חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: רגע לפני שבני הישיבות שבים לעוד שבוע של חופשת בין הזמנים, הורה מרן האדמ"ר מצאנז שליט"א לראשי הישיבות של החסידות לקצר את ימי החופשה לתלמידים, שצפויים לחזור ללימודי זמן הקיץ כבר בבוקרו של יום שלישי הקרוב, זאת במקום ביום ראשון הבא, ר"ח אייר, כפי המקובל.
את ההוראה נתן האדמו"ר בתוך דבריו שנשא היום (שב"ק) בשלחנו הטהור בשעת רעווא דרעווין במרכז החסידות בקריית צאנז בנתניה, כשבדבריו הוא מבקש מכל המעורבים לעשות כמיטב יכולתם שהדבר יתבצע ללא כל הפרעה.
בחסידות מסבירים, כי מדובר בתקנה ישנה שתיקן האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' זצ"ל בשנים קדמונית, אז ביקש מבחורי ישיבתו להקדים ולשוב אל שגרת לימודם ביום כ"ה בניסן שחל בו יום ההילולא של האדמו"ר בעל ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א – תקנה שהאדמו"ר שליט"א ביקש לחדש אותה כעת.
יצויין, כי לא רק בחסידות צאנז מקדימים את מועד תחילת הלימודים בישיבות. גם בחסידות סאטמר ניתנה הוראה דומה על ידי האדמו"ר, שבדרשתו שנשא בחול המועד ביקש מתלמידי הישיבות הקטנות לשוב אל לימודם למחרת אסרו חג, במקום להסתובב בבית או ברחוב בחוסר מעש, כדבריו. האדמו"ר לא הסתפק בכך ואף האריך את זמן הקיץ בשבוע נוסף, כאשר מסגרת הלימודים בישיבות תמשיך להתקיים בימי הסליחות, ותסתיים יום לפני ראש השנה.
מה נזכרתם? כל שנה זה ככה
מתי יהיה בין הזמנים של קיץ בסאטמר? הם ממשיכים אחרי תשעה באב עד ערב ר"ה, אז מתי זמן אלול?
לצאנזער.
נראה לי שאתה טועה. טעון בדיקה.
בסאטמר אין חופשת קיץ. לומדים ברצף מפסח עד ראש השנה כשבאמצע יש קעמפ.
כל דבר של תורה קשור לצאנז. הם לקחו את זה חזק. כל הכבוד שהם מחזיקים את העולם ביומא דפיגרא
בגור זה כבר שנים שנים שחוזרים יומיים אחרי פסח ובקיץ יש סה"כ פחות משבוע וחצי ומסיימים את זמן אלול יומיים לפני יום כיפור
וחןזרים אחרי סוכות עמו אחרי פסח
כל הכבוד להם ולתורה שלהם
כל שנה מתחילים ב כו' או ב כז' ניסן
השנה היה אמורים להתחיל ביום ה' כז' ניסן
גדולי ישראל סברו שבכדי שכל הזמן ילמדו כמו שצריך, ישנם זמנים שצריך קצת להרפות, ולתת לפרחים להתפתח מעצמם ומרצונם, כל נסיון לשוות למצב של היום כסוג של ביטול תורה וכדו', הרי זה נכנס בוידוי של רבינו נסים "את אשר הקלת החמרתי" – גדולי ישראל היו חכמים מספיק לדעת כי בבין הזמנים לומדים פחות, ובכל זאת השאירו את הסדר על מתכונתו!
גם כסא רחמים כבר ששנים ע"ג שנים חוזרים יום אחרי איסרו חג
לדוד, הרבה גדולי ישראל סברו שמספיק ערב פסח וחול המועד
לדוד היקר…
הנושא תמיד היה במחלוקת בין גדולי ישראל…
אבל ידועים דברי השל"ה הק' בח"א מסכת שבועות דף ל ע"ב ד"ה ולמדתם כותב בחריפות גדולה על בין הזמנים וז"ל: ועיקר הכולל הכל יהיה נעקר ונשרש מן העולם השם של בין הזמנים, לא יזכר ולא יפקד רק כל העיתים שווים לטובה יתנהגו במנהג אחד לתורה, כמו שכתוב והגית בו יומם ולילה, עכ"ל.