הסיסמה המלווה את העיר תל אביב – "עיר ללא הפסקה", אמנם נולדה מתוך מציאות ריקנית שקברניטי עיריית ת"א-יפו ייעדו לה בניסיון למחוק את העבר התורני המפואר מרחובותיה ומבתי מדרשיה של העיר, אבל השבוע קיבלה סיסמה זו תפנית תורנית, כאשר עשרות רבנים צעירים בוגרי ישיבות, התכנסו לכינוס רב רושם שנערך בבית הכנסת "עטרת מרדכי" בעיר, הסמוך ונראה לבניין העירייה, שבראשות הרב אהרן דויטש שליט"א, לכנס יסוד להקמת "איגוד הרבנים והקהילות" בעיר, תחת תנועת "דגל התורה".
בזה אחר זה באו ונכנסו הרבנים, אל היכל בית המדרש והעידו כאלף עדים על המהפכה התורנית המתחוללת בתל אביב. "אנו נמצאים כאן ומחזירים עטרה ליושנה", סיפר הרב דויטש והוסיף לתאר על המהפכה המתחוללת בשטח: "עד עכשיו כשהיו מדברים על בתי כנסיות בתל אביב, הדיווח נסוב סביב ההיסטוריה של המקום ועל מועד סגירתו. ב"ה כיום אנחנו יכולים לספר על בתי כנסיות אלו ונוספים שנפתחו ברחבי העיר ובצפון הישן בפרט, בהם מתקיימת פעילות תורנית פורחת ומתחדשת המושכת צעירים ומבוגרים כאחד חזרה להיכלי בתי המדרש".
בדבריו מתאר הרב דויטש את הפריחה התורנית וההתרגשות בקולו מתארת בצבעים חיים את הנעשה בשטח: "הגיעו לכאן בשנים האחרונות רבנים צעירים בוגרי ישיבות, כל אחד ואחד הוא מגדלור רוחני, וב"ה רואים פרות בעמל שמשקיעים. החידוש הוא כי רוב רובם של רבני הקהילות הם אברכים הגרים וחיים בעיר ולכן הקשר שלהם למקום ולקהילה הוא חזק ואיתן ומניב תוצאות. ואני לא מדבר על דרום העיר שם קיימת פריחה תורנית משמעותית כבר כמה שנים, שיעורי תורה תפילות ומנינים, אנחנו מדברים על צפון העיר באזור כיכר רבין, כיכר המדינה ואזור הים שזוכה להתעוררות תורנית".
לשאלתנו – מי הם אותם צעירים המגיעים לשיעורי התורה – אומר הרב דויטש "הרבה צעירים מהפריפריה עוברים להתגורר בת"א, אם בשל לימודים ואם בשל פרנסה. בבית הם היו רגילים למסורת וברגע שאנו נותנים להם את האפשרות לקבל את טעם התורה זה מחבר אותם, ולא רק הם, גם צעירים רבים תושבי וילידי העיר מחפשים להתקרב ולשמוע דבר ד'. גם יהודים מבוגרים שהאש היוקדת והרוח הצעירה המפעמת בקהילה עוררה בהם את הניצוץ היהודי באים מדי יום לשיעורים ולתפילות שהתחדשו בבתי הכנסת בסביבתם".
מה מניע אברך, בוגר ישיבה לקום ולעזוב את החממה התורנית בקרית ספר ולעבור לגור במרכז תל אביב החילונית?
"השאלה נשמעת כמו שהותאמה אלי", מגיב הרב דויטש בהומור, ומוסיף להסביר: "לפני כ-15 שנה קיבלתי הצעה לעבור לצפון ת"א ולעסוק בקירוב, במסגרת הפעילות של וולפסון. פניתי לרשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א ושאלתי את פיו האם עלי לעזוב את החממה התורנית בקרית ספר ולעבור לת"א לצורך פעילות קירוב. התשובה היתה חיובית וחד משמעית ומאז אני כאן, מלווה בברכתו. אמנם הפעילות של וולפסון הסתיימה אך המשכתי בפעילותי בעיר".
"בשנים האחרונות נרשמת עליה מטאורית של תושבים חדשים מקרב עולי צרפת בעיר, רבים מהם יהודים חרדים ומסורתיים. לפני כמה שנים קראו לי לכהן כרב בבית הכנסת 'עטרת מרדכי', אנו נמצאים קרוב לעירייה ולמעשה די במרכז העיר והקהילה שלנו יכולה להעיד על הפריחה התורנית שהצלחנו לעשות כאן".
הרב דויטש מתאר ומרחיב על הפריחה התורנית מוסדות, בתי כנסת ותלמודי תורה בעיר, ולמעשה מתאר את חזרתה של תל אביב של מעלה. מה שהביא בתקופה האחרונה את עשרות רבני הקהילות לצורך להתאגד כדי למנף את הפעילות את כלפי פנים והן כלפי חוץ. את ההחלטה על הקמת "איגוד הרבנים והקהילות" בתל אביב קיבלו בעידודו ובהכוונתו של הגאון רבי מרדכי אויערבאך שליט"א, שאף שלח במיוחד את הרב צבי יעקובוביץ כנציגו לכנס היסוד.
הרבנים הציגו את הפעילות בכל קהילה וקהילה במשך שעה ארוכה: הפעילות העניפה שכבר מתקיימת על ידם ואשר מקיפה צעירים ומבוגרים כאחד אשר משתתפים בשיעורי תורה ובתפילות. כן דנו בחשיבות והתועלת הרוחנית מההווי הקהילתי. הרבנים סיפרו על סחף של תושבים שמגיעים ורוצים להיות חלק מהפעילות התורנית, אם זה בתפילות ואם זה בשיעורי תורה ובמנייני תפילה שמתווספים בבתי הכנסת וכן דווח על הפעילות העניפה והמגוונת של פעילי "לב לאחים" הפועלים רבות בשכונות בקרב אוכלוסיות צעירות ומבוגרות, פעילות המתבטאת בצמאון של רבים המבקשים להיות חלק מהקהילה.
כן התקיים דיון נרחב על הדרכים להרחבת הפעילות, ועל הצרכים השונים הקיימים ונדרשים להשגת מטרה זו ושמעו בשמחה על פתיחת קהילות חדשות בקרב עולי צרפת ואיטליה בעיר, שהצטרפו לקהילות הוותיקות והמתחדשות של בני התורה בעיר.
את כנס היסוד ארגן והנחה בטוב טעם הרב מנחם שפירא – מנהל המחלקה המוניציפאלית של "דגל התורה" וסגן ראש עיריית בני ברק. בדבריו הרחיב על מטרת הקמת "האיגוד": "המטרה של 'דגל התורה' היא לקחת את כל הפעילות של כל קהילה וקהילה ולהציגה כאן סביב השולחן הזה. נציג את הבעיות, את המצוקות וההצלחות של כל קהילה ונמנף אותה. לצורך כך הקמנו את האיגוד שיאגד את כל צרכי הקהילות וביחד נוכל להגדיל את היקף הפעילות וההתמודדות בבעיות המתעוררות ולחזק את כל עניני הדת, אם זה עירובין, קירוב ותיקצוב בתי כנסת ושאר צרכים שנתקלים בהם בימות השנה".
הרב שפירא, הציע להקים וועדות לטיפול בענייני הציבור השונים, ובמעמד הקמת "איגוד הרבנים והקהילות" התקבלה ההצעה והוחלט על חלוקת תפקידים בין המשתתפים לאיוש הוועדות השונות. לסיום נקבע כי יתקיים בעז"ה כנס המשך, בו יוכלו להשתתף ולשאת דברים רבנים רבים וראשי קהילות שנבצר מהם להשתתף בכנס יסוד זה, בשל אילוצים טכניים.
יו"ר "דגל התורה" ח"כ הרב משה גפני, שיתף בדבריו את המשתתפים בהתרגשותו מהמהפך בעיר, "אני יליד תל אביב, בעבר העיר הזו היתה מלאה במרכזי תורה ובתי כנסת. באחרונה כשהתעורר כל העניין של חוק השבת באו אלי חברי כנסת שונים ואמרו לי, הרב גפני נסדר לך את כל הארץ עם חוק חדש, את תל אביב עזוב. זו עיר חילונית, אין שם חרדים על מה אתה נלחם. השולחן הזה של רבני ונציגי עשרות קהילות בני תורה בתל אביב נותן לי את הכוח להמשיך ולהיאבק למען השבת בעיר ולהוכיח כי ת"א היתה עיר עם מסורת ויהדות ותשמר כזו".
הרב גפני הוסיף וציין את התפעלותו מההתפתחות התורנית שהתגלתה בפניו עת סייר ב-17 בתי ספר של החינוך העצמאי בעיר, יחד עם המנהל הכללי של החינוך העצמאי הרב אליעזר סורוצקין, בערב הבחירות. "נוכחתי לראות בפירות המלבלבים של פעילות הקירוב שפעילי 'לב לאחים' עושים בעיר הזאת".
כן כיבד בנוכחותו הרב נפתלי לוברט חבר מועצת עיריית ת"א, שהתפטר באחרונה מתפקידו כסגן רה"ע במחאה על חילול השבת בעיר. הרב לוברט הביע את שמחתו לכינוס לכבודה של תורה, ובירך על הקמת "איגוד רבנים והקהילות". בדבריו סקר בפני המשתתפים את פעילותו לטובת הקהילות במהלך השנה ובהמשך לדברי הרב גפני על ריבוי המוסדות החרדיים בעיר חשף, כי למרות שהציבור החרדי בעיר מהווה 2 עד 3 אחוזים בלבד מתושבי ת"א, מספר התלמידים במוסדות החינוך התורניים עומד על כ-6,000 כ"י – המהווים כ-10 אחוז מכלל ילדי ת"א, מה שמוכיח כי עבודת הקירוב הנעשית בעיר מניבה פירות והורים רבים מהציבור החילונים מעדיפים לשלוח את ילדיהם לחינוך תורני. לסיום אמר כי תוצאות פעילותו והצלחתו הם מכוח האחדות של הקהילות בעיר.
בסיום הכינוס הודו המשתתפים להנהלת "דגל התורה" על הקמת "איגוד הרבנים והקהילות", יוזמה ברוכה שלבטח תביא להרחבת גבולות הקדושה בעיר ולמינוף ההתפתחות התורנית בתל אביב. כן ציינו את רבני הקהילות שליט"א ונציגי קהילות נוספות בעיר שברגע האחרון נמנע מהם מלהשתתף בכינוס בשל אילוצים טכניים וקבעו תאריך להתכנסות נוספת בקרוב בו ישתתפו כלל רבני ונציגי הקהילות.
