"שמן זית זך" • "יתד נאמן" על משמר ההשקפה הטהורה

הרי לכל בר-דעת ברור ומובן, שמאחורי המלים הלכאורה ´יפות´ המדברות על ´שוויון בנטל´, מסתתרת כוונה שונה לחלוטין: לעקור את לומדי התורה, שומרי פך השמן הטהור ונושאי דגל התורה בטהרתה מהיכלי הישיבות, כדי להביא ל´שילוב´ ציבור היראים לדבר ד´ בקרב הציבור הכללי, עם כל המשמעות הרוחנית ההרסנית שיש לכך. זו שעה קשה לכלל ישראל, כאשר שונאי היהדות מנצלים את מערכת הערכאות האנטי-יהודית, שכל מהותה היא הרמת יד בתורת משה, כדי לבצע את זממם, עליו הם חולמים כבר שנים רבות.

קרא עוד:

[postim]

אבל, במיוחד בימים אלו, אפשר להבין את נחיצותו של כלי המבטא לעולם התורה "יתד נאמן", העומד על משמר ההשקפה הצרופה, מביא לתודעת הציבור את דעתם של כל גדולי התורה והיראה, המתריעים מפני הסכנה המרחפת, ומורים את דרכי המאבק וההתמודדות בשעות קשות אלו. המערכת הפוליטית כולה, דרוכה וקשובה לראות את הכתוב ב"יתד נאמן", כמי שמבטא את עמדת הציבור היראים בכללותו, ודומה כי הנסיגה הקלה, בינתיים, מאותן מסקנות הדו"ח הדרקוני והמרושע בניסיון למצוא משהו מרוכך יותר, חדרה לתודעת קברניטי המדינה, הרואים את הנכתב ב"יתד נאמן" ומבינים שאם אין ברצונם להגיע לידי קיטוב חמור שסופו מי ישורנו, עליהם לרדת מעט מהעץ הגבוה עליו טיפסו. אכן, זו רק דוגמא אחת לנחיצות העיתון, כאשר במהלך כל שנות קיומו הוא שימש כאיום ממשי — ולא במרכאות — על גורמים שונים, באיצטלה זו או אחרת, שביקשו להחדיר רוחות רעות וזרות אל מחנה היראים, אך תמיד חששו פן ייחשפו מעלליהם מעל דפי העיתון, כפי שאכן היה פעם אחר פעם.

בעת כזו, כאשר "יתד נאמן" עומד בחזית המערכה הקשה מול הורסי התורה, מן הראוי להזכיר מעט מההיסטוריה הרחוקה של שנות הקמת העיתון, הנראה כיום בעיני ציבור היראים, כדבר כה פשוט וכה נצרך, בעומדו על טוהר ההשקפה ובהביאו לידיעת ותודעת הציבור את דעת מרנן ורבנן גדולי ישראל זיע"א ויבלחטו"א. מרנן ורבנן גדולי ישראל זיע"א, רבותינו הגדולים מרן הסטייפלר זצוק"ל ומרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, הם שראו בעיני רוחם את החשיבות העצומה לקיומו של ביטאון לעולם התורה, הם שראו יחדיו את ייסודו והקמתו, ולאחר פטירתו של רבינו בעל ה"קהילות יעקב", נטל רבינו בעל ה"אבי עזרי" על שכמו את עול נשיאת העיתון, עם כל הקשיים האדירים והמכשולים הבלתי-עבירים שליוו את העיתון שנים רבות, עד שביסס את מעמדו ככלי המבטא המוביל והמרכזי ביהדות הנאמנה.

מאבקים קשים ומרים ניהל העיתון מאז הוקם, מבית ומחוץ. בתקופה בה "החושך יכסה ארץ" ו"האמת נעדרת", לא קל לשאת את דגל האמת ברמה, ללא חת וללא מורא. גורמים רבים ראו — ורואים עד היום — ב"יתד נאמן" את הגורם המונע מהם להפיץ את ארסם בקרב ציבור היראים לדבר ד´, מחשש פן יחשפו מעלליהם לעין-כל. אבל רבינו הגדול זצוק"ל, איש האמת הצרופה, שעמד על משמר ההשקפה הטהורה לבל תהיה ממנה כל סטייה אפילו קלה ביותר, היה זה שבמשך שנות הקמתו והתבססותו של העיתון, ראה בו את כלי המבטא האחד והיחיד המפיץ את השקפת התורה הצרופה ברמה.

לו היינו באים לספר את כל שלבי הקמתו וביסוסו של העיתון, היינו צריכים למלא גיליונות רבים. אלו שעמדו על ערש הקמתו ואלו שליוו אותו מתחילתו ועד ימים אלו ממש — בהם כותב השורות הללו — יכולים לספר סיפורים מרתקים על הסייעתא דשמיא שליוותה אותו כל העת, מול המכשולים והמפריעים הרבים שניצבו בדרכו, עד שנראה היה כי בדרך הטבע, אין לו כל סיכוי לשרוד. כמו כל דבר חשוב וקדוש, שיש לו מפריעים רבים ומכשולים לאין-מספר, גם "יתד נאמן" מאז יומו הראשון, ובמשך שנים ארוכות, עבר קשיים ומשברים חמורים שלעיתים סיכנו את עצם קיומו, ורק עמידתו האיתנה של רבינו הגדול זצוק"ל לימין העיתון, תמיכתו המעשית והרוחנית, הם אלו שהעניקו לו את הסייעתא דשמיא המופלאה שלוותה אותו כל השנים. די אם נציין כי שבועות ספורים בלבד לאחר הקמתו, ללא בסיס כלכלי של ממש, הוא עמד לפני קריסה מוחלטת, ורק פעילותם של שני עסקנים חשובים, אשר היו נאמנים ביותר על מרן זצוק"ל, חברי הנהלת העיתון מאז ועד היום, שנתבקשו על ידי מרן זצוק"ל להציל את העיתון מסגירה, ואף כיתתו רגליהם אל מעבר לים לשם כך בשליחותו של רבינו הגדול זצוק"ל, היא זו שמנעה את קריסתו וסגירתו.

רק כדי להמחיש מעט, עד כמה ראה רבינו הגדול זצוק"ל בעיתון, כאחד המפעלים החשובים ביותר שהקים, נספר כי כשנתיים ומחצה לאחר הקמת העיתון, הוא נקלע למשבר קיומי קשה ביותר, עד שריחפה סכנה ממשית להמשך הוצאתו לאור. כותב השורות שעלה באותם ימים לבית ברחוב ראב"ד, מעולם לא ראה את רבינו הגדול מודאג ומוטרד כל-כך ממצבו של העיתון, וההתבטאות הקשה שנשמעה מפיו אם חלילה ייסגר העיתון, ספק אם נשמעה אי-פעם במצבים אחרים. רבינו ראה ב"יתד נאמן" את הכלי המרכזי להפצת ההשקפה הטהורה ולשמירת לומדי התורה מפני כל הרוחות הזרות והרעות המנשבות מבחוץ, ובהיעדרו ראה רבינו הגדול זצוק"ל סכנה של ממש לטהרת ההשקפה.

מספר חודשים לאחר הקמתו של העיתון, בחודש שבט תשמ"ו, כאשר המאבקים נגד עצם קיומו, הידרדרו לא אחת לפסים אלימים, ראו מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, את חובת השעה, לכנס את בני התורה לכינוס חירום, כדי להביע את התמיכה בעיתון ולפעול לחיזוקו. במכתב שהתפרסם מעל דפי העיתון, ועליו חתומים מרנן ורבנן גדולי ישראל: מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, הגאון הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א והגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, נקראו "ראשי הישיבות, ראשי כוללים ובני-תורה" ל"אסיפה חשובה לחיזוק דעת רבותינו שליט"א בעניינים העומדים על הפרק". כל גדולי ישראל, הבינו את נחיצות העיתון, ופעלו במלוא כוחם, כדי להבטיח את עתידו ולבסס את קיומו. לקראת האסיפה פירסם רבינו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל מכתב ובו הוא מסביר את נחיצותו של העיתון ותפקידו. מכתב זה, הראשון שנכתב על ידי רבינו הגדול זצוק"ל בעניין "יתד נאמן", מתווה את תפקיד העיתון, דרכו ומהותו, וכך נכתב במכתבו:

"אי אפשר לי לצערי להשתתף בכינוס שלכם גדולי תורה ויראה, כינוס לשם שמים שהוא הנאה להם והנאה לעולם, והכינוס הוא צורך השעה. ובקצרה אחווה דעתי בזה, כי בזמן האחרון כל דבר-מה שכל אחד הוגה מלבו בין טוב ובין רע, הכל מודפס ואין רוב הציבור מבחינים מה לקרב ומה לרחק, מה מותר ומה אסור, ורובא דרובא של העיתונים מלאים דברי כפירה, ומכניסים רעל דעות כוזבת על כל שקדוש לנו, ויש שבגלוי לא נראה שזה מינות וכפירה ודעה כוזבת, אבל הדברים האלו נקלטים בלב שהקריאה היא בשטחיות מבלי להתעמק. והרבה נכשלים בזה משום שאפילו בעיתונים היותר טובים אין הכתבים מביעים במאמרים את דעת תורה והשקפתה לפעמים מגיעים גם לידי סילוף הדברים, וגם מבליטים ומעדיפים מי שקרוב לדעת חוג מסויים ומשתלטים על מה שמשותף לכולם. ולזה מה טוב שהתכנסתם לעודד ולבסס העיתון יתד נאמן, שמרן הגרי"י קנייבסקי זצוקלל"ה עודד את הקמתו, ויש עליו פיקוח מת"ח מובהקים…"

בעצרת ההמונים שהתקיימה בבני-ברק לאור קריאת גדולי ישראל, נתקבלו החלטות שהוקראו ברבים על דעתם ובהכוונתם. בסעיף הראשון נאמר: "האסיפה מכריזה — בבחינת קיימו וקיבלו — על ציות מוחלט לדעת מרנן ורבנן זיע"א ויבלחטו"א לדעת מרנן ורבנן שליט"א שלאורם ניסע ונלך ובנתיבתם נצעד עד ביאת גואל צדק בב"א". סעיף זה, הוא יסוד היסודות של העיתון: "ציות מוחלט לדעת מרנן ורבנן זיע"א ויבלחטו"א". זו תשתית העיתון. זהו זכות קיומו. סעיף נוסף המופיע בהחלטות: "האסיפה שולחת עידוד וברכה לביטאון ´יתד נאמן´, שנוסד על דעת רבותינו, כבמה להשמעת דעת תורה לבני תורה, לא לגרוע ממשהו או ממישהו, וקוראת לכל מי שבידו לסייע בדבר, איש איש כיכולתו, על ידו ועל ידי אחרים".

במלאת שלש שנים לעיתון, פירסם רבינו הגדול זצוק"ל, מכתב נוסף ובו הודה לכל אלו שסייעו להקמת העיתון ולהחזקתו "שהוא מאוד נחוץ בזמנינו שיהיה עיתון שאפשר לקרוא בו בלי שום לוי´ של השקפות זרות ומנוגדות לדעת תורתנו הקדושה, ולכן כל מנוי ומנוי יש לו חלק בחיזוק הדת בארצנו הקדושה". רבינו הגדול זצוק"ל, נקט בצעד שהיה נחשב יוצא דופן באותם ימים, כאשר הקים ועדה רוחנית, ובה תלמידי חכמים מובהקים, שתפקידה היה לפקח על כל הנכתב בעיתון. מה שהיום כל איזה עלון קיקיוני מתהדר באיזו ´ועדה רוחנית´, שלא ידוע מי הקימה ולעיתים עלומה ו´נסתרת´, חסרת ערך ומשמעות, היה חידוש גדול באותם ימים, כאשר כל הנכתב בעיתון, מהכותרת הראשית ועד אחרון המודעות, עבר דרך עינו הבוחנת של נציג הוועדה הרוחנית ולא נשלח לדפוס לפני שקיבל את האישור הנדרש.

במשך שנים ארוכות, ליווה רבינו הגדול את העיתון, הדריך את העומדים בראשו על כל צעד ושעל, ושמח לראות בביסוסו וגידולו. כאשר נחלש רבינו הגדול, וחש שאין הוא יכול יותר לשאת על כתפיו את משא הדור, הוא ביקש ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א, ליטול על שכמו את ענייני הכלל, כולל הנהגת העיתון וניווטו. ואכן, במשך השנים הללו זכה העיתון להדרכתו והכוונתו של מרן רבינו שליט"א, שראה את עצמו כמי שמבצע את שליחות רבינו הגדול, ובגיליון העשור לפטירת רבינו הגדול זצוק"ל, אמר מרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א כי "יש לעמוד על כל תקנותיו והוראותיו של הרב שך ולא לסטות מהן כמלוא הנימה. צריכים להעביר יסוד ברור לציבור כי רק התורה היא זו שמחנכת ומלמדת אותנו איך לנהוג, יש לה הוראות ברורות בכל חלק מחלקי החיים, לא קיים מושג או עניין שלתורה אין דעה בו".

זוכים אנו עד היום, כי מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א ובראשם רבותינו גדולי הדור שליט"א, מורי ומכווני דרכינו, ממשיכים לעמוד מאחורי העיתון, ולראות בו את כלי המבטא המרכזי של היהדות הנאמנה, כאשר הם מורים את דרכו, מכוונים ומנווטים, ודרכו מעבירים לכלל כולו את דעת התורה הצרופה, בכל התחומים ובכל הנושאים. וכפי שפתחנו את הדברים, בימים אלו, ימי מאבק קשים ומרים, כאשר שונאי התורה הרימו ראש, וברוב עזות וחוצפה, מנסים הם לפגוע בקודש הקודשים של עם ישראל, הרי נחיצותו של כלי-מבטא חזק ובעל השפעה לגדולי ישראל ולכלל נוטריה, ניכרת לעין-כל.

בצאתנו מן הקודש, לקראת שנת הכ"ח — "וקווי ד´ יחליפו כח" — כולנו תפילה ותחינה, שנזכה להמשיך בדרך שהותוותה בראשית דרכו של העיתון — "הציות לדעת מרנן ורבנן שליט"א שלאורם ניסע ונלך ובנתיבתם נצעד עד ביאת גואל צדק בב"א", להביא את דבר ד´ ברמה, מתוך בקשה מבורא עלם, לבל ייצא מכשול תחת ידינו ונזכה להגדיל קרן התורה ולהאדירה.