נתניהו: "הר הבית והכותל המערבי יישארו תמיד בידינו"

יום השנה ה-50 לשחרור ירושלים: הכנסת קיימה ישיבה מיוחדת לציון היום ההיסטורי. הנואם המרכזי בישיבה היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. להלן הדברים שנשא:

"אני זוכר את הנחשול האנושי כשהחור בקיר ליד העיריה נפרץ והגענו לכותל ונגענו גם אנחנו באבניו. שחררנו את ירושלים, הפכנו אותה לעיר אחת. לא מושלמת, אבל שלמה. בנויה, פורחת, פתוחה לכל, מכבדת את מאמיני הדתות השונות. אנחנו אלה שגררנו את ירושלים מההזנחה והמצוקה שהייתה בה. אנחנו אלה שהבאנו אותה לנקודת שיא בהתפתחותה. מה היה כאן בתקופה בה התחלנו לחזור אליה? כמעט לא כלום.

בירושלים היה רוב יהודי כבר במאה ה-19 והיא התפתחה כשיצאנו מחוץ לחומות, אבל ב-19 שנים של היותה מחולקת ומצולקת היא שוב נקלעה לנקודת שפל. מבנים רבים נהרסו, ומצבות מהר הזיתים נעקרו וחוללו. קו גבול מפותל פער חתך עמוק בירושלים והוצבו מתרסים נגד צלפים ושדות מוקשים. עמדנו מנגד, מנסים להשקיף על הכותל והר הבית, ולא יכולנו לגשת. אנחנו לעולם לא נחזור למצב הזה. העננה השחורה שריחפה בשמי ירושלים התפוגגה לפני 50 שנה.

הנה פרדוקס: ככל שהצלחנו לבצר את מעמדה, לפתח אותה, לשמור על אופיה הייחודי, על חופש הדת והפולחן והיא הפכה לסמל מפואר של המעשה הציוני – כך התגברו ההכחשה והשקר ביחס לזיקה של העם היהודי לירושלים", אמר ראש הממשלה. "הרצון לנגח את ישראל אינו מתחשב בעובדות. שוב ושוב יש ניסיון למחוק את זיקתנו לירושלים. זה מאבק. אנחנו מנהלים אותו כל הזמן. זה ייקח עוד זמן אבל אין לי שום ספק שהם יכשלו. אני מבקש להבהיר: הר הבית והכותל המערבי יישארו לעד בריבונות ישראל. התיקון לעוול ההיסטורי שהושג בגבורת לוחמים יעמוד לנצח נצחים ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור".

//www.jdn.co.il/news/israel/839916

יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, נאם אף הוא ובחר להדגיש את הנושאים הזקוקים – לדעתו – לתיקון בעיר. להלן נאומו המלא:

ירושלים כיום מאוחדת על הנייר בלבד – בפועל, רבות משכונותיה במזרח העיר הן מחוץ לתחום, לעיתים אפילו של רשויות אכיפת החוק, והן יצואניות מצטיינות של מפגעים ומחבלים. האם זו העיר המאוחדת עליה חלמנו? 50 שנה לאחר איחודה אנחנו נמציאם בצומת דרכים היסטורי ומכריע. עלינו לחדול מדיבורים ולעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מיד. זה הרגע בו אנחנו צריכים להחליט בינינו כיצד אנו רוצים לראות את ירושלים ואיזו עיר להוריש לדורות הבאים: של עוני או של רווחה כלכלית? של הידרדרות או של אור לגויים? של גזענות או סובלנות? ומעל הכל – האם אנו רוצים שחס וחלילה ירושלים תהיה בירת פלסטין, או שנעשה כל שאנו יכולים שתהיה בירת ישראל?

כדי לשמור את ירושלים מאוחדת, חזקה, בעלת רוב יהודי לדורות, עליה להיפרד בהסכם מדיני מכמה שיותר פלסטינים וכמה שיותר כפרים שעוטפים את ירושלים. עיסוויה היא לא חלק מבירת ישראל, וגם לא מחנה הפליטים שועפט. ניפרד ממאות אלפי פלסטינים על מנת לאחד, ללכד, על מנת לשמור את עיר הבירה שלנו כעיר שלנו שחוברה לה יחדיו בלי עשרות כפרים שמקיפים אותה. ההיפרדות הזו צריכה לבוא כחלק ממהלך מדיני שתכליתו לממש את חזון שתי המדינות שהוא היחיד שמימושו יביא להבטחת עתידו של העם היהודי.

זו העת, במלוא 50 שנה למלחמה, להסיר מאתנו את העול הכבד של מיליוני פלסטינים, ואני מבטיח לך שאם תלך למהלך מדיני כן ואמיץ אני וחבריי נתמוך בך לאורך התהליך, כפי שבגין זכה לו בשעתו מתנועתנו". תפעל באומץ תקבל – לא תפעל, לא תקבל ותמצא מולך גוש פוליטי של אישים ומפלגות שיפעלו להגשים בלעדייך את האתגר. כשמאחורייך נשיא ארה"ב נחוש ותומך, זו העת למנהיגות ולא לתבוסתנות. זו העת להוביל ולא להיות מובל".