מיוחד • לקראת הילולת בני ה"חקל יצחק" מספינקא זי"ע שנעקדו בימי השואה

כ"ז אייר היארצייט של רבי נפתלי צבי הי"ד – הרב מבילקא

רבינו היה בנו השני לאביו רבינו החקל יצחק זי"ע ולאמו הרבנית הצדקנית בתו של הרה"ק בעל המלבוש לשבת וי"ט מוערצקי זי"ע, אשר נולד בשנת תרנ"ו וגדל כאחיו על ברכי אביו רבינו הק' החקל יצחק זי"ע. בגיל מאוד צעיר הוסמך רבינו להוראה ע"י הגאון מרדומישלא זצ"ל שהפליג מאוד בשבחו, ומצא אותו בקי בכל ארבעה חלקי שולחן ערוך. שהגיע רבינו לפרקו נשא את בתו  של האדמו"ר ממאגרוב רבי נחום אהרן רוקח זצ"ל

מרבינו נשארה לפליטה בתו יחידה הרבנית ברגמן תליט"א. ושאר יוצ"ח הלכו עם רבינו על קידוש ה' בימי השואה. רבינו היה בן מ"ח שנה כשקידש שם שמים בדרכו האחרונה והיה זה ביום כ"ז אייר תש"ד

הוא היה מתמיד עצום והגה כל היום בתורה ופעם כשנסע אביו החקל יצחק עם בניו לחתונה משפחתית בדעש, וביום החופה כשעמדו ללכת לחופה לא מצאו אותו באכסניה אמר החקל יצחק שילכו לחפש אותו באחד מהבתי מדרשות בעיר ובוודאי ימצאו אותו, וכן היה הלכו לחפש אותו בבתי מדרשות ומצאו אותו לשבת וללמוד בהתמדה עצומה, שעשה חשבון שעד שיגיעו לחופה יעבור הרבה זמן וחבל על הזמן, נגשו ואמרו לו שכבר עומדים ללכת לחופה אז הוא קם והלך לחופה.

הייתה להבילקא רב זיע"א אכסניה קבועה כשהוא נסע לדעש אצל ר' הערש מגיד, ובאחת מהשנים פתאום אמר רבי נפתלי זיע"א שיחפשו אכסניה חדשה והגבאים לא הבינו למה הרבי אמר לחפש אכסניה חדשה, וכשהגיעו לעיר ראו שבעל האכסניה הקודם נפטר.

תלמידיו מספרים שהוא למד איתם עד שעה אחד עשרה בלילה והיה אומר להם לחזור אליו בשעה ארבע בבוקר, וכמה פעמים היה שמצאו אותו יושב על אותו מקום כשעזבו אותו וכשנכנסו שאל אז אותם מה אתם מחפשים פה כי הוא היה שקוע כל כך בלימוד עד לשא הרגיש שעבר הלילה, ואז לך לישון אלא התיישב ללמוד עם תלמידיו.

בליל ב' של שבועות פעם אחת הרע לרבינו החקל יצחק באמצע עריכת השולחן והתעלף, וכעבור כמה דקות שהוטב לרבינו סיים את שלחנו הטהור, ורבינו יצא ללות את בנו הגאון רבי נפתלי צבי אב"ד בילקא ונכנסו בשיחה של תורה ובהלכה, וכך ליוה רבינו החקל יצחק את בנו עד לאכסניא שלו ולא סיימו עדיין הויכוח, וחזר הרבי מבילקא ללות וכן הולך וחוזר כך נמשך המשא ומתן ביניהם עד שהאיר היום ואזי נכנס רבינו החקל יצחק לביתו והבילקא רב עם משמשו הלכו לאכסנייתם זה נכנס לחדרו וזה התלמיד המשמש פנה למטתו ומיד נרדם, אבל הגאון מבילקא במקום שיתן תנומה לעפעפיו הלך למקוה להכין א"ע לעבודת היום, אחר כמה דקות נכנס בעל הבית למשמש ואמר היתכן שנתתם לרבך לילך לבד למקוה קם המשמש ורץ למקווה והגאון מבילקא היה אחרי המקווה כבר וכאשר עבר התלמיד ע"י החלון בית המדרש שמע קול נעים האומר נעים זמירות ישראל (תהלים) והכיר שהוא קול רבו, נכנס וראה שהגאון עומד ע"י הסטנדר ואומר תהלים בהתלהבות ובהשתפכות הנפש, שזה יום הילולא של דוד המלך ע"ה.

(מפי הר"ר יוסף מאיר שטאובר ז"ל תלמידו של הרב מבילקא הי"ד)

נשא בת האדמו"ר מאגרוב רבי נחום אהרן רוקח זצ"ל בתם: פרל הי"ד, ותבלח"ט חנה, כל שנה היה מסיים ש"ס והוא למד שבע דפים ליום. בשבת פר' בא נסע מידי שנה הרה"ג מבילקא לעיר טייטש והיה לו שם אכסניא קבוע אצל ר' צבי מגיד שנה אחת  בדרכו אמר לתלמידיו מיד בהגיעם לעיר שישתדלו עבורו אכסניא אחרת, בהגיעם לעיר אח"כ נודע להם שהיהודי המארח נפטר והוא ראה זאת.

(תלמידו מהר"ר יוסף מאיר שטובר ז"ל) 

ואנחנו לא נדע לעבוד את ה' עד בואנו שמה, שמה היא מלשון שממה הפקר כמדבר היינו מידת הענוה, רק מי שהגיע יבא ואחוז במידת הענוה הוא השיג בעבודת השי"ת ופ"י עפ"י הרה"ק מלובלין אם היה נדחך בקצה השמים אעפי"כ ומשם בגלל מידת הענוה שממה יקבצך וכן ומשם יקחך.

(תלמידו הרה"ח ר' ישראל חיים ברקוביץ ז"ל)

שמעתי פעם מדודי הרה"צ רבי נפתלי צבי מבילקא זצללה"ה הי"ד, שהיה זידיטשובע'ר חסיד אחד דר בריחוק מהעיר זידיטשוב, ורצה פעם בכל מאודו ליסוע לרבי מזידיטשוב אך לא היה לו כסף מספיק להוצאות הדרך, בלית ברירה נאלץ להישאר בביתו ומרוב התלהבות פתח וזימר בניגון זידיטשובאי: "זאל קומען א ווינטעל זאל מיך אוועק טראגען קיין זידיטשוב. אז איך זאל ערין דער הייליגען רבין זאגין, הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה', הכל ירוממוך סלה יוצר הכל. ווייל דארט ברענט דאך א פייער וואס קיינער קען עס נישט אויס לעשין א א א א".

(מכ"ק אדמור בעל השיח יעקב יוסף זי"ע)

כ"ט אייר יארצייט של רבי ישראל חיים מספינקא הי"ד

אביו רבינו ה"חקל יצחק" הי"ד שלח אותו לקבל סמיכה אצל הגרי"צ דושינסקי זיע"א (רב דחוסט) וכאשר גמר הבחינה אמר לו הרב דושינסקי זיע"א שהוא יכול כבר לנסוע, ואחר כך הגבאי של הרב שאל האם הוא יודע, ענה לו הרב דושינסקי זיע"א שיודע מאוד טוב.

בתור ילד בנו בספינקא את הבית מדרש והוא שיחק ונפלה עליו לבנה והוא שבר את הרגל, ומרוב פחד הוא פיחד לספר לאביו, ולאחר שלשה ימים שהוא כבר לא יכל לסבול את הכאב אמר לאביו וכבר לא היה מה לעשות והוא נשאר נכה כל ימיו וכשספרו לאמרי יוסף זיע"א אמר האמרי יוסף זיע"א שבאמת נתנו לו שם ישראל חיים אחרי רבי ישראל מרוזין זיע"א וחיים אחרי הדברי חיים מצאנז זיע"א אבל לא לזה התכוונו, (ידוע היה שהדברי חיים מצאנז זיע"א היה סובל על רגל).

רבינו ה"חקל יצחק" הי"ד נתן לו את שני השמות ע"ש הרה"ק מרוזין והרה"ק מצאנז כאילו שנעשה שלום כבר במרומים. בהיותו בגיל בר מצוה נפל מהפרענצ'ס (מדרגות) ועי"ז נשאר כל ימיו צולע והיה זקוק לילך על שני קביים.

שהגיע לפרקו נשא בת הרה"ק רבי אלעזר רובין מגלאגוב זצ"ל חתנו של הרה"ק רבי שלמה סאסובע'ר זצ"ל מזווג זה בנו יחידו רבינו השיח יעקב יוסף זצ"ל , שאמו נפטרה בשעת לידתו , מזווג שני נשא בת דודו הגה"צ אברהם יקיר חתן רבינו האמרי יוסף זי"ע  בניו: אברהם יקיר, מאיר, מרים, פרל, הי"ד ינטא ע"ה

פעם  אחת התבטא מוהרי"ח לפני אחיו הרב מבילקא הי"ד להתפלל לפני העמוד הוא עבורי אחת מעבודות הקשות, כי בנוסף שלא יטעו בנוסח התפלה ולהתפלל היטב, הנני משתדל לכוון מה שיש לכוון , א"כ מבין אתה כמה זה עבודה קשה ואינה קלה.

פעם אחת הלכתי בשבת עם מוהרי"ח למקוה ובדרך היה קצת בוץ ועי"כ נרטב במקצת הגרביים של מוהרי"ח וידעו שהיה נכה והלך עם קביים ועם כל זאת נעמד על רגל אחת, וביקש מתלמידו שיביא לו גרביים אחרות כדי שלא יעבור על סחיטה.

 (מפי הרה"ח ר' יהודא פריד ז"ל)

אבי זצ"ל כל ימיו היה בעל יסורים גדול, כשהוא נפל בגיל שלוש עשרה מהמדרגות וכתוצאה מזה נשאר נכה רגלים כל ימיו הכניסו אותו לזקה"ק אביו בעל החקל יצחק זי"ע, כידוע החקל יצחק נתן לו שם בברית ישראל על שם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, חיים על שם הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע, כולם התפלאו שהרי בימים ההם היתה מחלוקת גדולה בין שני צדיקים אלו, אמר החקל יצחק "עבדי רבנן שלומי בגן עדן", דבעולם העליון יש כבר שלום ביניהם, כשראה החקל יצחק את אשר אירע לבנו התבטא בצער רב, אמנם קראתיו על שמו של הדברי חיים אך לא לכך התכוונתי, שכידוע סבל הרבי מצאנז ברגלו כל ימיו.

(מכ"ק אדמו"ר בעל השיח יעקב יוסף זי"ע)

חתנו הרב אברהם אביש הורביץ אב"ד קרולי הי"ד י"ב סיון תש"ד:

היה בנו של האדמו"ר רבי נפתלי ממעליץ זצ"ל ונין להרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע נשא את בתו יחדו של רבינו ה"חקל יצחק" ילדיהם: הג"ר נפתלי אב"ד בודשט וילדיהם הי"ד , רייזל שרה הי"ד, הבחור ישכר בעריש הי"ד, יוסף מאיר וילדיהם, הי"ד שעלו למוקד יחד עם סבא קדישא רבינו ה"חקל יצחק הי"ד, ויבלח"ט בנם הגה"צ רבי שמואל צבי זצ"ל מחשובי אדמורי"ם בארה"ב, ובתם הרבנית מרים, והרבנית פרל אש"ח רבינו השיח יעקב יוסף זצ"ל. סמוך לשנת תרצ"ד הוכתר לרב קהילת היראים בעיר קרולי טרנסילבניאר .

שני דברים דורש אני מכם נהג רבי אברהם אביש לומר בדרשת הפתיחה לבני הישיבה א' שבכל זמן ללמוד היטב, ב' ולהתפלל היטב . בשיעורים היומיים בגפ"ת שלימד בישיבה נוכחו כל התלמידים. ולפני שיעור פשוט נהג להקדים קטע אחד או שניים מחומש עם רש"י, פרקי תהלים, או שהיה משוחח במילין דחסידותא.

כאשר השתלטו הנאצים ימ"ש על המדינה יהודי קרולי עם רבם בראש הועברו לגיטו. כאן בא לידי גילוי רוממות נפשו, השואפת למעלה, כשהוא בורח לתוך חדרי תורה שבלבו ואינו מתענין כלל בצרכי הגוף ומקבל את היסורים באהבה ובדומיה יחד עם בני עדתו הק' נלקח למשרפות אושוויץ שם ניספה על קידוש השם ביום שבת קודש פ' נשא י"ב סיון שנת תש"ד.