נחשף: מדוע סירב הראשל"צ הגר"י נסים זצ"ל להיפגש עם האפיפיור

יותר מחמישים שנים לאחר ביקורו הסוער של האפיפיור במדינת ישראל, ביקור שייזכר גם בשל סירובו של הראשל"צ רבי יצחק נסים זצ"ל לקבל את פני האפיפיור, הולכת ומתבהרת התמונה אודות עוז רוחו ואומץ נפשו של הרב נסים.

האפיפיור פאולוס השישי הגיע לביקור בישראל לפני 52 שנים, בכ' טבת תשכ"ד, היה זה הביקור הראשון של ראש הכנסייה הקתולית במדינה הצעירה, אשר ראשיה נהגו כבר אז בשפיפות קומה ובחוסר ביטחון עצמי כלפי כל הבא בשעריה.

למרות החשיבה הראשונית כי האורח יתקבל בשערי ירושלים, העדיף האפיפיור שלא לתת גושפנקא להצהרת ישראל על ירושלים כבירתה, ונציגיו העבירו את מקום הטקס לתל מגידו. ביקורת רבה נמתחה על ראשי המדינה שנסעו למגידו ונכנעו לרצון הכנסייה.

בין המתנגדים הנחרצים, במעשה ולא רק בדיבורים, היה הראשון לציון דאז, הרב יצחק נסים זצ"ל, אשר טען כי מעמד רב ראשי לפחות שווה לדרגתו של ראש הכנסייה וכי היה על האפיפור לעלות אליו לירושלים.

היום חושף ארכיון המדינה חילופי מברקים בין משרד החוץ לשגרירות ברומא בעניינים האלו ומהם נראה כי לא היתה זו הדרישה הדתית היחידה שביקשה הכנסייה להכתיב ליהדות. במברק שמוען לסמנכ"ל משרד החוץ, אריה לבבי, כותב השגריר ברומא, מוריס פישר: "חשוב מאוד שהדתיים בין חברי הממשלה לא יחבשו כובע כי אם כיפה", כנראה כדי שגובה כיסוי ראשיהם לא יעלה על זה של האפיפיור חובש הכיפה.

שיקול זה נראה גם בעניין נוסף שהעסיק את מתכנני הביקור: גובה הכיסאות של המשתתפים בטכס קבלת הפנים במגידו. סמנכ"ל משרד החוץ ביקש שכסאו של האפיפיור לא יעלה על גובה כסאו של נשיא המדינה, שכן "אם לא יהיה בכך משום פגיעה בכבוד הנשיא" (שיקול שלא הועלה לגבי הרב הראשי או הכובע של חברי הממשלה הדתיים), אולם בירור של השגריר פישר עם אנשי הוותיקן העלה שהכרחי שכסאו של האפיפיור יהיה גבוה מאלו של פמלייתו. אז מה באשר לגובה כסאותיהם של הנשיא, ראש הממשלה והשרים? – הצעתו של השגריר הייתה שהם יקבלו את פני האפיפיור בעמידה ובכך יעקפו את השאלה כבדת המשקל הזו…. בסופו של דבר התנהל טכס קבלת הפנים בעמידה של כל משתתפיו ובכך נפתרה בעיית גובה הכיסאות.

לבד מעניין כיסוי הראש העסיקה אותם שאלת לבושם של מקבלי הפנים. לבבי הודיע לפישר שמאחר ולמרבית מקבלי הפנים "אין תלבושת שחרות", ומכיוון שאם יפתחו במבצע תפירה מיוחד ויקר תתעורר תגובה ציבורית ביקורתית, הוחלט: "כי ילבשו חליפות כהות"

בעיה שחזרה ונשנתה במהלך ההכנות לביקור הייתה סוגית מעמדה של ירושלים. כאמור סרב הוותיקן לרצונה של ישראל שהנשיא יקבל את פני האפיפיור במעבר מנדלבאום בין שני חלקי העיר, משום שראה בכך מעין הכרה בירושלים כבירת ישראל. לאחר מגעים אינטנסיביים של פישר עם הוותיקן הוסכם שטכס קבלת הפנים יערך במעבר הגבול בין ירדן לישראל ליד מגידו, והנשיא ייפרד מן האפיפיור בירושלים לפני חזרתו לחלקה המזרחי שבשליטת ירדן, אולם ישראל רצתה יותר מכך ובקשה שרכבו של האפיפיור יעצור בכניסה לירושלים בדרכו חזרה ושם יקבל ראש העיר ירושלים את פניו. הסמנכ"ל ציין ש"העיכוב הוא 2-3 דקות בלבד". בקושי רב הצליח פישר לקבל את הסכמת צמרת הוותיקן לבקשת ישראל.