הבעלים של קבוצת הנדל"ן ב.ס.ר ומי שהיה באמצע שנות ה-80 מחלוצי קבוצות הרכישה בארץ, לא הופתע מפרשת ענבל אור. בראיון ל'גלובס' הוא מזהיר: "זה לא המקרה האחרון".
לדברי קיויתי, "השיטה עצמה מצוינת: קבוצה של שותפים 'מתחתנים', רוכשים קרקע ובונים בשיתוף, ויש מי שמוביל את הפרויקט עד לסיומו. הבעיה היא שנכנסו לתחום הזה גורמים שראו שאפשר לעשות כסף קל, ושכל מה שעניין אותם זה איך לגזור קופון מהיום הראשון. אחרי שהתארגנה הקבוצה, הם זנחו את הפרויקט ונתנו לחברים בקבוצה לנהל אותו. עכשיו, בכל פרויקט של קבוצת רכישה, הצד ההנדסי חייב להיות מאוד מקצועי ומדויק. כשהצד ההנדסי לא נשלט על ידיך, אתה מוצא עצמך עם תקציב הולך ותופח. זה מה שקרה לענבל אור ולאחרים, שמבחינתם זה לשווק ו'יאללה אודרוב'".
עוד אומר קיויותי בראיון: "לא סתם ראיתי את הכתובת על הקיר, אלא הייתי ליד הקיר בזמן שהכתובת הזו נכתבה. ניהלתי משא ומתן עם בעלי הקרקע, אריה אברמוביץ. רציתי להגיע איתו להסכמה בעניין המחיר ובעניין הפיצוי למפונים, אבל המשא ומתן לא צלח. יום בהיר אחד הגיעה גברת ענבל אור והסכימה לכל התנאים של בעלי הקרקע".
לא הרגשת פספוס?
"לא, כי ידעתי שיהיה לה קשה לשווק את הפרויקט במתכונת של קבוצת רכישה במחירים כאלה גבוהים. במחירים האלה זה התאים רק ליזם שיש לו אורך נשימה, שמוכר את הדירות תוך כדי ביצוע".
כשנשאל על המניעים שהובילו אותה לעסקה אומר קיויתי: "אני חושב שהיה לה חשוב להיכנס למגרש של הגדולים, לעשות פרויקט בשיכון בבלי, וזה מה שקרה כשהיא הבטיחה את כל ההבטחות למפונים והשקיעה ממיטב כספה, המון כסף, כדי להפוך את הפרויקט למותג יוקרתי".
קיויתי מדגיש כי בניגוד לרושם שנוצר – הפרשה הכאובה לא חיסלה את קבוצות הרכישה אלא רק גרמה לאנשים לנקוט משנה זהירות בדרכם לרכוש דירה, ולתור אחר קבוצות אמינות ומגובות משפטית.
