"הדו"ח להרס עולם התורה"

כנה חמורה מרחפת על עולם התורה והישיבות, ואסור בשום אופן להשתעשע באשליות בנידון זה: בימים הקרובים תובא לאישור הממשלה הצעת חוק שכל מטרתה היא להביא לגיוס בני הישיבות, להרוס ולהחריב את עולם התורה. על ניסוח הצעת החוק שקדו השבוע צוות בראשותם של השר משה יעלון מטעם הליכוד, וח"כ יוחנן פלסנר מטעם קדימה, והוא ינוסח, פחות או יותר, על פי העקרונות של דו"ח ועדת פלסנר. אותה ועדה שפוזרה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושאף אחד מחבריה, זולת ח"כ פלסנר עצמו, לא חתם על מסקנותיה.

קרא עוד:

[postim]

ביום רביעי אחר הצהריים עלו המגעים בין פלסנר ליעלון על שרטון. נתניהו, שכבר זגזג כמה פעמים סביב החוק, עשה עוד זגזוג, עוד סיבוב, כמו המתנדנדים על רכבת ההרים בלונה פארק, פעם למעלה ופעם למטה, ואף אחד, אבל ממש אף אחד, כבר לא יודע מהי עמדתו האמיתית ולאן הוא חותר בסופו של יום.

אומנם, על פי דרישת הליכוד יכללו בחוק גם סעיפים הנוגעים למגזר הערבי, אך ברור שהם יהיו השוליים. החוק כולו נוצר ונועד למטרה אחת ויחידה: לפגוע אנושות בעולם התורה, לפגוע בבני התורה, לעקור את התורה מעם ישראל בארץ ישראל.

לחוק שיובא, ותהיה צורתו אשר תהיה, יש אבא ואמא. והאבא והאמא הוא אדם אחד בלבד, העונה לשם יוחנן פלסנר. חבר כנסת צעיר בקדימה, שנכנס לכנסת רק באמצע הקדנציה הקודמת, אך כבר מתחילת הכנסת הנוכחית הציב לו למטרה ברורה, אולי אחת ויחידה בפועלו הפוליטי – להביא לגיוסם של בני הישיבות.

התפקיד הראשון שקיבל פלסנר בכנסת ה־18, היה יו"ר צוות שהוקם ליד ועדת החוץ והביטחון, שעסק בנושא השילוב של בני ישיבות בצבא, על פי חוק טל. מטרת הצוות היה לבחון האם אכן קיים שילוב כזה, האם החרדים מתגייסים בקצב הנדרש, והאם יש לבצע שינויי חקיקה כדי להגביר את קצב הגיוס של בחורי הישיבות.

פלסנר קיים ישיבות רבות של הצוות ההוא, בהם נתן ביטוי ובמה לשונאי עולם התורה המובהקים ביותר, לרפורמים ושותפיהם, והוכיח בכל ישיבה וישיבה את האג'נדה שלו. הוא הוכיח שמבחינתו המטרה סומנה, העיגול צויר, וכעת יש רק לירות את החץ.

גם המסקנות שהנפיק הצוות ההוא של פלסנר, היו חמורות ביותר וקשות מנשוא. אולם הן לא מתקרבות ולא דומות כלל וכלל לדו"ח פלסנר הנוכחי, דו"ח שכולו נוטף ארס, שנאה והרס לתורה וללומדיה.

דו"ח פלסנר הידוע לשמצה, כולל סנקציות אישיות נגד כל בחור ישיבה שלא יתגייס, דבר שלא היה כלול כלל בדו"ח פלסנר הראשון שיצא לאור בסך הכל כשנה וחצי לפני כן. בנוסף, הדו"ח הראשון דיבר על חובת גיוס של בני תורה מגיל 26, ובדו"ח האחרון כבר קובע פלסנר חובת גיוס מגיל 22.

ויש עוד כהנה וכהנה שינויים שקשה להסביר מהיכן ומדוע צצו, מה קרה ומה השתנה, למעט הסבר אחד ויחיד: פלסנר הבין שלעת הזאת נפלה לידיו הזדמנות פז אמיתית, בחסות בג"צ, להחריב את עולם התורה, וכי עליו למצות זאת עד תום. מה שלא היה בעת הדיונים בצוות הראשון שבראשו עמד.

חיסול תקציב הישיבות

דו"ח פלסנר בנוי על שני נדבכים מרכזיים, שהם לדעתו הדרך הטובה ביותר, הנכונה והנאותה להחריב את עולם התורה. המדובר בהצעה להטיל סנקציות אישיות על כל בחור ישיבה שלא יתגייס, ובמקביל הסנקציות שיוטלו על מוסדות התורה בהם לומדים אותם תלמידים שלא יתגייסו. שני המסלולים, כך סבור פלסנר, יפעילו את הלחץ הנדרש ויפעלו את פעולתם. כלומר, ידרבנו ויגרמו לגיוסם של תלמידי הישיבות ולהרס עולם התורה שנבנה בעמל רב אחרי חורבן יהדות אירופה.

הדו"ח הנוטף רוע ורשעות מזוקקת, מתפרס על פני קרוב למאה עמודים, והוא כולל סעיפים רבים מאד ותתי סעיפים. קריאה מעמיקה בו וניתוחו, מצביעים על כך שפלסנר באמת הפך אבן על אבן ולא הותיר פינה או חריץ אליו לא חדר במטרה להשלים את משימתו הרעה.

על פי התוכנית של פלסנר, תהליך הגיוס של בני הישיבות יחל מיידית, בשונה למשל מהצעתו של יאיר לפיד, שהתהליך יתחיל רק בעוד 5 שנים. על פי הדו"ח, כבר בהיכנס החוק לתוקף יחויבו בגיוס כ־20 אלף תלמידי ישיבות ואברכים מעל גיל 22-23, ועד 2016 יגויסו 80 אחוזים מכל שנתון של תלמידי ישיבות. שנתון מונה כ־7,500 בחורים כעת (אין הסכמה על מספר מדויק), והוא בוודאי ילך ויגדל עם השנים. כלומר, לפי המספרים הקיימים, כ־6,000 בחורים חדשים יגויסו בכל שנה, כבר החל מן השנה הבאה, על פי החלוקה הבאה: 40 אחוז מתוכם לצבא ו־60 אחוזים לשירות אזרחי.

למכסה של 1,500 הנותרים משנתון הגיוס, מציע פלסנר להעניק מעמד של "מתמידים", והם יוכלו להמשיך לשבת וללמוד גם לאחר גיל 22. את הזכות לקבוע מי יזכה למעמד "מתמיד" ומי לא, מוכן פלסנר ברוב נדיבותו להעניק לראשי הישיבות… ממש תודה רבה.

ואולם, גם המתמידים האלו לא יזכו להקצבה מן המדינה כל עוד הם לומדים, גם כשיגיעו לגיל 30 או 40. חלילה. לזה פלסנר לא מסכים בשום אופן. הוא מוכן לתקצב ושהמדינה תיתן מלגה לאברכים עד גיל 28 בלבד. מעבר לגיל זה, לא יתוקצבו עוד לומדים בישיבות ובכוללים. משמעות ההצעה, גזירה כלכלית חמורה מאין כמותה על עולם הכוללים.

המספרים הנ"ל, על פי הדו"ח, אינם רק סתם מספרים. הם גם יקבעו את תקציב הישיבות והכוללים, או יותר נכון מה שישאר ממנו, אם בכלל. המספרים הללו הם יעדים מחייבים לגיוס, ואם הישיבות לא יעמדו ביעדים אלו, כענישה תקציביהן יקוצצו וישחקו עד דק, כך שהרבה לא ישאר.

לדוגמא, אם למשל יתגייסו רק 50 אחוזים מן היעד שקבע פלסנר, הישיבות לא יקבלו 50 אחוז תקציב, אלא רק רבע. דהיינו, 12.5 אחוזים בלבד. ואם יתגייסו רק 20 אחוזים מן היעד, התקציב שישאר לישיבות יעמוד על 5 אחוזים בודדים בלבד. ובמילים אחרות: חסל סדר תקצוב מן המדינה לישיבות.

וזה עוד לא הכל. עד גיל 22 לכאורה "מוכן" פלסנר לאפשר לבני הישיבות לשבת וללמוד ללא הפרעה, אך זה ממש לא מדויק. על פי הדו"ח, כבר בגיל 18, בהתייצב הבחור הצעיר בלשכת בגיוס כדי לקבל את הדיחוי מהצבא, הוא יתבקש לתת הצהרת כוונות לעתיד. האם בכוונתו להתגייס בהגיעו לגיל 22, או אולי אפילו לפני כן, אם לאו.

וכאן הגה פלסנר רעיון שטני נוסף. ככל שירבו תלמידי ישיבה מסוימת שיצהירו שאין להם כוונה להתגייס גם בגיל 22, כך אותה ישיבה תיקנס ותיענש כבר מכעת. כלומר, גם בגיל 18 או 19 של התלמידים, כאשר הם לומדים ומקבלים דיחוי שעליו פלסנר מסכים. דהיינו, העונש יהיה רטרואקטיבי.

ולהסבר מפורט יותר: כיום מעניקה המדינה כ־480 שקלים לחודש עבור בחור ישיבה, וכמעט כפול, כ־830 שקלים לחודש עבור אברך כולל. על פי פלסנר, בחור שיצהיר בגיל 18 שאין לו כוונה להתגייס בגיל 22, המדינה תשלם עבורו כבר מגיל 18 רק 40 אחוזים מההקצבה. דהיינו, כ־190 שקלים לחודש בלבד במקום 480 שקל כיום. ואם הבחור הזה יתחתן ויגיע לכולל טרם הגיעו לגיל 22, הכולל יקבל עבורו כ־335 שקלים בלבד.

זאת ועוד, עבור 1,500 המתמידים שישארו, מגלה פלסנר לכאורה נדיבות לב, ומוכן להגדיל את ההקצבה החודשית עבורם. אך על דאגה, לא מדובר בהגדלה משמעותית במיוחד. הוא מוכן שהמדינה תשלם עבור בחור ישיבה "מתמיד", עוד כ־30 שקלים לחודש, וכ־80 שקלים נוספים עבור אברך כולל.

אולם גם כאן מדובר כפי שצוין בנדיבות לב לכאורה בלבד. משום שכל תקציב הישיבות והכוללים תלוי בעמידה ביעדי הגיוס כפי שקבע פלסנר, וללא עמידה ביעדי הגיוס, כל תקציב הישיבות יפגע וישחק. כולל של אלו שקיבלו מעמד של "מתמידים".

אגב, פלסנר מציע גם סוכריה או פרס לישיבות שתלמידיהן יצהירו בגיל 18 על כוונתם להתגייס בהגיעם לגיל 22 או אפילו לפני כן. על פי הצעתו, בן ישיבה שהצהיר על כוונה להתגייס בגיל 22, ההקצבה עבורו לישיבה תגדל ב־20 אחוזים בכל חודש, כבר מגיל 18. ואם הוא יתגייס בפועל באמצע התקופה, נניח בגיל 19, הישיבה תמשיך לקבל עבורו כסף עוד שלוש שנים, עד הגיעו לגיל 22, למרות שחדל ללמוד בה והתגייס. יתירה מזאת, בכל שלוש השנים הללו, ההקצבה תהיה גדולה ב־50 אחוזים מאשר ההקצבה המתקבלת כיום. דהיינו, במקום 480 שקלים לחודש, תקבל הישיבה עבור אותו בחור לא פחות מ־720 שקלים, מידי חודש בחודשו.

כל זאת כמובן כדי לעודד בחורים להתגייס, ועוד יותר, כדי לעודד את ראשי הישיבות ומוסדות התורה לשלוח את תלמידיהם לשרת בצבא או בשירות אזרחי, או לפחות להצהיר על כך כבר בגיל 18.

ואולם שוב יש לזכור, בכל מקרה, גם תקציבים ובונוסים אלו אמורים להגיע מהקופה המרכזית של תקציב הישיבות שתעמיד המדינה, והקופה הזו תלויה בעמידה ביעדי הגיוס. כך שאם עולם הישיבות בכללו לא יעמוד ביעדי הגיוס כפי שקובע הדו"ח, הסכום הכללי בקופה ידולל מאד, שגם אלו שאמורים לכאורה לקבל בונוסים ופרסים לא בדיוק יקבלו אותם ולא יהיה מהיכן לתת להם את המוצע.

זאת משום שכל הסכומים דלעיל מחושבים לפי הקופה הקיימת של תקציב הישיבות, שמתחלקת לפי נקודות זיכוי. 1 נקודה עבור בחור ישיבה ו־1.8 נקודה עבור אברך כולל. אולם במקרה של דילול תקציב הישיבות, השווי של כל נקודת זיכוי יקטן גם הוא, והתוצאה תהיה כפי שהוסבר.

תקציב הישיבות כיום עומד על כ־1 מיליארד שקל. לפי התוכנית של פלסנר, הרבה לא ישאר מזה. אולי 100 מיליון, או קצת יותר ואולי אפילו קצת פחות. כלומר, נזק מיידי וממשי של קרוב למיליארד שקלים לתקציבים המיועדים לחרדים.

מיליארדי שקלים סנקציות אישיות

גולת הכותרת של דו"ח פלסנר נמצא בסעיפי הסנקציות האישיות, שעל פי הדו"ח יוטלו על בחורי הישיבות ואברכי הכוללים שיסרבו להתגייס לשירות צבאי או אזרחי, רק משום שנפשם חשקה בתורה. מדובר בקנסות שיסתכמו בעשרות אלפי שקלים באופן ישיר, ועוד נזק עקיף לכל אברך בן תורה, שגם הוא מסתכם בעוד עשרות ואף מאות אלפי שקלים, כשברור שאין בן תורה אחד שיוכל לעמוד בגזירות קשות שכאלו.

הסנקציה האישית החמורה והקשה מכולם היא זו הקובעת שכל בן ישיבה או אברך כולל שלא יתגייס בהגיעו לגיל המיועד, יוטל עליו קנס כספי מיידי בגובה של 7,500 שקלים. בלי זכות ערעור ובלי משפט.

מכאן והלאה, בכל יום שחולף והוא אינו מתגייס, מתחיל אותו אברך או בן ישיבה לצבור קנס יומי של 75 שקלים ליום. כלומר, 2,250 שקלים קנס בכל חודש, שהם 27,000 שקלים בשנה. בתוספת הקנס החד פעמי של 7,500 שקל, מדובר בקנס בסכום מדהים של 34,500 שקל בשנה. וזה רק עבור אדם אחד. ומה תעשה משפחה שיש לה כמה ילדים בגילאים האלה והם רוצים שכולם ימשיכו לשקוד בהיכלה של תורה?

בנוסף, הדו"ח מבטל את הזכאות לקבלת הבטחת הכנסה לאברכים. מדובר בהכנסה של 1,040 שקלים לחודש, אשר יגרעו מחשבונו של האברך. כיום זכאים כ־11,000 אברכים לקבל קצבה של הבטחת הכנסה ממשרד החינוך, ועל פי הדו"ח הזכות הזו תבוטל.

בנוסף לקנסות הישירים הללו, מוצע בדו"ח לבטל שורה של הנחות שלהן זכאי כיום כל אברך בן תורה שהכנסת משפחתו נמוכה. למשל, מי שהכנסת משפחתו פחותה מ־5,000 עד 6,000 שקלים, זכאי להנחה בארנונה בהתאמה ובמדורג לפי ההכנסה. בדו"ח נקבע, כי מי שלא יתגייס תישלל ממנו הזכות לקבל הנחה בארנונה. מדובר בפגיעה של אלפי שקלים בשנה למשפחה עם דירה בגודל ממוצע.

גם הזכאות להשתתפות בשכר דירה ובמשכנתאות תישלל מאברך שלא יתגייס. כיום מעניקה המדינה לזוג צעיר זכאי סיוע חודשי של 850 שקלים בשכר דירה, שגדל עד לסכום של 1,470 שקל בחודש למשפחה זכאית עם 4 ילדים. מדובר בפגיעה של בסך הכל של מינימום 10,000 שקלים בחודש, ועד מעל 17,000 לזכאים ברף העליון.

בחור ישיבה שיתחתן ולא התגייס, לא יהיה גם זכאי לקבל משכנתא מהמדינה בריבית של 3 אחוזים בלבד. מדובר במשכנתא בשיעור של 63,000 שקל. אומנם גם היום לא הכל זכאים לקבל משכנתא זו, והדבר תלוי במספר נקודות הזיכוי של המבקש, אך לרבים מאד יש את מספר נקודות הזיכוי הנדרש והם יכולים ליהנות מן המשכנתא. מרגע היכנס דו"ח פלסנר לתוקף כחוק, משכנתא זו תחדל להיות בהישג יד של מי שלא יתגייס.

בנוסף, רשעותו של הדו"ח כה גדולה, עד שלא שבעה נפשו של מחברו והוא נתן דעתו גם לאלו שכבר קיבלו את המשכנתא ונהנו ממנה. מאלה הוא מבקש להחזיר למדינה את מה שקיבלו, ואם אין מהיכן לתת, מוצע בדו"ח לקצץ מקצבאות ביטוח לאומי להן זכאית, או תהיה זכאית בעתיד מכל סיבה שהיא, אותה משפחה שראשה החליט לא להתגייס אלא ללמוד תורה.

ויש עוד פגיעות הכלולות בדו"ח פלסנר, כמו ביטול מעמד בן ישיבה בביטוח הלאומי, המזכה בתשלום הנמוך והמינימאלי עבור ביטוח בריאות, שגם זה יגדיל בכמה מאות שקלים בשנה את הסכום שבחור ישיבה ייאלץ לשלם לביטוח לאומי.

קשה מאד לסכם ולכמת את כל העיצומים והסנקציות לסכום כסף מוחלט, או לנקוב בסכום ברור ומדויק שיושת על 20,000 חייבי הגיוס המיידי, מיד עם היכנס החוק לתוקף על פי דו"ח פלסנר. ואולם, הערכה היא שמדובר בין מיליארד למיליארד וחצי שקלים נזק מיידי, שילך ויגדל ככל שיחלפו השנים ועוד מעגל של אלפי מחויבי גיוס יצטרפו לנפגעים. זאת בנוסף כמובן למיליארד השקלים שיגזלו מתקציב מוסדות התורה.

ההבדל הגדול בין סנקציות על המוסדות לבין סנקציות אישיות, הוא שמוסדות התורה אולי יוכלו לחפש ולמצוא פתרונות בחו"ל, וגם בארץ, בקרב נדיבי עם שיגבירו את תרומותיהם כדי למנוע חלילה את קריסת עולם התורה בארץ ישראל. אולם האברכים המסכנים ומשפחותיהם, מה יהיה עליהם? מי ידאג לכל אחד ואחד שיפגע באופן אישי?

אות קין

הסנקציה המורעלת הנוספת שקיימת בחוק פלסנר, היא הטלת אות קלון על בן תורה שלא יתגייס, בדמות רישום פלילי למשך 5 שנים. כאילו מדובר בעבריין שגנב, פשע או חלילה רצח.

רישום פלילי הוא מעין אות קין על מצחו של מי שנושא אותו, שהוא לא אדם רגיל ונורמטיבי בחברה, אלא כזה שיש להרחיק אותו ולהתייחס אליו בחשדנות כמי שמורגל בפלילים.

מי שיש לו רישום פלילי, יתקשה מאד להתקבל לעבודה ולהשיג תעסוקה במקומות רבים מאד במשק. כמעט כל מקום עבודה סטנדרטי, שלא לדבר על השירות הציבורי או העירוני, מבקש כיום לדעת האם למועמד להתקבל לעבודה אצלו יש רישום פלילי. מי שיש לו, סיכוייו להתקבל לעבודה הם אפס.

רישום פלילי מוציא אל מחוץ לגדר (כמעט) את מי שמחזיק בו, בכל הקשור לתעסוקה. ישנם מקצועות שבהם המדינה אוסרת להעסיק מי שמחזיק ברישום פלילי. אחד כזה, למשל, לא יכול להיות רופא. גם לא עורך דין, ואפילו לא יקבל רישיון לעסוק בתיווך דירות. שלא לדבר על כך ששום בנק לא יקבלו לעבודה, וגם מורה בבית ספר הוא לא יוכל להיות ולעבוד עם תלמידים. בקיצור, מחוץ לגדר. והכל רק משום שחשקה נפשו בתורה בהיותו צעיר, עד שהחליט לצאת לשוק העבודה.

רישום פלילי מהווה מחסום גם להוצאת דרכון (במקרים מסוימים), לקבלת ויזה למדינות שונות כמו ארצות הברית, ועוד ועוד קשיים המוערמים בדרכו של מי שמחזיק ברישום כזה.

ואת זה רוצה פלסנר להדביק לבני התורה העמלים על תורת ד' יומם ולילה, כאילו היו אחרון העבריינים.