משקי בית חרדיים אמנם נעזרים בתמיכות ובארגוני צדקה יותר מאשר במגזרים אחרים, אולם התמיכה הממשלתית במשפחה החרדית עומדת על מאות שקלים בודדים בחודש ואינה שונה מהמשפחה החילונית.
את הנתונים המפתיעים מספק הדו"ח השנתי המקיף של 'מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל', אשר מנחית מכה קשה על הטענה הרווחת לפיה החרדים 'חיים על חשבון המדינה', למרות שאינו חשוד כלל בנטייה חרדית…
על פי הנתונים החדשים, סך התמיכות הממוצע שמקבלת משפחה חרדית מהמדינה ומכוללי האברכים גם יחד, עומד על 1,331 שקלים בחודש, לעומת כ-600 שקלים למשפחה יהודית שאינה חרדית. העובדה שרוב תקציב הכוללים מגיע מתרומות פרטיות, מפחיתה את חלקה של הממשלה ב-1,331 השקלים הללו לממוצע התמיכות שמקבל משפחה במגזר החילוני.
קרא עוד:
[postim]
לעומת זאת, היקף התמיכות שמקבלים החרדים מהמוסד לביטוח לאומי הוא הנמוך מכל המגזרים, מכיוון שמדובר באוכלוסייה צעירה יותר ולכן אחוז מקבלי קצבאות הזקנה בקרבם נמוך יותר. נתון זה הוא מרתק במיוחד, משום שהוא מביא בחשבון גם את קצבאות הילדים הגדולות יותר בשל שיעור הילדים הגבוה במגזר החרדי, ועדיין – המשפחה שאינה חרדית מקבלת יותר.
לא חיים על חשבון אף אחד (צילומי אילוסטרציה: פעלי מנחם, פלאש 90)
מדאיג ביותר: המשפחה החרדית הממוצעת שוקעת בחובות משנה לשנה
מהדו"ח עולים גם נתונים מדאיגים מאוד לגבי המצב הכלכלי במגזר החרדי: למרות ששיעור רוכשי הדירות בקרב החרדים גבוה יחסית משאר המגזרים בארץ, עם הזמן – יכולתם של ההורים לממן את רכישת הדירות לילדיהם מצטמצמת דרמטית.
הנתון המפתיע הוא, שבעוד ומחיר הדירה הממוצעת שקונה המשפחה החרדית עלה רק ב-6% בעשור האחרון, (בגלל מעבר הזוגות הצעירים לפריפריה וליו"ש), גובה המשכנתא הממוצעת זינק ב-72%, בגלל המחסור המעמיק בהון העצמי שמעמידים ההורים לרכישת דירות לילדיהם.
על פי נתוני המחקר, גובה המשכנתא החודשית הממוצעת בקרב חרדים עלה בעשור האחרון בסכום עצום של כ-900 שקלים לחודש למשפחה, נתון המעיד על הידלדלות משאבים משמעותית במגזר החרדי. לדברי מחברי הדו"ח, את החסר משלימים חלק מהחרדים גם בעזרה מגמ"חים, מה שאומר שגם העלייה הדרמטית בגובה המשכנתא אינה משקפת דיה את המצוקה הכלכלית הקשה בציבור החרדי.
עוברים לפריפריה אבל המשכנתא מזנקת. הר יונה בנצרת עילית
פער בלתי נתפס בין ההוצאות להכנסות החודשיות
סעיף מדאיג נוסף הוא הפער החודשי בין ההכנסות להוצאות משק הבית. למרות שהכנסות משק הבית הממוצע במגזר החרדי הן הנמוכות ביותר, בסעיף ההוצאות אין הבדל ממשי בין משפחה חרדית למשפחה חילונית או דתית-לאומית, בשל ריבוי הילדים במגזר החרדי, בלעה"ר.
בעוד שבקרב יהודים לא-חרדים עומד הפער החודשי לטובת ההוצאות על 864 שקלים בלבד, בקרב החרדים מגיע הפער ל-3,209 שקלים בחודש בממוצע – סכום שגובהו כשליש מההכנסות המדווחות של משק הבית החרדי.
החוקרים מסבירים כי היקף נרחב של עבודה בשחור עשוי להסביר חלק מהפער בין ההוצאות להכנסות המדווחות, אולם אין בכך כדי להסביר את כולו. כאמור, הפער מסביר גם את חוסר היכולת של המשפחה החרדית לעמוד בהוצאה של ההון העצמי הנחוץ לקניית דירה מבלי להיכנס למינוס.
צאו לעבוד, הרוויחו יותר וכך תצמצמו את הפער בין ההוצאות להכנסות.