב רוטנר: איני זוכר כבר. אך היה חזק ה"לפעול ולהפעיל" לשכנע גם אחרים. מרן זי"ע רצה שיפעילו אחרים וישפיעו עליהם גם להצביע עבור אגדות ישראל, "לפעול ולהפעיל"! זה היה חיוב כדי לתמוך ביהודים יראים.
הרב וובר: יש דברים כתובים שאין צריך לספר. יש עדות כתובה של הרב מבראשוב זצ"ל שבא עם ר' איצ'ה מאיר לוין ומרן זי"ע אמר מילים חמות ביותר והוא כתב זאת במכתב. היה זה בשנת תשי"א, אז אף אחד לא חתם בכתב. במכתבו הוא כותב: הייתי אצל ר' אהרן קדוש ה', משיח ה' וכו' כפי שמפורסם, והוא אמר בפירוש ללכת להצביע ל'אגודה' של איצ'ה מאיר לוין. מדוע התבטא "איצ'ה מאיר'ת אגודה"? – למען נדע שהכוונה ל'אגודת ישראל'.
היו שלושה סוגי אגודה, והיו אז אנשים שצידדו לפא"י שהיו הרבה עולים והם סידרו עבודה. ומרן זי"ע אמר לתמוך ב'אגודה' של איצ'ה מאיר, שידאגו למוסדות תורה ולבתי חינוך הילדים.
0 תגובות
קריאת קודש מן קודש הקדשים
חייבים ללכת ולבחור
וגם לפעול ולהפעיל אחרים לקדש שם שמים ברבים