הנבחרים: אנשי השנה במאבק במצוקת הדיור של הציבור החרדי

תשע"ז יורדת מבמת ההיסטוריה ומפנה את מקומה לתשע"ח וזה הזמן להכיר את האנשים שעשו את השנה בתחום הנדל"ן. השנה בחרנו בשני שרים ושלושה ראשי ערים שהשפעתם על הנדל"ן החרדי עשויה ללוות אותנו בשנים הקרובות.

אמרנו "עשויה" משום שאין מי שאינו יודע מה ההבדל בין הצהרות וכותרות בעיתונות ליחידות דיור ושכונות בנויות. מצוקת הדיור החרדית לא נולדה בתשע"ז ולא תיפתר בתשע"ח.

אבל חמשת אנשי השנה שלנו כבר רשמו את השורה שלהם בסיפור הנדל"ן החרדי. ימים יגידו אם תהיה זאת שורה זוהרת או מעומעמת, נוצצת או מאכזבת.

– שר הפנים, אריה דרעי

צילום: פלאש 90

אתם יכולים ללעוג לו, להספיד אותו בעקבות החקירות המשטרתיות, לומר שפג קסמו, אבל לא תוכלו לקחת ממנו את תהילת העבר. ייתכן שהאריה הזדקן, אבל את זה נוכל לדעת רק בעוד כמה שנים, כאשר הכרזותיו יקרמו אספלט ובניינים (או שלא).

כשהוקמה הממשלה הנוכחית קיבל דרעי החלטה מושכלת לא לקחת את תפקיד שר הפנים. הוא הגיע למסקנה ששר האוצר, כחלון, רוקן את המשרד מכל סמכויותיו לאחר שהעביר אליו את אגף התכנון. דרעי העדיף את משרד הכלכלה בו יוכל לעשות משהו פרט לחתימה על צווי גירוש למסתננים. אבל לאחר מספר חודשים, על רקע אישור מתווה הגז, חזר דרעי למשרד הפנים המקוצץ וגילה בו מכרה זהב.

דרעי גילה ועדה זניחה בשם "ועדת הגבולות" והבין שהיא מעניקה לו כוח רב ויכולת לחזור לתהילת העבר. ועדה זו שקובעת את גבולותיהם של יישובים שונים, הפכה לתקוותם של זוגות צעירים חרדים רבים מבלי שיידעו על-כך. דרעי קפץ על הגל ובוויכוח שנוצר בין עיריית קריית גת למועצה האזורית שפיר, הכריע דרעי לטובת שפיר לאחר שראש המועצה הסכים לבניית עשרת אלפי יחידות דיור לציבור החרדי בשטח שיפוטו.

ראש עיריית קריית גת שהיה בטוח שהשטח המדובר יסופח לשטח השיפוט "שלו", חרק שיניים אבל דרעי חגג ניצחון ומיהר ליעד הבא: אלעד. ועדת הגבולות, כן. אותה ועדה זניחה שאיש לא התייחס אליה בעבר, הסדירה את הוויכוח בין העיר החרדית והמועצה האזורית דרום השרון, ודרעי אף קידם את הגדלת שטח העיר. וזה לא נגמר באלעד…

דרעי גם הגיע להסכמות עם ראש עיריית אשדוד, עמו סגר "דיל", לפיו, במסגרת הסכם הגג שחתמה הממשלה עם העירייה, הוקצו לחרדים 25% מהדירות המתוכננות. אז נכון שההסכם הזה קצת "נתקע" בשל עניינים פרוצדוראליים, אבל דרעי כבר הפך לשר המשפיע ביותר בתחום הדיור החרדי לפחות בכל מה שקשור לדיבורים. נכון, המעשים עדיין רחוקים, אבל שכר שיחה נאה בהחלט מגיע לו.

– שר האוצר, משה כחלון

צילום: יעקב כהן

שר האוצר משה כחלון, דרש וקיבל ארגז כלים מלא-מלא במטרה להוזיל את מחיר הדירות. הנער מגבעת אולגה עם פני הבייבי-פייס, הכריז מלחמה נגד הבנקים והיזמים הגדולים במשק, והסתער על השוק בלי לראות בעיניים. הוא נטע תקווה בזוגות הצעירים באמצעות מחיר למשתכן, סימן את המשקיעים כאויבי העם כשהעלה את מס הרכישה וקידם את חוק מס דירה שלישית והראה לכולם שבעל הבית השתגע.

התוצאה קצת רחוקה מהמצופה, השוק כולו בקיפאון אך מסתמנת מגמה חיוורת של ירידת מחירים באופק. כחלון ידע לא מעט משברים בשנתיים האחרונות, אבל הוא דָבֶק עד הסוף בעמדתו, ובינתיים זה הולך לו לא רע בכלל. הוא מקדם את האג'נדה שלו ונראה שהשוק הפנים שעליית המחירים של העשור האחרון הגיעה לסיומה.

החיוך של כחלון מטעה. הוא משדר לסביבה מראה של נער חביב שהגיע לזירה אחרי שנ"צ, אבל מאחורי החזות התמימה מסתתרת לה חיה פוליטית שלא עושה הנחות לאיש. היזמים הפנימו את זה באיחור… ברור שירידת מחירים תשפיע גם על הזוגות הצעירים החרדים ותעניק להם תקווה של ממש לקורת גג וקורת רוח.

– ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו

צילום: פלאש 90

כן, כן, ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, הוא אחד מאנשי השנה בתחום הדיור החרדי.

אין זה סוד שחסידות גור סימנה את ערד כיעד הבא שלה. כל דירה שמוצעת למכירה בעיר הדרומית, נרכשת על ידי חסידי גור או על ידי מתווכים שעובדים עבורה. המחירים הם באזור ה-350-450 אלף שקל. מחירים שכבר לא נמצאים בארץ הרבה שנים.

הסיבה למחירים הנמוכים בעיר פשוטה בגאונותה. אף חילוני שפוי לא רוצה לרכוש בה דירות חוץ מחסידי גור. אלה שומרים בקנאות על המחירים הנמוכים. התוצאה: למעלה מאלף משפחות גוראיות מתגוררות כיום בעיר ועוד כאלף נמצאות ברשימות המתנה לרכישת דירה, אבל כבר אין דירות למכירה.

החילונים בעיר לא מוכנים למכור את הדירות במחירים כה זולים משום שעם הכסף הזה יוכלו לרכוש חדר בערים אחרות. החרדים, במקרה הזה, חסידי גור, רוצים לקנות כמה שיותר דירות במחיר זול.

מה עושים? מחוללים מהומות, מוציאים את העיר משווי משקלה, נוצרת אנדרלמוסיה, המשטרה מגיעה, מהדורות החדשות מדווחות בדרמאטיות שערד הופכת לבית שמש השנייה, והנה לכם תרחיש סביר לירידת מחירים. כי גם אם היה חילוני קשה-יום ששקל לקנות שם דירה, הוא בוודאי נסוג לאחור.

ואת כל זה יכול בן חמו לרשום לזכותו. הוא שיחק לידיהם של חסידי גור ועכשיו הוא ותושבי העיר משלמים את המחיר. אז איך לא נבחר בו כאיש השנה שלנו בדיור החרדי? במאמר מוסגר, מי שמשלה את עצמו שהפיוס בין השר ליצמן וראש העיר בן חמו, יחזיק מעמד לאורך זמן, כנראה לא למד מההיסטוריה של בית שמש.

– ראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט

צילום: פלאש 90

רונן פלוט הוא ראש העיר החדש של נצרת עילית. קודם לכן כיהן כמנכ"ל הכנסת. בציבור החרדי חששו ממנו בתחילה, אבל בתוך זמן קצר הוכיח פלוט שכוונותיו חיוביות ולפי עדויות מהשטח, הוא עושה רבות על-מנת להביא כמה שיותר חרדים להר יונה ג'.

אז נכון, מה שמניע את פלוט הוא הפחד מפני השתלטות ערבית על נצרת עילית, כאשר מספרם כבר מתקרב במהירות ל-40% מהתושבים. אבל בשורה האחרונה הציבור החרדי הוא זה שמרוויח, כך שבהחלט מגיעה לו מילה טובה.

בחודשים הקרובים צפויות להגיע לעיר 200 משפחות מחסידי בעלזא, וגם בחסידות ברסלב משווקים שם פרויקט ענק לציבור החסידים. הר יונה מגלה סימני חיות והופכת ליעד חרדי בעיקר לנוכח עתודות הקרקע המרשימות שלה.

– ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש

צילום: פלאש 90

ישראל פרוש, ראש עיריית אלעד, הוא ראש העיר הראשון בעיר הצעירה שמנסה (ומצליח) לקדם את תחום הבנייה בעיר. קדמו לו ראשי עיר אחרים שניסו לעשות משהו, אבל הוא ניסה והצליח.

העיר אלעד הייתה חסומה מכל עבריה בלי סיכוי לגדול ולהתפתח. עיקר הבעיה בא לידי ביטוי בשטח אש במזרחה של העיר. שטח שכל שרי הביטחון הקודמים סירבו לשחררו. פרוש הצליח למצוא מסילות לליבו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, וזה האחרון הסכים לשחרר את שטח האש ולצרפו לשטח שיפוטה של העיר, מה שמעניק לה פוטנציאל התפתחות משמעותי.

במקביל דאג פרוש לספח לעיר שטחים חדשים בהם ניתן לבנות כ–4,000 יחידות דיור והכניס להפקדה בוותמ"ל 750 יחידות דיור. אין ספק שהוא ראוי לתואר איש השנה של הדיור החרדי כאשר עירו עומדת לקראת תנופת בנייה משמעותית.

מקור: http://bizzness.net/