ביקורו של נשיא ארצות הברית בישראל ממש מעבר לפינה (ה-22 במאי. טרם נמסרה הודעה רשמית) ובלשכת ראש הממשלה, אולי בניגוד למצופה, קיים חשש של ממש מפני הצפוי במהלך הביקור.
עיקר החשש הוא מפני "הדיל האולטימטיבי" בין ישראל לפלסטינים, דיל עליו מדבר טראמפ רבות לאחרונה. מדובר בהליך שלום מזורז ומיידי בין הצדדים, שונה בדינמיקה שלו מכל מה שהכרנו (זו הסיבה שטראמפ מתעקש לכנות את התהליכים באזור "עסקה"). בניגוד לממשל אובמה, במקרה הנוכחי יהיה לנתניהו קשה הרבה יותר למרוח זמן. טראמפ כמו טראמפ, בא לדבר תכלס. בלי יותר מידי שיחות ובלי יותר מידי מפגשים מקדימים.
אם מול אובמה הצליח נתניהו לנצל את הנאיביות שלו ושל אנשיו מחד, ומאידך לצבור נקודות בדעת הקהל על עמידתו מול "הממשל העוין", הפעם המצב שונה בתכלית.
מי מניע את טראמפ ואנשיו למען המהלך המודבר? "אחד ה"דמונים" שסימנה לשכת ראש הממשלה בהקשר הזה הוא ידיד קרוב לשעבר והפטרון הראשון של נתניהו עוד משנות השמונים, המיליארדר האמריקאי-יהודי רונלד לאודר", כותב העיתונאי בן כספית בטור שהוא מפרסם הבוקר באתר 'אל מוניטור'. הוא מזכיר כי "ללאודר יש אכן מערכת יחסים היסטורית וקרובה במיוחד עם הנשיא טראמפ. היא מבוססת על קשרי משפחה, לימודים ועסקים ועל עשרות שנים של שיתופי פעולה וקשרים אישיים".
לדבריו, "בעוד המיליארדר שלדון אדלסון, המקורב מאוד לנתניהו, מתחיל להדגים סימני אכזבה ראשונים מטראמפ, הפך לאודר לאחד הלוחשים על אזנו של הנשיא. הלחישות של לאודר, על פי לשכת ראש הממשלה, אינן לחישות סרק. "אם יש שני אנשים שמאמינים באפשרות להגיע להסדר מדיני במזרח התיכון", אמר לאחרונה לאל-מוניטור אחד הקרובים ביותר לנתניהו, "שני האנשים הללו הם דונלד טראמפ ורונלד לאודר"".
נתניהו, חשוב להדגיש, היה מצוי בעבר במערכת יחסים חברית עם לאודר, אולם בשנים האחרונות שורר ביניהם נתק מוחלט. נתק שהחל בעקבות סירובו של לאודר, אז מבעלי ערוץ 10, לגנוז תחקיר שאינו מחמיא, בלשון המעטה, לנתניהו.
"בשנים האחרונות מכהן לאודר, אחד הפילנטרופים הבולטים בעולם היהודי, כיו"ר הקונגרס היהודי העולמי. חלומו הגדול הוא לסייע בהבאת שלום בין ישראל לשכנותיה", כותב בן כספית, ומוסיף: "בשנות ה-90' שוגר לאודר על ידי ראש הממשלה נתניהו, בקדנציה הראשונה שלו, למסע דילוגים בין דמשק לירושלים במטרה להגיע להסדר בין ישראל לסוריה. השליחות נכשלה, אבל החלום לא נגוז. לאודר, הנהנה ממסכת של קשרים ענפים עם רוב מנהיגי העולם הערבי-סוני, מבלה את השנים האחרונות במפגשים אינטנסיביים עם רבים ממנהיגי ערב וטורח על נוסחאות שיאפשרו את חידוש השיחות והגעה לתכנית שלום כולל בין העולם הערבי לישראל. ליבת התכנית נשענת על יוזמת השלום הערבית, בתיקונים מסוימים. לאודר מאמין בתכנית שלו, עליה עבד עם כמה עוזרים, ביניהם גם ישראלים. מאז נבחר טראמפ לנשיאות, פעל לאודר לגיוסו של הנשיא לטובת התכנית. הוא לא היה צריך לעבוד קשה מדי. הנשיא טראמפ נחוש, עדיין, לדחוף ולהגיע ל"הסדר האולטימטיבי"".
לדבריו, "לנתניהו יש נציג בסביבתו הקרובה של לאודר: אותו סטיבן שנאייר, שהיה אחראי על הקשר ביניהם, ממשיך להיות קרוב מאוד ללאודר וממשיך לתחזק את קשריו בירושלים. האם הוא זה שמדווח לנתניהו על פעילותו של לאודר, או להיפך? בשלב הזה, אין לדעת".
נתניהו מנסה להקדים תרופה למכה: נתניהו מתפלל שהסיפור הצפון קוריאני יסיט את תשומת לבו ואת האנרגיה של הנשיא ממנו והלאה, כך בן כספית, שמוסיף: "הוא משקיע לא מעט מאמץ בניסיון לשכנע את אנשי הנשיא בכך שאין סיכוי להגיע להסדר. הוא מפעיל את שגרירו רון דרמר, המקורב מאוד לחתנו של הנשיא, ג'ארד קושנר, ולשגריר המיועד בתל אביב, דייוויד פרידמן. כרגע, נרשמת עדיפות לגישת ה"הסדר האולטימטיבי", אם כי נתניהו לא הרים ידיים. הוא הצליח לתמרן את קלינטון בקדנציה הראשונה ואת אובמה בקדנציות השנייה-שלישית ורביעית. הוא מאמין שיצליח לתמרן, איכשהו, גם את טראמפ."
"טראמפ צפוי לשאול את נתניהו במפגש שיהיה ביניהם בירושלים, "מה התכנית שלך". נתניהו כבר נשאל את השאלה הזו על ידי קודמיו של טראמפ (קלינטון ואובמה), אבל ידע להתחמק. בשלב מסוים, הבינו הנשיאים שנתניהו "מרח" אותם, אבל עד שהבינו, כבר לא היה טעם להגיב. עם טראמפ, המשחק שונה לגמרי. הנשיא החדש הוא עוף מוזר, אדם לא צפוי שמתעב אנשים שמנסים לתמרן אותו. הוא בנוי על יחסים אישיים, מצב רוח ותחושות בטן. נתניהו מקווה לנצל את היחסים האישיים שיש בינו לבין הנשיא, למצות את יתרון האנגלית המשובחת שבפיו ולמנף למקסימום את נכסיו בסביבתו של הנשיא, כדי לדחוף את טראמפ מהמזרח התיכון מזרחה, לעבר הקוריאות", הוא מסכם.
