דגל התורה ויתד נאמן ממשיכים בתמיכה במאבק נגד ראש עיריית ערד המצר את צעדי הציבור החרדי בעיר, עם זאת הציבור הליטאי אינו חלק מהעצרות שיתקיימו השבוע כפי שחשף בדגל התורה מסבירים "יש הבדל בין תמיכה במאבק נגד ראש העיר לבין לצאת להפגנות, שרבותינו לא מורים לנו".
עם זאת יתד נאמן מכבד את דעת האדמורי"ם ומביא את דעתם על היציאה לעצרת תחת הכותרת שמופיעה בהפניה בעמוד הראשון "בהוראת גדולי האדמו"רים, המונים נערכים לתפילה ומחאה בעקבות הפגיעה המתמשכת של ראשי ערים ברחבי הארץ, בציבור החרדי, והאירוע החריג והמזעזע כל לב יהודי בערד".
במאמר המערכת של העיתון הבוקר מתייחסים בארוכה לראשי הערים ברחבי הארץ' המתנכלים לציבור החרדי תחת הכותרת "לא יהיה "תחום מושב חרדי" במדינת ישראל!"
לפניכם מאמר המערכת במלואו:
המחאה החריפה המושמעת בימים אלו נגד תופעת ראשי הערים המתנכלים לציבור התושבים החרדי בעירם, ששיאה במקרה המזעזע של הפגיעה הנוראה בקדושת בית הכנסת בערד – מקיפה מטבע הדברים את כל חוגי היהדות החרדית. כל מי שלב יהודי בקירבו, מוקיע ומגנה את המעשה השפל של אותם "מפגינים", שהעזו לחלל כך את קדושתו של בית תפילה יהודי בעיצומה של שבת קודש, ולא פחות מכך (ואולי אף יותר) – את אלו העומדים מאחוריו, את אלו שזרעו ברינה את זרעי ההסתה – וקצרו בדיצה את פירותיה הבאושים.
הסתה מכוערת זו, הפכה לצערנו בעת האחרונה לתופעה בכמה וכמה ערים, שראשיהן סבורים כי יש בכוחם להתעמר בתושבים בעירם הנמנים עם חוגי היהדות הנאמנה, להתנכל להם בכל דרך, למנוע מהם מבנים נאותים לתפילה ולמוסדות החינוך שבהם גדלים ילדיהם, לפגוע בנציגיהם שנבחרו בבחירות דמוקרטיות, והחמור מכל: ליצור 'דה-לגיטימציה' לעצם מגוריהם בערים אלו. כך הפכו כמה מראשי הערים בישראל למסיתים מקצועיים, ומה לנו כי נלין על התושב החילוני ששומע, מפנים את המסר – וקם לעשות מעשים?!
למרות ש"אין שליח לדבר עבירה", מבחינות רבות ההאשמה הכבדה רובצת דווקא לפתחם של המסיתים, של אותם ראשי ערים, המניפים ברמה וללא בושה את הדגל של "פן ירבה" כלפי הציבור החרדי בעריהם – ולבסוף מגלגלים עיניים כאשר ההסתה מסתיימת במעשים חמורים.
לצערנו הרב (כפי שהתריע הרב מנחם שפירא, מנהל המחלקה המוניציפאלית ב"דגל התורה" בגליון יום ו'), אנו חווים את ההתנכלות בכמה מקומות ברחבי הארץ, למרות שלשמחתנו הם לא רבים. לדגל התורה יש מעל מאה נציגים ברשויות המקומיות בארבעים וחמש ערים, וברוב רובם של המקומות המאופיינים באוכלוסייה מעורבת, היחסים עם ראשי העיר הם בשיתוף פעולה הדוק ופורה ומתוך כבוד הדדי. אולם למרבה הצער ישנם מקומות בהם ראשי העיר אינם רואים בעין יפה את התפתחותו של הציבור החרדי, ומתוך כך הם מסיתים לשנאה ומנסים לסכסך בין הציבור החרדי לאוכלוסייה הכללית, תוך שהם מהלכים אימים על הציבור הכללי כאילו החרדים משתלטים על העיר. בדרך כלל גם במקומות אלו, רוב הציבור איננו הולך שולל אחרי תעמולת הכזב הזו והשנאה המפלגת שראשי העיר מנסים לפזר.
המקרה המחריד שארע בערד, איננו מקרה "מקומי". הוא חלק מתופעה ארצית ידועה, אף כי עדיין מוגבלת, שקבלה ביטוי חריף יותר ומסוכן ביותר, שנגדו יש למחות בכל התוקף, אך לא צריך להגיע לאירועים בעלי נימה אנטישמית מובהקת כדי להתקומם נגד אותם ראשי ערים המסיתים נגד הציבור החרדי.
הדוגמאות שעל הפרק הן חיפה, מודיעין, ערד והשכונות המעורבות בירושלים. הבעיות מוכרות היטב לנציגי "דגל התורה" המקומיים, הפועלים בכל כוחם לפתרון הבעיות, בשיתוף פעולה עם חברי הכנסת של "דגל התורה".
ועדיין, המחאה החרדית המאוחדת צריכה להישמע ברמה נגד עצם תופעת ההתנכלות של ראשי הערים הנ"ל (ואחרים, שעומדים מנגד ושוקלים אם להצטרף) לתושבים החרדיים. זכותו של יהודי חרדי לקבוע את מקום מגוריו בכל עיר בארץ ישראל, מבלי לחשוש שמישהו בלשכת ראש העיר יסמן אותו כיעד להתנכלות והצרת צעדיו. לא יהיה "תחום מושב חרדי" במדינת ישראל!
אם ראשי הערים הללו – מחיפה ומודיעין דרך ערד וירושלים – יידעו כי לפניהם עומד כוח חרדי מלוכד, שדואג בכל כוחו ועוצמתו לצרכי כלל התושבים החרדיים מכל החוגים, וציבור חרדי בכל רחבי הארץ שעומד יחדיו כחומה בצורה נגד פגיעה כלשהי בצרכיו הלגיטימיים של כל תושב חרדי באשר הוא – בלי ספק יחשבו פעמיים בטרם יעזו להתנכל לו ולצרכיו הלגיטימיים.
בידינו הדבר!
