המחדל: "אם היו שערים מגנטיים, ייתכן שהפיגוע היה נמנע"

"אם היו שערים מגנטיים בכניסות להר הבית, הפיגוע היה יכול להימנע", כך אמר ל"ישראל היום" קצין משטרה בכיר. על פי מסמך משטרתי שהגיע ל"ישראל היום", שערים מגנטיים הוצבו בכניסות להר הבית, אך הם הוסרו בשל האירועים שהתרחשו במקום בשנת 2000.

14 שנים לאחר מכן, בעקבות חטיפת שלושת הנערים ושורה של פיגועים, שבה והמליצה המשטרה להציב שערים בכניסות אל ההר ואף ערכה ניסוי להצבתם, אולם בסופו של דבר התוכנית נגנזה. המלצת המשטרה היתה גם לצייד שוטרים במגנומטר, כל זאת במטרה לחשוף הברחה של אמצעי לחימה אל ההר.

כחודש לאחר המלצות הצוות, ערכה המשטרה פיילוט שבחן את המיקומים שבהם אפשר להציב את השערים, אשר חיזק את ההמלצה להציבם באופן קבוע. בחודש שעבר, בעקבות הפיגוע בשער שכם שבו נהרגה לוחמת מג"ב הדס מלכא ז"ל, הציגו השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך ומפקד מחוז ירושלים ניצב יורם הלוי לראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית לחיזוק האבטחה באזור השער במטרה למנוע פיגועים רבים שמתרחשים באזור.

אולם כבר בשנת 2014 הוכן במשטרה נייר עמדה ובו תוכנית להצבת שערים מגנטיים בכניסות להר הבית, תוכנית שעד כה נותרה עמוק במגירה. כאמור, על פי התוכנית, עד שנת 2000 הוצבו בכניסות אל הר הבית שערים מגנטיים, אולם הם הוסרו על פי דרישת הירדנים, שסירבו לכך בתוקף. בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ביוני 2014 ושרשרת פיגועים שבאה לאחריהן, שב ועלה הצורך לשנות בצורה דרסטית את שיטת האבטחה ובדגש על הר הבית.

בהוראת השר לביטחון הפנים דאז, יצחק אהרונוביץ, מונה צוות עבודה בראשותו של סגן המפכ"ל לשעבר ניצב בדימוס ניסים מור, שהמליץ לשוב ולהציב שערים מגנטיים בכניסות להר הבית לצורך בדיקת הנכנסים וגילוי אמצעי לחימה. יצוין כי כניסת המתפללים והמבקרים להר הבית מתאפשרת דרך תשע כניסות. בהתאם לזמני התפילה והביקורים, מוצבים שוטרים בסמוך לשערים לצורך סינון הנכנסים, אך הבדיקה הביטחונית מתבצעת על בסיס סימנים מחשידים, ללא שימוש באמצעים אלקטרוניים כלשהם.

לאור התנגדות הירדנים להציב שערים מגנטיים בצמוד לכניסות, המשטרה המליצה להציבם כמה עשרות מטרים מכל כניסה, בשטח המצוי בשליטה מלאה של ישראל. מכל מקום, התוכנית כללה יתרונות וחסרונות. ביתרונות נכללה היכולת לחשוף ניסיונות החדרה של עצמים מתכתיים בגוף ובכבודת המטען. כמו כן, השערים היו יכולים ליצור מרכיב של הרתעה ולהיות אמצעי עזר נוסף בידי השוטרים לזיהוי סימנים מחשידים של מוסלמים שעולים אל ההר, שכן על פי המשטרה מדובר באמצעי אמין וקל לתפעול. חסרונות השערים הם האפשרות להתרעות שווא, עיכוב כניסת אנשים בעלי פוטנציאל לגרום להעלאת מתחים וצורך בכוח אדם נוסף לתפעול.

בסופו של דבר, המלצת הצוות המשטרתי היתה כי "במציאות שנוצרה באותה עת והפוטנציאל להידרדרות האיום, קיים צורך בהגברת האמצעים, היכולות והשיטות לאבטחת הר הבית כדי ליצור הרתעה ולמנוע פיגוע אפשרי". הצוות המליץ להתקין שערים מגנטיים, שכן הניסיון הקיים בארץ ובחו"ל מלמד על חשיבותם ועל תרומתם להגברת הביטחון ולשיפור ממד המניעה וההרתעה.

הצוות קבע כי כשבוחנים את היתרונות מול החסרונות, השימוש בשערים מגנטיים בכניסות להר הבית יעלה את רמת הביטחון מבחינת הפגיעה, שכן אפשר להשתמש בהם בהתאם לאיום הקיים. יצוין כי המשטרה מנחה חלק מהגופים האזרחיים להשתמש בשערים מגנטיים על פי מפרט שנבנה על ידי שירות הביטחון הכללי. כיום, שערים מגנטיים מוצבים אך ורק בכניסות אל הכותל המערבי ובשער המוגרבים, שדרכו יהודים ותיירים עולים להר הבית. את שערים אלה אפשר לכייל לרמת רגישות שיכולה לאתר הכנסת אמצעי לחימה.

בתוך כך, ניצב בדימוס שלומי מיכאל, לשעבר מפקד מחוז ש"י שפיקד על הימ"מ במבצע שובו אחים, סבור כי השב"כ אינו לוקח אחריות ציבורית על המחדל המודיעיני שאפשר את הפיגוע בהר הבית ומסתתר מאחורי המשטרה שסופגת על כך ביקורת, כפי שקרה גם לאחר החטיפה והרצח של שלושת הנערים – נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח – בקיץ 2014.

לדבריו, מאפייני הפיגוע מצביעים על התארגנות מסודרת של המחבלים ועל כך שהם קיבלו סיוע לפני הפיגוע והיו אמורים לקבל אותו גם לאחריו. "אירוע כזה שלא עולה במודיעין של השב"כ זו תקלה", אמר מיכאל בשיחה עם "הארץ", "בשב"כ מרגישים הרבה יותר נוח שהביקורת היא על המשטרה", שעליה נמתחת ביקורת כיוון שאפשרה למחבלים להתקרב למתחם הר הבית.

"גם מבלי להכיר את פרטי החקירה כולה, כל מי שמכיר את העולם הזה יודע שלא מדובר בשלושה חברים שישבו במסעדה והחליטו לצאת לפיגוע", הוסיף מיכאל. "פה מדובר בשלושה צעירים, אזרחים ישראלים, שהשיגו את הנשק, עשו סיור מקדים והכניסו את כלי הנשק להר הבית". לדבריו, מדובר בפיגוע "שהיה חייב להימנע עוד לפני שהמחבלים הגיעו לירושלים".

מיכאל הזכיר כי חטיפת הנערים הובילה למבצע צוק איתן והוסיף כי הפיגוע בהר הבית יכול היה להיות נפיץ לא פחות. לדבריו, "אם הוא לא עלה במודיעין של השב"כ אז צריך לשאול מה קרה". מיכאל נחשב לאחד ממפקדי הימ"מ הבולטים מאז הקמת היחידה. בתקופתו נערכו מבצעים שבהם באו לידי ביטוי יכולות חדשות שרכשה היחידה. המבצע המפורסם ביותר היה ההתנקשות במרואן קוואסמה ובעאמר אבו עיישה – שני פעילי חמאס שחטפו ורצחו את שלושת הנערים.

לדבריו, "גם אז היה נוח לשב"כ ולכולם להאשים את המשטרה רק משום שמוקד 100 פעל לא נכון. אין ספק שאותה שיחת מוקד היתה תקלה חמורה, אבל צריך לזכור שהשיחה הזו נכנסה כשהנערים ישבו ברכב של המחבלים. אף אחד לא דיבר איך הגענו למצב שבו שלושה נערים נחטפים על ידי התארגנות חמאס בחברון שמתכוננת חודשים לפיגוע, עושה סיורי שטח, מגיעה עם כלי רכב, נערכת לדירות מסתור". מיכאל הוסיף שלאחר החטיפה "המשטרה הפכה לשק חבטות ובשב"כ שתקו", למרות שלדבריו, "מי שצריך להביא את המודיעין והסיכול זה השב"כ".