"מי שלא ייבחר, הנשיא החדש, הנשיאה החדשה, אני משוכנע שיחסי ישראל ארצות הברית – שהם איתנים וחזקים – לא רק שיישארו כאלה, הם יוסיפו להתחזק": כך אומר הבוקר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבתה השבועית של הממשלה.
בהמשך הוא התייחס למדיניות ארה"ב בהקשר של הסכסוך הישראלי – פלסטיני ואמר: "אנחנו מצפים גם שארצות הברית תישאר נאמנה לעיקרון שהיא קבעה במשך שנים רבות, שאת הסכסוך הישראלי פלסטיני ניתן לפתור רק באמצעות משא ומתן ישיר וללא תנאים מוקדמים, ולא בהחלטות של האו"ם או מוסדות בינלאומיים אחרים". לדבריו, "הברית עם ארצות הברית היא הברית הראשונה, היסודית ביותר, החשובה ביותר, מכל מערכות היחסים שיש לנו, כך זה היה וכך זה יישאר".
לכאורה מדובר באמירה תמימה המהווה המשך למשפט שלו בענין הבחירות, אלא שההערכה היא שמדובר ברמז לנשיא היוצא, ברק אובמה, שעלול לנקוט בצעדים חד צדדים בתקופה שבין הבחירות לסיום כהונתו בפועל.
כזכור, בישראל חוששים מאוד כי אובמה ינצל את חלון הזמן הזה כדי לנקוט במספר צעדים חד צדדים שירעו מאוד את מצבה של ישראל, בראשם: ביטול הוטו האוטומטי על החלטות אנטי ישראליות במועצת הביטחון של האו"ם, מה שיאפשר למדינות החברות שם לקבל החלטות עויינות מהן לא תהיה לישראל דרך חזרה.
ב"וול סטריט ז'ורנל" דווח בשבוע שעבר כי הבית הלבן ביקש ממחלקת המדינה לגבש תפריט של אפשרויות פעולה לשבועות האחרונים של הנשיא, כך על פי מקורות של האתר האמריקאי במסדרונות הממשל, שציין גם כי באופן יוצא דופן הבית הלבן שמר על שפתיים הדוקות ולא משחרר מידע כלל בסוגיה.
בכתבה נפרסו בפירוט האפשרויות השונות שעומדות בפני הממשל בימיו האחרונים. האפשרות הראשונה היא לתת חסות או לאפשר החלטה של מועצת הביטחון שתגנה את הבנייה הישראלית בהתנחלויות, אולי לצד תקנות מסים חדשות שיבטלו את מעמד הפטור ממס של אנשים או ישויות שיהיו מעורבים בבנייה בהתנחלויות. ב-2011 הטיל הממשל וטו על החלטה דומה באו"ם, בטענה שהיא "טומנת בחובה את הסיכון להקשיח את העמדות של שני הצדדים".
אפשרות אחרת שהזכיר העיתון היא שאובמה יבקש להעביר במועצת הביטחון החלטה רשמית המכירה במדינת פלסטין – מהלך שכמובן יעמוד בסתירה לעמדה ארוכת הימים של בתי הנבחרים והממשלים בארה"ב, שלא הסכימו להכיר בכך, בין השאר בהתבסס על ההגדרות הבינלאומיות של מדינה, שהרשות אינה עומדת בהן.
ב"ז'ורנל" נטען כי הנשיא יוכל לעקוף את ההתנגדות מבית באמצעות הטענה שמדובר בפעולה ביצועית, שהסמכות להחליט עליה נתונה בידיו, אולם כך יסתכן באפשרות שהנשיא שיבוא אחריו יבטל את הפעולה. הממשל יוכל גם לא להטיל וטו על הצעה כזאת, במקום להציג אותה בעצמו.
האופציה השלישית והגרועה ביותר תהיה הגדרת פרמטרים במועצת הביטחון עבור הסכם קבע בין ישראל והפלסטינים. צרפת רוצה לעשות זאת כבר זמן מה, והממשל עלול לתת להחלטה כזאת לעבור בעצם זה שלא יטיל וטו על כך. לטענת הוול סטריט מדובר בהחלטה שגויה כיוון שהקו הרשמי של הממשל במשך שנים טען כי ישראלים ופלסטינים מסוגלים להגיע להסכם שלום, וכי המאמץ לכפות אחד לא יהיה יעיל.
לא משנה איזה פרמטרים יכפה הממשל הם יהיו בלתי קבילים מבחינת ממשלת ישראל בין אם תהיה ממשלה ימנית או שמאלנית, ויהרסו את מה שנשאר ממחנה השלום. בנוסף, הפלסטינים יעוטו על ההזדמנות ולמנהיג פלסטיני עתידי לא יוכל להביא אותם לשולחן המשא ומתן. בנוסף, ידיהן של המדינות הערביות יהיו קשורות והם לא יוכלו לשמש כמגשרים בנושא. וכך, היחסים בין ישראל והפלסטינים יוקפאו שוב.
בפסקה האחרונה של המאמר יעצו המחברים לאובמה לקחת צעד אחורה, ולהסיג לחלוטין את ארה"ב מהתיווך בין הצדדים, במטרה לתת להם להבין לבד את הצורך להגיע להסכם בהקדם. רק כך, הוסבר שם, יהיה סיכוי לשלום. "אם אובמה מחפש עדיין מורשת במזרח התיכון בשלב המאוחר הזה של נשיאותו, הצעד הטוב ביותר שלו יהיה לא לעשות דבר שיחריף עוד יותר את המצב".
