שנות ילדותו ובחרותו
מרן ראש הישיבה, הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטינמן, נולד בי"ד בחשוון ה'תרע"ד (14 בנובמבר 1913) בקמניץ להוריו נח צבי וגיטל פייגא שטימן. הוריו היו תושבי בריסק והתגוררו בתקופת לידתו בקמניץ אצל הוריה של אמו בשל המצב הכלכלי והמדיני הקשה באותה העת. עד אז ולאחר המלחמה, שימש אביו כמלמד, שמש בית הכנסת "חברה לוויה" בבריסק, וכממונה על העירוב בעיר. המשפחה התגוררה בשכנות לרב העיר דאז, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ("הבריסקער רב").
בילדותו למד בתלמוד תורה המקומי, שם יצא לו שם של עילוי בבריסק וכי בשל כך התקבל ללימודים בישיבה בגיל צעיר מהמקובל. הוא החל את לימודיו בישיבת תורת חסד בבריסק בגיל 11 או 12 והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה סוקולובסקי. לימים קרא לבנו הגדול על שמו של רבו זה.
בגיל 16 נסע ללמוד אצל הרב פסח פרוסקין וחתנו הרב שלמה מטות בקוברין, שם למד כחצי שנה. בשנת ה'תרצ"א נסגרה הישיבה והוא חזר לישיבת תורת חסד בבריסק. בשבט ה'תרצ"ב. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת קלצק. בחודש תמוז באותה שנה שב לישיבת תורת חסד, שעמדה אז בראשות הרב ישראל חיים קפלן.
היה מקורב לרבני עירו, הרב שמחה זליג ריגר, בן דודה של אמו שגם סמך אותו לרבנות, וכן, כאמור, לרב מבריסק.
בתמונה: מרן בצעירותו בישיבת 'חפץ חיים' בכפר סבא
בחור ישיבה ור"מ בשוויץ
לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות פטור מגיוס בשל גיוסו של אחיו הגדול לצבא הפולני, ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת הוא שינה את שם משפחתו לשטינמן כדי להציג את עצמו כבן יחיד, עילה נוספת לפטור מגיוס. ניסיון זה לא צלח, ולכן החליט לעבור לשווייץ. בקיץ ה'תרצ"ז (1937) קיבל אשרת יציאה מפולין ואשרת כניסה לשווייץ, כתלמיד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה, בראשות הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי 'הבריסקער רב' ותלמידו הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. יצוין כי יחד עמו קיבלו אישור לצאת לשווייץ שני נכדיו של הרב חיים סולובייצ'יק, הרב משה סולובייצ'יק והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו גורל הגר"א לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע לציריך דרך ורשה וברלין.
רבי משה סולובייצ'יק ומרן זצוק"ל, למרות גילו הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה. בשנת ה'ת"ש עברו לעיירה בה. בזמן מלחמת העולם השנייה הם נלקחו למחנה העבודה בשאונברג על יד בזל, בשל היותם נתיני פולין, שם אולצו לעסוק בסלילת כביש. מנהל המחנה אמר עליו שהוא רוחני ולכן פטרו מעבודה. בהמשך חלה בדלקת ריאות. במהלך אשפוזו בבית חולים ביקש מלווהו מחולה שחפת שיירק לתוך מבחנת הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מידבקת. בסוף קיץ תש"א שהה במשך תקופה בעיירה לזאן שבה היו בתי מרפא לחולי שחפת, לאחר ששוחרר מהמחנה התגורר בלוצרן, שם התקבצו סביבו מספר תלמידים, ולאחר כמה חדשים פעל להשתלב עם הקבוצה כמסגרת נפרדת בתוך ישיבת מונטרה עד לנישואיו, אז עזב.
בטבת ה'תש"ד נשא בציריך את תמר קורנפלד, ילידת פולין. בחתונה השתתף קהל מוזמנים שמנה כ-15 איש בלבד, בשל דרישתו לחסכון בהוצאות, שמומנו מכספי צדקה של נדיבים יהודים מקומיים. לאחר חתונתו התגורר בלוגאנו.
עם כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ זצוק"ל
עלייתו לארץ ישראל
בקיץ ה'תש"ה (1945) עלה לארץ ישראל דרך ספרד, באונייה "פלוס אולטרה" שהגיעה לנמל חיפה בח' בתמוז, והתיישב בפתח תקווה למשך חצי שנה. כתביו נשלחו על ידי הרב משה סולובייצ'יק לישראל, אך אבדו בדרך. בעת מגוריו בפתח תקווה למד בחברותא עם הרב חיים שאול קרליץ בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בעיר. כעבור חצי שנה מונה, בהמלצת החזון איש, לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא.
באלול ה'תשט"ו מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן (הרב מפוניבז'), לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים. בשנת ה'תשכ"ה מונה על ידי הרב כהנמן לכהן כראש כולל פוניבז'. הרב כהנמן רצה שיעזוב את משרתו בישיבת פוניבז' לצורך כך, אך לבקשת הרב מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל, הסכים שיכהן בשני התפקידים יחד. בשנת תשל"ח הקים את ישיבת 'גאון יעקב' שבה היה ראש ישיבה. הוא העביר בה שיעורים בשעות אחר-הצהריים, שיעור כללי פעמיים בשבוע ושיחה מוסרית פעם בחודש. לאחר כמה שנים מינה את חתנו הרב זאב ברלין להנהגת הישיבה ולמסירת שיעורים יומיים לבני השיעור הגבוה.
בשנת ה'תשנ"ח ייסד את ישיבת 'ארחות תורה'. הוא מסר בישיבה זו שיעור כללי מדי שבוע ושיחות מוסר לעתים. בתקופה זו הפסיק למסור שיעורים סדירים בישיבות פוניבז' וגאון יעקב. הוא נושא בתואר ראש ישיבה גם בישיבות המסונפות לאורחות תורה ("רנה של תורה" בכרמיאל, "נר זרח" במושב עוצם ובישיבת "תורה בתפארתה" באלעד).
מאז שעלה לארץ התגורר מרן זצוק"ל בדירה קטנה בבני ברק המרוהטת בפשטות.
בהנהגת הכלל
לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, בשנת ה'תשמ"ט, הוזמן על ידי מרן הגראמ"מ שך לכהן במועצת גדולי התורה של דגל התורה. לאחר פטירת הנהיג ביחד עם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל את הציבור הליטאי, כאשר לאחר פטירתו של הרב אלישיב הוא מילא את התפקיד לבדו.
לצד הנהגתו את 'דגל התורה' הנהיג מרן את 'החינוך העצמאי', 'ועד הישיבות', 'קופת העיר', 'לב לאחים', 'המרכז הארצי לטהרת המשפחה', בד"ץ 'שארית ישראל' ועוד. עד לחודשים האחרונים ממש הוא קיבל קהל בביתו מדי יום, לעצה ולברכה.
כתבות נרחבות יותר על אישיותו, תורתו, הנהגתו ופרישותו של מרן זצוק"ל, נעלה בהמשך
מנהיגי הדור. בניחום אבלים אצל מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ובישיבת מועצת גדולי התורה לצידו של מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל
