"זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות": המשפט המפורסם של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג נחרט בזיכרון הקולקטיבי של העולם המערבי לדורי דורות. 46 שנים אחרי שדרכה כף רגל אדם על פני הירח, כשהטכנולוגיות הרבה יותר משוכללות והיעדים של סוכנויות החלל הרבה יותר נועזים, ממשיכה ה"בהלה לירח" לזרום בעורקיהם של המשוגעים לדבר.
סיפורה של קבוצת SpaceIL מתחיל בשלהי 2010, אז כתב מהנדס אלקטרוניקה בשם יריב בש פוסט בפייסבוק בו קרא להקמת צוות ישראלי שישתתף בתחרות Google Lunar X Prize. מדובר בתחרות בינלאומית במסגרתה מתחרים ארגונים פרטיים מכל רחבי העולם על פרס של 20 מיליון דולר שיוענק לראשון שיצליח להנחית חללית על הירח. "שמעתי על התחרות בעבר, אבל מן הסתם לא למדתי את כל הפרטים", מספר כפיר דמרי, מהנדס מערכות תקשורת במקצועו, שנתקל בפוסט. "אמרתי ליריב שאם הוא רציני, אני אתו".
המטרה: 'אפקט אפולו' ישראלי
התחרות היא אמנם בין גופים ולא בין מדינות, אך בתור הקבוצה הישראלית היחידה רואים אנשי SpaceIL בפועלם שליחות לאומית. "אם מדינת ישראל תצליח להצטרף כרביעית שמצליחה לנחות על הירח, זה ישים אותנו בצמרת. מדובר במשמעויות רבות, הן טכנולוגיות והן ביטחוניות", מסביר סא"ל (מיל') ד"ר ערן פריבמן, מנכ"ל SpaceIL וטייס קרב בעברו. "מעבר לתחרות, החזון שלנו הוא יצירת 'אפקט אפולו ישראלי' והענקת השראה לדור הצעיר ללמוד מדעים וטכנולוגיה".
קרא עוד:
[postim]
'אפקט אפולו' הוא כינוי לקפיצה משמעותית שהורגשה בשנות השבעים בארה"ב באחוז התלמידים שפנו ללימודי מדעים וטכנולוגיה. התופעה מיוחסת למרוץ לירח שהתנהל בין ארה"ב ובריה"מ שהסתיים עם הצלחת משימת 'אפולו 11' ונחיתת שלושה בני אדם ראשונים על הירח ב- 16 ביולי 1969. הנחיתה ההיסטורית הציתה את סקרנותם של הצעירים לתחומי המדעים המדויקים.
"המטרה שלנו היא לשחזר את התהליך כאן ולהראות לתלמידים שצעירים יכולים לחלום חלום גדול ולהגשים גם בכלים מוגבלים מבחינה מסחרית ומבחינה טכנולוגית. אנחנו מאמינים שזה יכול לתת השראה להרבה צעירים ללכת לתחום הזה", אומר סא"ל (מיל') פריבמן. "אנחנו לא מחכים לנחיתה על הירח. בשנתיים האחרונות אנחנו בונים תכניות חינוכיות, עוברים בבתי-ספר ומרצים על הפרויקט".
רק צ'אנס אחד
על פי התכניות, תצטרף החללית לשיגור מסחרי או ממשלתי בתור 'טרמפיסטית' על-גבי לוויין. בעוד כשנה צפויה העמותה לערוך ניסויים בארה"ב, שם ניתן לדמות תנאים של נחיתה באופן הקרוב ביותר למציאות.
"למעשה יש לך צ'אנס אחד", מחדד סא"ל (מיל') פריבמן. "את כל תהליך הנחיתה על הירח לא ניתן לבדוק לפני כן. אפשר לעשות אנליזות, אפשר לעשות סימולציות, אך בסופו של דבר אי-אפשר לבדוק את הדבר האמתי: נחיתה בכבידה, בוואקום ובטמפרטורות שיש על הירח ובתנאי הסביבה הקשורים באבק ובפני השטח שלו. אם הצלחת זה נהדר, אך אם לא הצלחת, אתה לוקח את הסיכון ששנים של עבודה ירדו לטמיון".
