אין שיוויון בנטל. המשתמטים האמיתיים הם החילונים / טור

ההחלטה הדורסנית לבטל את החוק המעגן את מעמדם של בני הישיבות, הצליח להסעיר גורמים רבים. נעיצת הצפורנים המחודשת חסרת הסמכות וחסרת האחריות בלומדי התורה תוך התערבות גסה בנושא שלא שייך לערכאה השיפוטית, הצליחה להעלות את השאלה החשובה ביותר: מי השליט במדינת ישראל והאם המדינה הזו דמוקרטית. האם יש בכלל משמעות לכנסת – הרשות המחוקקת, כאשר הדיקטטורה המשפטית של הבג"צ מחליטה בהבל פה ומתוך השקפת עולם אישית מעוותת, לבטל את החוקים שהתקבלו ע"י נבחרי העם ומבטאים את רצונו.

הביקורת על הערכאה השיפוטית לא מגיעה רק מחרדים. גם שר הביטחון – אביגדור ליברמן שרכב על גלי הפופוליזם והציע להדביק רישום פלילי לבני הישיבות שלא יתגייסו ולהפוך את ישראל למדינה היחידה בעולם שהופכת לומדי תורה לעבריינים, אף הוא השתלח במוסד המשפטי בעקבות החלטת הבג"צ בסוגיית בני הישיבות. בדבריו לתקשורת אמר כי הבג"צ מתערב בבוטות בנושאים לא לו, ונפח ההתערבויות שלו תפח למימדים גדולים, לא רק בסוגיות של דת ומדינה. לדבריו "יש לבחון מחדש את חוק יסוד השפיטה".

מי שיקרא את פסק הדין המלומד יבחין כי הבג"צ לא מתחיל להבין את הנושא. לימוד תורה הוא לא רק ענין אישי של הלומד, אלא זה גם עניין "לאומי". בעניין הזה באמת אין "שוויון בנטל". בלי למוד תורה, אין עם ישראל. אין אומתנו אומה אלא בתורותיה – כמאמר רס"ג. הדבר היחיד ששומר על יושבי הארץ הזו, הוא לימוד התורה שהיא מגנא ומצלא. הכוח ועוצם היד כשל כבר מזמן על אם האין דרך. לצבא החזק במזרח התיכון יש כוח, אבל לא כוח לעשות חיל. ידיו כבולות והוא נתון לחסדי המעצמות – אם הן מרשות להגיב או לא. הגבולות בארץ הופכים שוחרי רע. אירן הכמעט מגורענת הולכת ומתקרבת לגבולות ישראל אף שבעידן הבליסטי-גרעיני, גם למרחק אין כל משמעות.

לנו אין על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, ולא יועילו כל מילות הרהב הכוחניות. ההגנה היחידה היא, למוד התורה ואם בחוקותי תלכו. אבל רובו המוחלט של העם היושב בציון, משתמט מחובתו. המשתמטים החילוניים לא משתתפים בהגנה האמיתית. אין שום שוויון בנטל, כי הם בורחים מלשאת בנטל. זה לא נכון לאמר ש"גם אנחנו תורמים", רק אנחנו תורמים!!! רק אנחנו מגינים!!! מדובר ב"חיילים" שמוכנים להקריב את כל מנעמי חייהם כדי ללון בתוך העמק, באנשים שבחרו בחיי הסתפקות וצנע וויתרו על רווחה כלכלית מינימלית, לצורך הגשמת האידיאל הנעלה של לימוד לשם לימוד, ובאלו היכה פטיש השופטים. את זה שופטי הבג"צ מבקשים לעקור, את 'מה טובו אהליך יעקב', את ההגנה האמיתית על ארץ ישראל.    

בכלל, כל הדיבור הזה על "שויון בנטל" כאילו כל משרתי הצבא מסכנים את חייהם, הוא שקר מוחלט ודמגוגי לחלוטין. רק אתמול הודיע הרמטכ"ל על התוכנית החדשה של הצבא, לבדל בין "יחידות חוד" לבין תומכי לחימה, ובעיקר לבין כאלה ש"המיתו את עצמם" באהלו של גלי צה"ל או עתון "במחנה" – כמו יאיר לפיד ששב משדות האש כדי לחגוג את "השוויון בנטל" וכמו השר לשעבר פירון שהיה ממציתי הבעירה ואמו לא יכלה לישון בלילה כשהוא שכב במארבים של חיל החינוך.

המהלך להגבלת בג"ץ יוצא לדרך: "התכנית החוקתית" של בנט ושקד

המצב היום בצבא הוא שמכל 10 חיילים, לפחות 8 מהם אינם נמצאים במצב של סיכון בכלל. יש את אלו המשרתים בבסיסי המשרדים או מנגנים במדים בתזמורת צה"ל ואפילו מפריח בלונים בטקסים, ויש גם את מתכנתי הטילים ולוחמי הסייבר שבמלחמה עתידית הם מאוד משמעותיים, אבל הם לא מסכנים את חייהם. בזמן שכדי לנצח צריכים צבא של לומדי תורה, הרוב המוחלט פשוט משתמטים, לא נושאים בנטל.  

העיוות הזה נולד במוחו הקודח של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שהציג בכנסת את חוק הבטחון, במילים מעוררות דחייה ושאט נפש: "רוב רובו של עמנו אינו עדיין מבחינה יהודית אלא אבק אדם. רק הצבא יכול לשמש גורם מלכד בעיצוב דמותו החדשה של העם", אמר. ההתייחסות לאנשים שנשאו על גבם השחוח את משא הדורות כאל "אבק אדם", חושף נמיכות קומה רוחנית ומוסרית שרק ראש ממשלה ישראלי יכול להתהדר בה. כינוי של חוליות בשרשרת הזהב של העם היהודי במילים דוחות מהסוג הזה, חשפו את כוונת הזדון שאיפיינה את הישראליות המתחדשת בהתהוותה. בן גוריון לא ראה את הצבא ככוח לוחם וכמכשיר הגנה שנועד לשמור על גבולות הארץ. הוא ראה בצבא מכשיר חינוכי, שמטרתו להנדס ולייצר זן חדש של יהודי מתחדש בארץ מתחדשת, שמתכחש לעברו ומעורטל משורשיו. הוא ראה בצבא כור היתוך שכל כוונתו היתה לצרוף מחדש את הזהב יקר הערך שהעם היהודי נשא בידיו והוריש מדור לדור, ולצרוף אותו לעגל זהב חדש שסביבו תחולל החברה הישראלית החדשה.

התוצאה: הצבא הישראלי איננו יודע מה לעשות עם המוני החיילים שלו. האבטלה הסמויה ברחבי הצבא הפכה כבר מזמן גלויה ובולטת גם לעיניהם של שטוחי מבט. ככל שהלוחמה בשדה הקרב הופכת למודרנית יותר, נדרשים לצבא רק כוחות מקצועיים ממוקדים, כמו בכל צבאות העולם. הדבר היחיד שעדין מחזיק את המוני המיותרים בחאקי, זו הסיסמה השחוקה על צבא העם וכור היתוך, זה שהיהדות הנאמנה התנגדה, מתנגדת ותתנגד לו בתוקף וללא חת. מי שמצוי בדוחות של אכ"א יודע לספר, שגיוס החרדים הוא נטל על הצבא וראשיו כלל אינם מעוניינים בהם. בכלל, החילונים חרדים מגיוס חרדים. שני דת"לים שרוצים לגדל זקן, חיילים עם כיפה שמסרבים לשמוע שירת נשים או רב של מכינה צבאית שמתבטא נגד שירות משותף של גברים ונשים, מסעירים את כל המדינה בזעקות "הדתה בצבא". אז מה היה קורה אילו הדתיים האמיתיים היו מגיעים בהמוניהם? אף אחד לא מתכוון ברצינות. כל הנושא טוב ויעיל רק כדי להפוך את החרדים לשק החבטות של החברה הישראלית. זה בדיוק מה ששופטי הבג"צ עשו. על גבם של החרדים הם רצו להראות מי כאן בעל הבית, הם או הכנסת? כיבוש משפטי אלים.

החוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות יחקק מחדש עם חוק ההתגברות שלא יאפשר לבג"צ לבטל חוק שנחקק בכנסת. ההתערבות הבוטה בסוגיות דת ומדינה כמו בסוגיות הגיור, הכותל, השבת, המקוואות והכשרות – ואף בסוגיות כלליות שמענינות אחרים כמו בשאלת המסתננים, חייבת להגמר. סוגיית הסדרת מעמד בני הישיבות עומדת בליבת ההסכם הקואליציוני, לא כנספח. הקואליציה תרתם לשים קץ להשתלטות הדיקטטורה השיפוטית על המדינה.

ראש השנה הולך וקרב – וכל יהודי נערך ומתכונן ליום הדין. ימים גדולים באים עלינו לטובה, אנא, זרוק עליהם ועלינו מים טהורים ויאתיו כל לעבדך, ויתנו לך כתר מלוכה. וכשהכל יקבלו עול מלכותך עליהם, כולם ישאו בנטל: שוויון אמיתי בנטל אמיתי – וכל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.  

הטור התפרסם הבוקר בעיתון 'יתד נאמן'