האברך המופלא רבי ברוך אריה ליב רוטמן זצ"ל • פרופיל

עטופי יגון ואבל כבד ליוו המוני תלמידי חכמים, גדולי תורה וראשי ישיבות, את האברך 'הגאון הצעיר' מחשובי האברכים מנקיי הדעת שבירושלים, שבימי חייו הקצרים זכה לכתרה של תורה ויראה הרה"ג רבי ברוך אריה ליב רוטמן זצ"ל מחשובי התלמידי חכמים בישיבת מיר, שהשיב נשמתו  ליוצרה כשהוא מזוכך בייסורים, ביום שני יג שבט, ונטמן במרומי הר הזיתים.

המנוח הרה"ג רבי ברוך אריה ליב זצ"ל נולד כ"ב מנ"א תשמ"ו בירושלים לאביו הרה"ג רבי שלמה זלמן רוטמן שליט"א מחשובי התלמידי חכמים בשכונת נווה יעקב בירושלים ולאמו מרת הדסה תחי', ונקרא שמו אריה ליב.

בית הוריו מהמשפחות המיוחסות שבירושלים של מעלה, סבו הגאון הירושלמי רבי שלום יעקב שמחה ראטמאן זצוק"ל מח"ס 'אבני שיש' ולמעלה בקודש, ואמו בת הרה"ח רבי דוד נחמן בלוי זצ"ל.

בבית זה המושתת על אדני שקידת התורה באהבה, יראת שמים טהורה ודקדוק ההלכה, צמח רבי ברוך אריה ליב זצ"ל לאילן רב פארות,

משחר טל ילדותו ניכרו בנער הצעיר רצינותו ושאיפותיו ויראתו שקדמה לחכמתו, ומיום עמדו על דעתו 'קבע' מקום לתפילתו בכל מקום בו למד או התגורר ומעולם לא איחר להגיע לתפילה. את תחילת משנת תלמודו קנה בת"ת מאה שערים בירושלים ולאחמ"כ בישיבה לצעירים נועם התלמוד, כשכבר באותן שנים בלט בקרב צעירי התלמידים כשרבותיו מועידים אותו לגדולות ונצורות.

עם כניסתו לישי"ג 'חדרה' רכש עד מהרה את חיבתם של הגאונים ראשי הישיבה והמשגיחים שליט"א, שהתפעלו מהתמדתו המופלאה והשתעשעו עמו בדברי תורה ויראה. מיום ליום התעלה בתורתו וגינוני קדושה ועולה על כולנה מידות נאצלות ויראת שמים טהורה, המלווה עם כל שמירת גדרי ההלכה לפרטיה ודקדוקיה.

בהגיעו לפרקו נשא בשנת תשס"ו את רעייתו רבת היחס הרבנית חנה צפורה תחי' בת הג"ר יצחק שמואל לוין שליט"א נכדת הגה"צ רבי רפאל בנימין לוין זצוק"ל, לאחר נשואיהם זכו ושמם קא גרים, והתגוררו תקופה בבית הצנוע של סב המשפחה הצדיק רבי אריה לוין זצוק"ל, שהרבנית תליט"א קרויה ע"ש הרבנית הצדקנית מרת ציפורה חנה ע"ה. עלייתו הרוחנית לא נעצרה ולו ליום אחד ומיד לאחר שבעת ימי המשתה, המשיך את עלייתו הרוחנית בכולל שע"י ישיבת 'קמניץ' שם מצא כר נרחב לאשר איוותה נפשו, חברים בני עליה העמלים בתורה ויראת שמים בצוותא עם רבני הישיבה המיוחסים מצאצאי הברכ"ש,  ולאחר מכן בישיבת 'מיר' המעטירה שם עשה לילות כימים בעמל התורה וירא"ש ובעיון ההלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכן סיפרו שבשנותיו הקצרות רכש לעצמו בקיאות עצומה בכל חלקי התורה וכן נבחר לחתן הוראה ע"י קרן החתנים שע"י קהילת 'פרושים', בני ישיבת מיר מציינים את קביעותו ועמלותו בתורה וישוב דעתו לדעת 'מה ה' שואל מעמך' ולנצל כל זמן וזמן שבמשך היממה בסדר מיוחד ומנוצל, כמו"כ את מאור פניו המיוחד אשר תמיד נתחבב על כל רואיו.

גם כשעברו להתגורר בעיר בית שמש זכה לכתר שם טוב, ונודע לאחד מהמיוחדים שבקרב קהילת 'פרושים' שבעיר, בהתמדתו העצומה בתפילתו הזכה ובכל מידה נכונה, היו לו הרבה קביעויות וחברותות ללימודים לנצל את הזמנים השונים ביממה כגון לפני שנרדם בצהריים חברותא בטל' באוטובוס הלוך בלימוד זה באוטובוס חזור בלימוד אחר לפני כל תפילה ואחר כל תפילה וכדו' וכו' וכו' והכל מחוץ לסדרי הישיבה והכולל,  כך עלה והתעלה בעמל התורה וירא"ש, בבית שמש היה ידוע כגאון ובקי ששמו הולך לפניו ולא בכדי בחרו בו רבני השכונה שיפקח על העירוב המהודר בשכונה שכן ידיו רב לו בהל' עירובין, לצד גאונותו הרבה.

לדאבון לב, לפני מספר שנים חלה במחלה הקשה והחל לעבור סדרת טיפולים קשים, כשהמוני ידידיו ובני משפחתו וכל בית ישראל מעתירים ומתחזקים בתורה לרפואתו השלמה, באותם ימים הוסיפו לו את השם 'ברוך' לסגולה ואכן בחסדי שמים הבריא וחזר ביתר שאת וביתר עוז לסדריו ולימודיו ועבודתו הרוחנית.

בערב חג הפסח האחרון התקבלה הבשורה הקשה כי המחלה הקשה שבה ותקפה את גופו, ורבי ברוך אריה ליב, החל לעבור מסכת נוספת של ייסורים וטיפולים קשים, למרות ייסוריו הרבים המשיך בחזרותיו לקראת עמידתו בכור המבחן בחלקי השו"ע השונים, כשהטיפולים הקשים נקבעים לפני או אחרי השעות בהן היו לו חברותות או סדרי לימוד.

בכל התקופה הזו המשיך להקפיד על כל דקדוקי ההלכה, עבודת התפילה וסדרי לימודו, כולל סדר לימוד המוסר עליו הקפיד כל ימיו, בכל היכלי התורה ובבתי ישראל בכל העולם הרבו להתפלל לרפואתו ורבים קבלו עליהם להתחזק בתורה ויראת שמים תפילה שב"ק ועוד נושאים שונים להחלמתו ורפואתו השלמה כשכל משפחתו הרחבה וחביריו מישיבת מיר וידידיו מ'בית שמש' כולם יחד מתאגדים לתמכו ולסעדו במיטת חליו.

חביריו מספרים שבעת חליו הקשה כשרצו לבדוק האם הוא בהכרה היו מזיזים לו את הכיפה, ומיד ניסה להרים ידו, מרוב יראת השמים שבערה בקרבו.

גם בשעות הקשות ביותר כמו בשעת ניתוח סבוך בראשו ראו את גדולתו, לפני שנכנס לחדר הניתוח התפלפל בסוגיא עם א' מבני משפחתו, ומיד לאחר שהתעורר מהניתוח המשיך באותו מקום, ושאל את בן לוויתו אם כבר בירר לו את הקטע הסבוך במהלך הסוגיא בו עסקו לפני שנכנס לחדר הניתוחים.

חביריו מספרים שהיו באים אליו בעת חליו, ניסו לדבר איתו ולספר לו סיפורים, אבל זה לא עניין אותו, ולכן עד מהרה הבינו שעליהם לשתפו בסוגיות שעסקו בישיבה, אלה אכן האירו את עיניו והוא היה מתפלפל עמהם כמי שיושב בתוככי בית המדרש ולא חלילה על ערש דווי.

בימים האחרונים התדרדר מצבו הרפואי וביום שני יג' שבט השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה כשהיא מזוככת בכל מיני זיכוך, לשברון לב בני משפחתו רבותיו וידידיו וכל החברותות (תלמידיו) הרבים.

בהלווייתו שיצאה בשעות הצהריים מרחבת ישיבת 'מיר' בירושלים, השתתפו למעלה מעשרת אלפי איש מידידיו ומכריו מכל רחבי ארה"ק, בני התורה גדולי התורה וראשי הישיבות, הספידוהו בישי' מיר הגאונים הרבנים: רבי יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר, רבי צבי ובר שליט"א רב שכונת נווה יעקב, רבי בנימין פינקל שליט"א משגיח ישיבת מיר, ש"ב רבי יחזקאל כהן שליט"א מו"ץ העדה"ח ורב שכונת קנה בושם בבית שמש בה התגורר המנוח זצ"ל, אביו הרה"ג רבי שלמה זלמן שליט"א חמיו הרה"ג יצחק שמואל לוין שליט"א, אחיו ר' משה שליט"א וידידו הקרוב ר' ישראל מאיר הומינר שליט"א כמו"כ ידידו שהתמסר אליו ר' נפתלי אייזנשטיין הי"ו כמו"כ התקיימו הספדים גם בשמגר ע"י הרב אריה ליב רוטמן שליט"א והרב פרץ בלוי שליט"א שמסרו נפשם עבורו במסירות עצומה בתקופת חליו כאשר דודו רא"ל הכניסו לביתו ויחד עם הרבנית תליט"א מסרו כל ביתם וזמנם וכוחם לסעדו ולתמכו בכל דרכי רפואתו בכל שעה ושעה מהיום והלילה, וכן הספידוהו גם אחיו ר' צבי ה. עקיבה שליט"א וגיסו ר' יעקב שטיינברג שליט"א.

הותיר אחריו את משפחתו הנכבדה הוריו שליט"א אחיו ואחיותיו, רעייתו הרבנית מרת חנה תליט"א שעמדה לימינו במשך י"ב שנים ומסרה נפשה לתורתו וסעדה אותו במסירות אין קץ ובפרט בימי מחלתו ואשתו כגופו יחד גידלו ילדיהם על אדני התורה והיראה חמשה יתומים רכים כש

לקטן מהם עדיין לא מלאו שנתיים ימים.

בהוראת הרבנים שליט"א הוקמה קרן למען המשפחה והיתומים, ע"י וועד הרבנים לענייני צדקה, ניתן לתרום דרך הטלפון 3636- 22 – 1800 עבור קרן יתומי משפחת רוטמן מס' 4440.