הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת המחליטים של שרת המשפטים איילת שקד ושל שר התיירות יריב לוין להוספת משנים למנכ"לי משרדי ממשלה כמשרת אמון של מנכ"ל המשרד. על פי ההחלטה, כל מנכ"ל משרד שיש בו למעלה מ 150 עובדים יהיה רשאי למנות תחתיו משנה, שיהווה זרוע ניהולית של השר והמנכ"ל.
נכון להיום ישנם משרדים בהם קיים תקן למשנה למנכ"ל, חלק מהתקנים אינם מאויישים, וישנם משרדים אחרים בהם לא קיים התקן. ההחלטה עושה "יישור קו" לכל המשרדים, והופכת את התפקיד למשרת אמון, מתוך הצורך להגביר את יכולתם של השרים לבצע את המדיניות עבורה נבחרו. בכך, תגבר המשילות של השרים, ובד בבד יגבר גם כושר הביצוע של מנכ"ל המשרד, כאשר תחתיו ישב גורם ניהולי בכיר שיוכל לבצע פרויקטים ולפקח בשם המנכ"ל על ביצוע המשימות השוטפות. זאת, נוכח העובדה כי בשנים האחרונות המשימות המוטלות על משרדי הממשלה הפכו למורכבות יותר, ומשכך קיים צורך במוטת ניהול רחבה יותר. יצוין, כי במשרדים בהם קיים משנה למנכ"ל, הוא יוותר בתפקידו.
על מנת לשמור על איכות אנושית גבוהה, הוחלט כי תנאי הסף של המועמדים לתפקיד יהיו גבוהים: ניסיון של 6-7 שנים בתחומי המשרה, מתוכן 4-5 בניסיון ניהולי בכיר. המשנה למנכ"ל לא ידון בוועדות מכרזים ולא יוכל לתת הערכות לעובדי המשרד בגיליון הערכה.
הקריטריונים האמורים הומלצו על ידי ועדת המשנה של ועדת שירות המדינה בנציבות שירות המדינה, והן זכו לתמיכה רחבה מצד הנוכחים בוועדת שירות המדינה, הכוללת נציגי ציבור ומנכ"לי משרדים ממשלתיים.
להחלטת הממשלה אין עלות תקציבית תוספתית ושכר המשנה למנכ"ל יושת על תקציב המשרד שיאייש את המשרה.
החלטה נוספת שתגביר את המשילות נוגעת למבנה ועדות האיתור. הממשלה אישרה לשנות את הרכב ועדות האיתור לכ- 130 בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
בוידאו: ח"כ יאיר לפיד תוקף את אישור החוק
על פי ההחלטה, ועדות האיתור יימנו שלושה חברים במקום חמישה: מנכ"ל המשרד הרלוונטי, נציב שירות המדינה, ואדם נוסף עליו יסכימו שני החברים הקיימים. ההחלטה התקבלה נוכח העובדה שמינויים רבים התעכבו בשל קושי לתאם מועד כינוס של חמישה חברי הוועדה.
ההחלטה קובעת איזונים: מצד אחד מאפשרת לשר שיקול דעת בבחירת המועמד לתפקיד, על מנת שיוכל לממש את המדיניות עליה נבחר. מצד שני, במקרים מסוימים יהא עליו לנמק את החלטתו.
כאשר ישנם עד שלושה מועמדים לתפקיד ללא הבדלים גדולים בכישוריהם, ועדת האיתור תביא בפני השר את כל השמות והוא יהיה רשאי לבחור את המועמד המועדף עליו ללא צורך בנימוק; לעומת זאת כאשר קיימים עד שלושה מועמדים עם פערים גדולים בכישוריהם, וחברי הוועדה לא הגיעו להסכמות לגביהם, השמות יגיעו לפתחו של השר. ככל שהוא יבחר במועמד שאינו הראשון ברשימה יהיה עליו נמק את בחירתו.
מההחלטה הוחרגו תפקידים שהוגדרו "שומרי סף": הממונה על ההגבלים העסקיים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מנהל רשות המסים, ראש אגף הממונה על הבטחון (מלמ"ב), ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ראש הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה, והאפוטרופוס הכללי.
נוסף על אלו, בתוך 60 יום יוחלט על תפקידים נוספים שיוחרגו מהחלטת הממשלה ואשר לגביהם ועדות האיתור יוותרו חמישה חברים.
שרת המשפטים איילת שקד: "הצעת המחליטים מוכיחה שמשילות ומקצועיות לא סותרות. אפשר גם להביא לשירות הציבורי אנשים מקצועיים וגם לתת לדרג הנבחר להוביל את המדיניות עבורה נבחר. מה שעובד טוב בצבא, עם קיום תפקיד של סגן רמטכ"ל יעבוד טוב גם במשרדי הממשלה עם משנה למנכ"ל. משימות משרדי הממשלה גדלו משמעותית בשנים האחרונות וקיים צורך ביצירת מוטת ניהול משמעותית יותר. מדובר בתפקיד עם תנאי סף, אשר יזרימו בעלי כישרונות ניהוליים לשירות הציבורי. במקביל, נסיר חסמים במינוי גורמי מקצוע שהיו תקועים עד כה. אני מודה לשר יריב לוין על ההובלה המשותפת של ההצעה".
שר התיירות יריב לוין: "ההחלטות אותן השרה שקד ואני העברנו היום באות לחזק את המשילות ולשים סוף למצב אבסורדי בו המדיניות שנקבעת על ידי השרים אינה מתבצעת במלואה. יש בהחלטה שמירה על האיזון הדרוש בין הצורך לאפשר לשרים לעבוד עם האנשים שמחוייבים למדיניות שלהם, ובין הרצון לשמור על כך שלתפקידים בכירים יתמנו אנשים בעלי ידע וכישורים מתאימים".
באופוזיציה תקפו, כצפוי, את אישור החוק. "אין ספק כי החלטת הממשלה היא נגד המנהל התקין ושלטון החוק במדינת ישראל. כל זאת בתקופה בה השחיתות השלטונית בשיאה, ובכך מחלישה את אמון הציבור בנבחריו ומוסדות השלטון והחוק. יוזמה שכזו פותחת צוהר מסוכן, מחלישה את אמון הציבור ומחזירה אותנו לתקופה מסוכנת", אמרה ח"כ מיכל רוזין ממרצ.
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) כינה את החוק: "מחטף מושחת שיעלה עשרות מיליוני שקלים למשלם המיסים. במקום פקידים מקצועיים נקבל חברי מרכז עם שיקולים פוליטיים".
עוד אחד שיודע לנהל אוצר… מטיף איך ומה לעשות