פיקוד העורף מחזיק כיום בכמיליון מסכות מגן, שנועדו לאזרחי ישראל, אך שמורות במחסנים. זאת, לאחר שבשנת 2014 החליט הקבינט להפסיק את חלוקת ערכות המגן לאזרחים, אך במקביל גם לשמר את אפשרויות הייצור של המסכות בשני המפעלים הקיימים בישראל, "סופרגום" ו"שלאון".
נתון זה בולט על רקע הדיווחים לפיהם נשיא סוריה בשאר אל־אסד עשה שימוש נוסף בנשק כימי נגד אזרחים באידליב.
בכל אחד משני המפעלים מוחזק פס ייצור למסכות המגן, במימון מערכת הביטחון, ואלו ממשיכים לייצר ערכות מגן – המובלות הישר למחסני פיקוד העורף, שפרוסים ברחבי הארץ. ערכות המגן מיוצרות באופן מצומצם, ולא מיועדות לחלוקה לאזרחים, אלא לכוחות חילוץ והצלה בלבד.
השנה ובשנה הבאה, תשקיע מערכת הביטחון בייצור זה כ-80 מיליון שקלים, כך לפי התקציב הייעודי למסכות המגן. לפי עיקרי התקציב, הוא מיועד עבור "שמירה על כשירות מערך 'סופת חול', עבור המגיבים הראשונים ועבור מענה רפואי".
מכיוון שערכות המגן בעלות תוקף ל-25 שנה, פיקוד העורף גם שוכר את שירותיו של ספק אזרחי שתפקידו להשמיד את מסכות המגן כשתוקפן פג.
הרקע להחלטה הוא הליך פירוק הנשק הכימי בסוריה, חרף הערכות גורמי מודיעין בישראל כי בידי משטר אסד נותרה כמות מסוימת של נשק כימי, שהוגדרה כבעלת יכולת שיורית קטנה. קצין בכיר בפיקוד העורף אמר כי: "ההחלטה להמשיך לייצר את הערכות, באופן מינימלי, נועדה לכך שהידע והכשירות לייצור המסכות יישמרו – עד שיוחלט אחרת".
לכוחות צה"ל מחולקות מסכות שונות מאלו המיועדות לאזרחים, המכונות "שעון זהב", וגם במקרה זה, מייעדים בצבא את המסכות רק לחלק מהכוחות הלוחמים.
"כרגע אין איום לאומי בתחום האב"ך, אבל כן משמרים ידע ויכולת", אמר הקצין. "פיקוד הצפון מתעסק עם האפשרות שיהיו פיגועים עם חומרים כאלה (כמו חומר כימי מנטרל, דוגמת שימוש בכלור), אבל בפיקוד העורף מתעסקים עם המענה הרחב – לעורף. לא בהרבה מקומות בעולם מייצרים מסכות, ולכן הוחלט לשמר את הידע והכשירות – עד שיוחלט אחרת".
