התרגשות מיוחדת ותכונה גדולה אצל בני ירושלים ובמיוחד בקרב חברי קהל פרושים לקראת חגיגת הכנסת ספר תורה להיכל בית הכנסת המרכזי "אהל משה".
ספר התורה שנכתב בהידור רב לעילוי נשמתו הטהורה של הגאון הצדיק רבי משה ברוך לוין זצוק"ל משגיח דישיבת "עץ חיים" ורב בית החולים "ביקור חולים" ורעייתו מרת שאשע רבקה ע"ה ונתנדב ע"י בתם הרבנית חמילבסקי (זילברמן) תליט"א.
רבי משה ברוך זצ"ל מפארי ירושלים של מעלה, נולד בשנת תרפ"א לאביו הצדיק רבי זעליג לייב זצ"ל המכונה ר' לייב טודרס'עס שהיה יד ימינו של מרנא ורבנא השרף הנורא מבריסק רבי יהושע לייב דיסקין נ"ע ואיש אמונו של ה"חפץ חיים" זיע"א ומפיץ ספריו בארה"ק, נתגדל ב"חצר שטרויס" הידועה בה שאב מלוא חפניים תורה ויראת שמים טהורה, מקום מושבם של גדולי המוסר רבי נפתלי אמסטרדאמ'ער רבי איצאלע בלאזער תלמידיו הגדולים של רבי ישראל סלאנט'ער זי"ע, ואת אור תורתם ושלהבת יראתם ספג בקרבו.
בנה את ביתו עם רעייתו מרת שאשע רבקה ע"ה בת הרה"צ ר' רפאל מנחם אלימלך רבינוביץ – ידלר זצ"ל נכדת המגיד הירושלמי הגה"צ רבי בן ציון יאדלער זצוק"ל.
התמונות באדיבות מערכת "אורות ירושלים"
מתולדותיו של רבי משה ברוך לוין זצ"ל
ארץ צבי גידלה שעשועיה
גדל ונתחנך בתלמוד תורה וישיבת "עץ חיים" ובהם עלה במעלות התורה בשקדו על דלתות בית המדרש מן הבוקר ועד הערב ועד זיבולא בתרייתא,לא פסק פומיה מגירסא תלמיד חכם הבקי בכל מכמני התורה, שישה סדרי משנה היו שגורים על לשונו בעמקות נפלאה בכל הסדרים גם לרבות בסדר זרעים וטהרות גם בדברי הירושלמי.
בעודו עול לימים נתמנה למשגיח בישיבת "עץ חיים" והיה סמל ודוגמא לרבים בהיותו ירא וחרד לדבר ה' שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, כל מהותו להרבות תורה בישראל, הרבצת התורה בקרב התלמידים, להכניס שמחת התורה בקרב כל יהודי, ומסר שיעורים בכל חלקי התורה גם במסכתות ועניינים אשר יחידים שולטים בהם, וגילה בהם הבנה מלאה ובקיאות נפלאה.
צורבא מרבנן במתא – כל מילי דמתא עלי רמיא,
זו הייתה מידתם של גדולי התורה והתלמידי חכמים בירושלים, גדולתם התורנית העצומה ועבודתם השלימה בכל רמ"ח איבריהם ובכל שעות היממה, מצד אחד הולכים בצידי הדרכים ובורחים מן הפרסום ומכל דבר ציבורי אך כשהדבר נוגע לכבוד שמים אז קמו כארי לשמור משמרת הקודש ולגעור מפני הפורצים, ק"ן טעמים וחשבונות אף נכונים והרי גורל, לא מנעו בעדם לגדור גדר ולעמוד בפרץ ובייחוד כשהדבר נגע לחינוך הטהור והמקודש, זר לא יוכל להבין זאת איך נדנוד הקל ביותר היה בעיניהם כחמורות שבחמורות, בתמצית דמם ובכל ליבם חרפו נפשם למלחמה כך אנו מוצאים את אבות הפרושים מאז ייסוד היישוב בעיר וארץ הקודש, חתימתם ומכתבם קודש נגד כל שמץ של זרות ואף מתריעים כצופים לבית ישראל מה יהיו השלכותיו לדורות הבאים.
שומר משמרת הקודש
כך אנו רואים את רבי משה ברוך, בהיותו אברך צעיר בימים נמצא חתום יחד עם גדולי גאוני ירושלים לפני שישים וארבע שנה בשנת תשי"ד על מכתב פניה בו הם כותבים "למותר לבאר גודל חילול השם וחילול התורה הקדושה, הנעשה בארצנו הק' ע"י שלטון החפשיים, אשר עומדים ומכריזים תמיד שאין להם חלק ונחלה בה' אלוקינו ותורתו הק' – ומה מאד מכאיב לבנו לראות בכל שנה ושנה ביום העצמאות שלהם, דגל ציוני מתנוסס על שער ישיבתנו הקדושה, אשר בזה נראה הדבר כאילו ישיבתנו הקדושה מזדהה עם שלטון זה, וגדול חילול השם בזה… חוסו נא על כבוד המקום וכבוד התורה ועל כאבם וצערם של בני ישיבתנו הקדושה" ועל החתום גדולי וגאוני ירושלים, ביניהם רבי צבי מיכל העללער, רבי זרח אפרים זלזניק, רבי גדליה ניימן, רבי סנדר פריינד, רבי נחמן דוד דובינקי, רבי יחיאל מתתי' דיוויס, רבי יצחק דוד גוטפרב, רבי יהודא שפירא, רבי זאב דוב צציק, רבי חיים ברים, רבי יהודא רבינוביץ, רבי אברהם ברדקי, רבי משה יהושע לנדא, רבי שלום אייזען, ועוד.
שמחה של מצוה
מספר נכדו הרב הגאון ר' בנימין חעשין שליט"א מרמ"י איחוד בני הישיבות דקהל פרושים ומטובי המחנכים פעיה"ק, אשר שירטט בפנינו קוים קצרים לדמותו הגדולה והמאירה, אשר כל מצוה ומצוה היה מקפיד להדר לקיימה בכל דקדוקיה ביתרון השלימות ושמחה של מצוה, חביבות יתירה נודעת לו למצוות זמניות כגון לולב ואתרוג היה מהדר אחריהם ימים ושעות ולא הביט על דמים יקרים, אף בעתות שהשעה היתה דחוקה לו, והייתי מתלווה אליו בקניית הד' מינים ולמדתי ממנו חיבוב של מצוה מהו, והיה בוחר את המהודר ביותר.
גאון בלמנוע חילול שבת
שימש כ-40 שנה רב בית החולים "ביקור חולים" יחד עם רעו וידידו הרה"ג ר' יעקב אברהם מרכוס זצ"ל, בו עמד על משמר השבת והקפיד שבכל המחלקות יעמוד הכן נוכרי מער"ש לכל קריאה שלא יגיעו לחילול שבת, מידי שבת בשבתו היה עובר בכל בית החולים לבדוק שהכול עומד על תיקונו.
תמיד יקד בקרבו שמירת השבת, טיכס עצות להצלה ממכשולים בחילול שבת תיקן שיעשו בבית החולים דודים למים חמים שלא יהיה היד סולדת בו ולא יגיעו לחילולי שבת דאורייתא.
ראה שמשתמשים בשבת עם צמר-גפן ומגיעים לסחיטה מדאורייתא, הלך וחתך בעצמו ספוגים קטנים והניח בכל המחלקות כל ערב שבת.
בעברו בין החולים הבחין ביהודי שנראה כשומר שבת שומע רדיו בשבת, ניגש אליו ר' משה ברוך ושאל אותו בניחותא האיך שומע הוא רדיו בשבת, ענה לו שזה עובד על שעון שבת, ענה לו אני ישאל אותך אם יהיה שריפה וספר תורה ידלק האם מישהו יגש להדליק מהאש סיגריה?! אבל זה לא אסור?? אז נזדעק ר' משה ברוך, השבת בוערת! יהודים מחללים שבת!, היהודי קיבל את דבריו ויותר לא עשה כזאת.
בראותו שבבית החולים מכבים את האור לחולים בשבת הגה את הרעיון שלא יצטרכו להדליק ולכבות, לעשות לשבת פלורוסנט בתוך קופסה עם כיסוי שאפשר בקלות להוריד ולעלות את הכיסוי.
עוד מגולל לפנינו נכדו ר' בנימין שליט"א על פעליו הברוכים בהיותו איש חי ורב פעלים עמד לצידו של ראש מערכות ישראל הגאון החסיד רבי רפאל סאלאווייציק זצוק"ל לחונן דל ולשקוד על טובתן של אלמנות ויתומים ובכל פעולות ההצלה בשמירת התורה הדת והחינוך הטהור, במשך שלושים שנה היה יד ימינו במערכה הכבירה בגזירת נתוחי מתים להצלת מתי ישראל מניוולן ששלטון הרשע גזר לעקור את האמונה בהשארת הנפש ובתחיית המתים.
רבים היו שהכירו בערכו הרם ושלחו אליו כספי צדקה לחלקם לעניים בני טובים ולא השאיר לעצמו כלום.
נשנות נעוריו היה קם בחצות הלילה מידי לילה ובוכה שעה ארוכה על גלות וצער השכינה, ואח"כ עורר את השחר בזריזות נפלאה להתפלל כותיקין כמנהג ה'פרושים'. היה בוחן את נכדיו את לימודיהם והחדיר בהם אהבת תורה ויראת שמים.
מאור כשר לשבת
מפני חילול השבת ע"י חברת החשמל הממשלתית ששורפת את השבת ברחבי ארה"ק, יראי' ה' החרדים לכבוד השבת אינם משתמשים בחברת חשמל בשבת והיו משתמשים ב'לוקס' או 'לומפ' ועוד מיני מאירים קטנים שהיו מזערים לעומת המאור של ימי החול.
היה הוא הראשון שעלה בדעתו יחד עם הגאון רבי יצחק נתן קופרשטאק זצ"ל שאפשר לעשות מאור לשבת בבית הכנסת "בתי ברוידא" חברו ללוח החשמל בטריות גדולות של משאית כדי שיהיה מאור כשר לשבת ויוכלו ללמוד להתפלל, ואח"כ באו מבתי הכנסת מכל שכונות ירושלים ללמוד את מלאכת מחשבת זו.
ומקדשי תיראו
רבי משה ברוך לוין עמד על משמר הקודש בכל העתות והזמנים והיה שומר על קדושת בית ד' לבל יבואו זרים ויחללהו ושלא לשנות מהליכות מנהגי וסדרי בית הכנסת בשכונת "בתי ברוידא" באחד השנים בחג שמחת תורה אחד המתפללים רצה לגרש את הילדות הקטנות שעמדו בפתח ונהנו לראות איך כולם רוקדים שמחים ומקפצים לכבוד התורה, רבי משה ברוך עצר בעדו, באומרו שכל אהבת התורה שיש לכלל ישראל נובעת ממה שהאמהות בעודן קטנות רואות כמה מכבדים את התורה, ואת האהבה הזו הן מנחילות לבניהם.
את שבתותי תשמרו…
אחד הדברים שהיה הגאון ר' משה ברוך לוין עושה למען שמירת השבת, ביום שישי היה הולך עם ידידו הרה"ג ר' יעקב תפילינסקי זצ"ל לכביש הכניסה לירושלים והיו מביאים כרכים עבי כרס (עם מספרים של שלוש ספרות) ומניחים אותם בשדה של "בית היתומים – דיסקין" ביציאה מירושלים, בשבת הלכו לאותו מקום כדי לזכור את מספרי הרישוי של המכוניות והמשאיות שהיו יוצאים מהעיר היו מניחים סימניות בעמודי הספרים (הרכבים היו של שלוש ספרות) במשך השבוע היו מבררים מי בעליהם, מבקרים אצל אותם נהגים ומסבירים להם את קדושת השבת ואת האיסור לחללה. רבים קיבלו עליהם להמנע מנסיעה בשבת ולשמור שבת בזכותם.
שיכל בחייו את חתנו הרה"ג ר' דוד חמילבסקי זצ"ל, ומאז התמסר מאד לטפל ביתומים וזכה לראות פרי בעמלו לחתן את בנותיו עם חתנים תלמידי חכמים מהמשפחות החשובות של ירושלים, ומהם ראה דור ישרים נכדים ונינים הצועדים בדרך הקודש המסורה לנו מדור דור.
נקי כפיים ובר לבב ובה' מבטחו
אבי היתומים הגאון הגדול רבי חיים קרייסווירטה זצ"ל גאב"ד אנטווערפן, היה מספר בהתפעלות מעובדה אחת שלימדו פרק באנשי ירושלים של מעלה, אחר התעסקותו עם כל כך הרבה מקרים בכל שנות פעולותיו נחתרת בזכרונו כאשר הגיע אל ביתו ל ר' משה ברוך כדי למסור לו ציק של 20 אלף דולר להכנסת כלה שעמדה להיכנס לחופה בתקופה הקרובה, סירב ר' משה ברוך לקחת את הכסף בתוקף ואמר יש לי כבר את כל הסכום שצריך כעת לחתונה, לחש לו ר' בנימין לאזנו זיידע! יש אחריה עוד אחיות שצריך לחתן, ענה הנה יש בוודאי כעת כלות הצריכות את הכסף הזה מייד ואני צריך את זה לאחר זמן, למה לי לקחת את הכסף שאני צריך לאחר זמן בשעה שיש אנשים הזקוקים לו עכשיו, הגר"ח הזדעזע ממידת הביטחון שלו ואמר אם אמרו שיש בירושלים יהודים גדולים זה ר' משה ברוך.
מכבדם בחייהם מכבדם במותם, זכות גדולה נפלה בחלקה של בתם הרבנית הדגולה תליט"א להנציח את זכרם ולעשות נייחא לנשמתם הטהורה להציב להם יד ושם בחומות ירושלים לנדב את ספר התורה לבית ד' אשר משם תורה לישראל.
מעמד הכנסת ספר התורה יתקיים ברוב פאר והדר ביום חמישי לסדר 'במדבר סיני' אור לר"ח סיון –חודש שנתנה בו תורה לישראל- תשע"ז, סיום כתיבת האותיות יתקיים בשעה 4.30 אחה"צ, בבית חתנה איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה יום ולילה לא ישבות לרומם את בית ד' בונה ומקים בית הכנסת המרכזי ד'קהל פרושים הרב משה הלוי וואלעס שליט"א חבר הנהלת 'העדה החרדית' רח' בר אילן 33 – ירושלים
ומשם ייצאו לכבודה של תורה בשעה 7.30 בערב בתופים ומחולות בקול רינה והמון חוגג דרך הרחובות: בר אילן, רבנו גרשום, פישל, עזרא נחמיה, צפניה לעבר בית מדרשנו, בהשתתפות המוני חברי קהל פרושים מכל רחבי הארץ שיבואו לחלוק כבוד לתורה, רבני ורמ"י קהל פרושים ובראשם מרן ראש הישיבה הגאון האדיר רבי יהושע דוד טורצין שליט"א רבה של מקהלות הפרושים בארה"ק.
סעודת מצוה לכבודה של תורה תתקיים באולמי אינזיליכט "בנות ירושלים" רח' בהר"ן 17 ירושלים בו יטלו חלק ויתכנסו בני הישיבות, אברכי הכוללים ומתפללי ולומדי בית הכנסת חברי קהל פרושים, ישמיעו מדברותם רמ"י הקהילה ורבני המשפחה.
תכונה רבה בקרב שוחרי התורה למשאו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי יהושע דוד טורצ'ין שליט"א רבה של מקהלות הפרושים בארה"ק, אשר ישמע דברים בגדול המעמד, בדברים לזכרו של רבי משה ברוך זצ"ל לדמותם של אבות הפרושים ודרכיהם הנשגבים והטהורים, והכנה הראויה לקבלת התורה בשלימות, בחובת השעה לשמור את משמרתה לא לנטות ימין ושמאל בדרך הסלולה לנו מדור דור אשר אך בה ישכון אור להמשך הדורות, גדול יהיה המעמד לכבודה של תורה.
ציבור בני ירושלים מוקירי זכרו הבהיר של רבי משה ברוך זצ"ל, צאצאיו היקרים נכדיו וניניו שיחי' הצועדים בדרך ישראל סבא ונטועים כערוגות הבושם בקהל פרושים, יחד עם כלל חברי קהל פרושים יטלו חלק וישתתפו במעמד שמחה התורה .
"וענתה השירה הזאת כי לא תשכח מפי זרעו"
האם 'אהל משה' זה מה שאני מכיר 'הר צבי' וזה עבר שינוי השם או שזה משהו אחר?