מקומם: סיוע לפליטים פלסטינים – כן, תמיכה במוסדות תורה – לא

אפליה חמורה במשרד המשפטים: ועדת העזבונות שע"י המשרד, פרסמה לפני ימים אחדים את רשימת הנושאים שנקבעו לקבלת תמיכות לשנה הבאה, ממנה עולה כי מוסדות תורה ויהדות אינם זכאים להיות חלק מתקציב זה.

ועדת העזבונות מפרסמת מידי שנה בחודש ינואר, את רשימת הקריטוריונים שנקבעו לקבלת תמיכות לשנה הלועזית הבאה, על מנת לאפשר לעמותות, ארגונים ורשויות מקומיות להגיש כנדרש את הבקשות לתמיכה. במהלך השנה, מתכנסת ועדה מטעם משרד המשפטים אשר בוחנת את הבקשות ומאשרת את התמיכות בהתאם.

הנושאים נקבעים בדרך כלל על פי בקשות כלליות שהותירו בעלי העיזבון אשר השאירו את רכושם לקופת המדינה. אך בהיעדר בקשה ספציפית מטעם בעל העיזבון, נקבעים מידי שנה קריטוריונים כלליים אשר מאפשרים למוסדות וארגונים רבים לקבל תמיכה עבור פרוייקטים מיוחדים העולים בקנה אחד עם מטרות העמותה או הארגון. יצוין, כי במהלך השנים קבלו מוסדות תורניים רבים תמיכות לפרוייקטים שתאמו את הנהלים.

אפליה חוזרת ונשנית

אך השנה נקטה הוועדה בנוהל שונה, ופרסמה בעצמה קריטוריונים מדויקים ונקודתיים מאוד, אשר רק על פיהם יינתנו התמיכות לשנת 2019. מדובר ברשימה של כ-70 מטרות, אשר כאמור לא כוללות שום אופציה למוסדות דת ליהנות ולו במעט מהתקציב בן עשרות מיליוני השקלים שהוקצה ע"י הוועדה. יצוין, כי זו לא הפעם הראשונה וגם בחודש ינואר 2016, כשפרסמה הוועדה את רשימת הנושאים לשנת 2017, גם אז הוחלט לקבוע מטרות מסויימות וגם אז לא נכללו ברשימה מוסדות דת ויהדות.

ברשימה שפרסמה הוועדה בסוף השבוע, מופיעות מטרות כלליות כמו תמיכה בנפגעי טרור, סיוע לעוטף עזה, סיוע לעיוורים וכדו' אך גם מטרות מכוונות מטרה המעוררות תהיות ושאלות רבות, כמו נטיעת עצים דווקא במקומות מסויימים בארץ, תמיכה בתלמידי תיכון ממוצא אשכנזי, תמיכה בחקלאות לקיבוצים שהוקמו אחרי שנת 92, תמיכה במכינות קדם צבאיות ואף תמיכה בפליטים פלשתינים.

יש לציין, כי חלק מהתנאים נקבעים אמנם כאמור על ידי בעלי עזבונות, אך השאלה הקשה כיצד יתכן שאין ולו נושא אחד המופנה לצורך בתי כנסת, מוסדות תורה, הפצת יהדות או כל קריטוריון אחר הקשור בחיזוק זהותה היהודית של ישראל.

בניגוד לנהלים ולשקיפות
מבדיקת "יתד נאמן" עולה, כי בנהלי העבודה שקבעה וועדת העזבונות לעצמה ואשר פורסמו לציבור כחלק מחובת השקיפות, מופיע כי חלק מהמטרות אליהן יופנו התקציבים הם נושאי דת, העמקת הזהות היהודית, צדקה וחסד. בהמשך נכתב כי "הנוהל מכוון לקדם מינהל תקין בתחום ההקצבות, תוך השגת שוויון בין מקבלי ההקצבות, חיסכון, יעילות ושקיפות ומניעת פגיעה בטוהר המידות". סעיף זה בנוהל, מחדד יותר את השאלה כיצד יתכן שבאופן כל כך בולט ולא שוויוני, אין בנושאים שפורסמו שום סעיף שיאפשר מימון לדת ולהעמקת הזהות היהודית.

בפניה ששיגר "יתד נאמן" לוועדת העזבונות, למשרד המשפטים וללשכתה של שרת המשפטים אילת שקד, מופיעה מלבד בקשת התגובה גם בקשה לחשוף לציבור כחלק מחובת השקיפות, את אופן עבודת הוועדה הקובעת את הנושאים לתמיכה, האם ועד כמה תואמים הנושאים את הבקשות שהציבו בעלי העזבונות וכיצד יתכן שמתוך כל בעלי העזבונות במהלך כל השנים, לא היה ולו אחד שהפנה את רכושו לנושאים יהודיים כמו בתי כנסת ולימוד תורה.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "כספי העזבונות ניתנים לחלוקה בידי הוועדה והם כספים פרטיים שצוו מרצון חופשי לטובת הכלל בחלקם מיועדים ובחלקם אינם מיועדים. ועדת העזבנות רשאית להחליט בכל שנה על נושאי תמיכה מתוך הרשימה המפורטת בסעיף 3 לנוהל עבודת הוועדה שברצונה לתת להם עדיפות ולקדמם ובנוסף לקבוע נושאי תמיכה מתוך העיזבונות הבלתי מיועדים.

לקראת הגשת הבקשות לשנת 2019, החליטה מליאת הועדה, לתת עדיפות לנושאי התמיכה העיקריים כפי שפורסמו וכן לנושאים כפי שנקבעו על ידי המצווים עצמם בצוואותיהם כמטרות למתן הקצבות, ובכך לקדם את מימוש אותם העיזבונות המיועדים.
החלטה זו נובעת מהרצון לתת עדיפות למימוש רצונם של המצווים אשר תרמו את רכושם בעבור מטרות ספציפיות למען הכלל מחד, ולסיוע בתחומים אותם ראתה הוועדה לנכון לקדם מאידך. כאשר כל מוסד המבצע פרויקט העונה על אחת ממטרות העיזבונות המיועדים או אחד מנושאי התמיכה העיקריים שפורסמו רשאי להגיש בקשה ללא כל "הדרה" של מוסד כזה או אחר".

היכן השקיפות

יצוין, כי התגובה שנמסרה לא עונה על השאלה העיקרית והמטרידה יותר בפרסום. המשרד הבהיר בתגובתו כי הסיוע ניתן לתחומים "אותם ראתה הוועדה לנכון לקדם" אבל זה בדיוק מה שביקשנו להבין: מה הם השיקולים של חברי הוועדה ומדוע הם בחרו דווקא בנושאים האמורים.
בפניה נכתב שכחלק מנוהל השקיפות של הוועדה, יוסבר לציבור מדוע ראו לתת עדיפות דווקא לנושאים שנבחרו, וכיצד זה שפעם השניה בה נקבעים נושאים מפורטים לא נבחר אף סעיף הקשור ישירות למוסדות תורה, בתי כנסת וכדו'.

אך במשרד המשפטים בחרו שלא למסור את המידע המבוקש והבהירו כי לא תימסר כל תגובה מעבר לתגובה שנשלחה, מה שמחדד יותר את התמיהה כיצד באמת מתנהלים כספי הציבור הנמצאים באחריות הוועדה.

יצוין, כי גם שרת המשפטים ח"כ אילת שקד סירבה להגיב בנפרד מתגובת משרדה. בשל כך, הגיש ח"כ הרב אורי מקלב שאילתה דחופה לשרת המשפטים בה הוא מבקש כי תתייחס לנושא המטריד ותחשוף את המידע החשוב.