עדיין חושש מאובמה: על אף צפירת ההרגעה שהשמיע שגריר ארה"ב בישראל ביום חמישי האחרון, כשהודיע שארה"ב לא תנקוט בצעד חד צדדי באו"ם כלפי ישראל עם סיום כהונתו של אובמה, ראש הממשלה משדר הבוקר כי חשש ממהלך כזה עדיין קיים.
בישיבתו השבועית עם שרי הליכוד אמר נתניהו כי "טרם הושגו הסכמות עם בנט בענין חוק ההסדרה" ודרש מהם "להתבטא באחריות בענין. הנימוק: "מדובר בתקופה מדינית רגישה".
כזכור, בשבוע שעבר העניק השגריר דן שפירו ראיון לגל"צ שבמהלכו הוא טען כי אובמה אינו מתכנן צעד שכזה.
האם ארה"ב תאפשר לצרפת להעביר החלטה חד צדדית נגד ישראל במועצת הביטחון ולא תעשה שימוש בזכות הווטו שלה? נשאל שפירו והשיב: "נטיל וטו על כל החלטה חד צדדית במועצת הביטחון של האו"ם. זו מדיניות ארוכת שנים, ואיני רואה סיבה שתשתנה".
סמוטריץ: "אם רה"מ נפגע, אני מתנצל על הדברים – אך לא חוזר בי"
חשוב לציין כי בפתח ישיבת הממשלה לפני קרוב לחודש התייחס רה"מ לנושא ואמר "אנחנו מצפים גם שארצות הברית תישאר נאמנה לעיקרון שהיא קבעה במשך שנים רבות, שאת הסכסוך הישראלי פלסטיני ניתן לפתור רק באמצעות משא ומתן ישיר וללא תנאים מוקדמים, ולא בהחלטות של האו"ם או מוסדות בינלאומיים אחרים". לדבריו, "הברית עם ארצות הברית היא הברית הראשונה, היסודית ביותר, החשובה ביותר, מכל מערכות היחסים שיש לנו, כך זה היה וכך זה יישאר".
הדברים התפרשו כתגובה לדיווח ב"וול סטריט ז'ורנל" על כך שהבית הלבן ביקש ממחלקת המדינה לגבש תפריט של אפשרויות פעולה לשבועות האחרונים של הנשיא, כך על פי מקורות של האתר האמריקאי במסדרונות הממשל, שציין גם כי באופן יוצא דופן הבית הלבן שמר על שפתיים הדוקות ולא משחרר מידע כלל בסוגיה.
בכתבה נפרסו בפירוט האפשרויות השונות שעומדות בפני הממשל בימיו האחרונים. האפשרות הראשונה היא לתת חסות או לאפשר החלטה של מועצת הביטחון שתגנה את הבנייה הישראלית בהתנחלויות, אולי לצד תקנות מסים חדשות שיבטלו את מעמד הפטור ממס של אנשים או ישויות שיהיו מעורבים בבנייה בהתנחלויות. ב-2011 הטיל הממשל וטו על החלטה דומה באו"ם, בטענה שהיא "טומנת בחובה את הסיכון להקשיח את העמדות של שני הצדדים".
אפשרות אחרת שהזכיר העיתון היא שאובמה יבקש להעביר במועצת הביטחון החלטה רשמית המכירה במדינת פלסטין – מהלך שכמובן יעמוד בסתירה לעמדה ארוכת הימים של בתי הנבחרים והממשלים בארה"ב, שלא הסכימו להכיר בכך, בין השאר בהתבסס על ההגדרות הבינלאומיות של מדינה, שהרשות אינה עומדת בהן.
ב"ז'ורנל" נטען כי הנשיא יוכל לעקוף את ההתנגדות מבית באמצעות הטענה שמדובר בפעולה ביצועית, שהסמכות להחליט עליה נתונה בידיו, אולם כך יסתכן באפשרות שהנשיא שיבוא אחריו יבטל את הפעולה. הממשל יוכל גם לא להטיל וטו על הצעה כזאת, במקום להציג אותה בעצמו.
האופציה השלישית והגרועה ביותר תהיה הגדרת פרמטרים במועצת הביטחון עבור הסכם קבע בין ישראל והפלסטינים. צרפת רוצה לעשות זאת כבר זמן מה, והממשל עלול לתת להחלטה כזאת לעבור בעצם זה שלא יטיל וטו על כך. לטענת הוול סטריט מדובר בהחלטה שגויה כיוון שהקו הרשמי של הממשל במשך שנים טען כי ישראלים ופלסטינים מסוגלים להגיע להסכם שלום, וכי המאמץ לכפות אחד לא יהיה יעיל.
בפסקה האחרונה של המאמר יעצו המחברים לאובמה לקחת צעד אחורה, ולהסיג לחלוטין את ארה"ב מהתיווך בין הצדדים, במטרה לתת להם להבין לבד את הצורך להגיע להסכם בהקדם. רק כך, הוסבר שם, יהיה סיכוי לשלום. "אם אובמה מחפש עדיין מורשת במזרח התיכון בשלב המאוחר הזה של נשיאותו, הצעד הטוב ביותר שלו יהיה לא לעשות דבר שיחריף עוד יותר את המצב".
כאמור, לפי שעה נראה כי בסופו של יום אובמה ימנע מצעד כ"כ קיצוני רגע לפני שהוא מסיים את תקופתו בבית הלבן.
