הנאום המדיני של נתניהו והמסרים המתונים יחסים שהוא כלל תפסו את תשומת הלב התקשורתית בעולם, אך בעיקר בארץ. בעוד הכל דנים בתוכן הכללי של הנאום, בהבדלים בינו לבין נאומים שנישאו במעמדים דומים בעב, נראה כי התכלית של הנאום – מבחינת נתניהו – נועדה בעיקר לאזניו של אדם אחד: נשיא ארה"ב, ברק אובמה.
הנשיא האמריקני שצפוי לפנות את הבית הלבן מחספר שבועות לאחר הבחירות שיערכו בעוד פחות מחודשיים, עלול להוביל מהלך מדיני הרה אסון מבחינת ישראל בדמות הסרת הווטו האוטומטי שמטילה ארה"ב על כל החלטה אנטי ישראלית במועצת הביטחון של האו"ם. המשמעות: מועצת הביטחון תקבל החלטה שמחייבת את ישראל לסגת מיו"ש (שהרי ארה"ב לא תהיה שם כדי למנוע את ההחלטה באמצעות כוח הווטו שלה) ובהנחה שזו תסרב הרי שיפתח פתח לסנקציות בינ"ל כפי שנהוג כלפי כל מדינה שמפרה החלה של מועצת הביטחון.
החשש של נתניהו וגורמים מדיניים נוספים הוא שהנשיא היוצא ינצל את חלון הזמן שבין הבחירות לפרישתו המוחלטת לצורך ביצוע הצעד הפרובלמטי שיותיר את ישראל חשופה ופגיעה בזירה הבינלאומית.
זו הסיבה למתקפת הפרגונים והחיוכים של נתניהו במהלך השבוע וזו הסיבה לפניה שלו לאבו מאזן מעל במת האו"ם.
בנוסף נראה כי נתניהו כיוון לכך בקטע בו הדגיש את הברית ההדוקה עם האמריקניים שהוכיחה יציבות למרות חילוקי הדעות בינו לבין אובמה. "אנחנו לא שוכחים שהקשר העמוק שלנו והיקר שלנו הוא עם ארצות הברית, האומה החזקה והנדיבה עלי אדמות. הקשר הבלתי שביר שלנו עם ארצות הברית מגשר בין מפלגות, בין קבוצות שונות וגם מאה את התמיכה הגדולה בישראל מהעם האמריקני. תמיכה שהיא בשיאה היום. ועל כך אנחנו מודים מקרב לב. האו"ם אולי מגנה את ישראל, אבל ארה"ב תומכת בישראל. ואבן יסוד של התמיכה הזאת היא התמיכה העקבית של ארצות הברית באו"ם, התמיכה בישראל ואני מעריך את התמיכה של אובמה במדיניות האמריקנית העקבית הזאת", הוא הדגיש.
