זכרו של ישראל קסטנר שהציל את האדמו"ר מסאטמר, יונצח לראשונה

לראשונה השנה, יועלה זכרו של ד"ר ישראל קסטנר, שהציל רבים מיהודי הונגריה, בטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שיתקיים מחר במשכן הכנסת. זכרו של ד"ר קסטנר יועלה במהלך הטקס "לכל איש יש שם", בנוכחות ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, שרים וח"כים. מדי שנה שישה ניצולי שואה ובני משפחותיהם מדליקים בטקס נרות זיכרון. בין המדליקים השנה יהיו גם סוזי קסטנר, בתו של ד"ר קסטנר, שתעשה זאת יחד עם בתה, ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני.

בטקסט שנכתב לטקס נאמר: "ד"ר ישראל קסטנר – רז'ה – היה משפטן, עיתונאי ופעיל ציוני מרכזי בבודפשט. הוא היה ממקימי וועדת העזרה וההצלה הציונית שסייעה בכל דרך לפליטות ופליטים יהודים שהגיעו ממדינות שכנות. כשהנאצים כבשו את הונגריה, הוא הועמד בראש צוות משא ומתן מול אדולף אייכמן, שהציע לוותר על השמדת יהודי הונגריה תמורת סיוע מבנות הברית. העסקה לא יצאה אל הפועל, אבל קסטנר, בתושייה ובאומץ, הצליח לנצל את המשא ומתן ובאמצעות קשרים ושוחד לקצינים נאצים הוציא לפועל מבצעי הצלה רבים והציל את חייהם של עשרות אלפי יהודיות ויהודים. קסטנר עלה לישראל בשנת 1947, היה דובר משרד התמ"ת ועיתונאי עד שנרצח על רקע פוליטי. לפי הערכות מחקריות, חיים היום למעלה מחצי מיליון צאצאות וצאצאים של ניצולי קסטנר, רבים ורבות מהם בישראל".

בתו סוזי קסטנר אמרה אתמול למעריב: "בשבילי הטקס בכנסת זה ממש ימות המשיח. עבורי זאת אכן הכרה ממלכתית באבי. האמת שהופתעתי מאוד כששמעתי שאדליק נר לזכרו של אבי. באיזשהו מקום תמיד האמנתי שהיום הזה יבוא. אבא שלי ידע בבירור שיום אחד ירצחו אותו, כמו שגם ידע והאמין כי יבוא יום ויכירו בערך מפעל ההצלה שלו – והיום הזה מגיע. אומנם לא לגמרי, אבל אנחנו מתקדמות. זה צעד מאוד גדול קדימה".

ח"כ מיכאלי, נכדתו של קסטנר, הוסיפה: "הייתי אמורה לנסוע לארצות הברית ודחיתי את הנסיעה כדי להיות בטקס. זה מאוד משמח ומרגש. זה עוד צעד בדרך להכרה במפעל ההצלה העצום של ד"ר קסטנר, שהוא סבא שלי. עד היום מדינת ישראל לא עשתה מעולם מעשה להנציח אותו, אלא בעיקר הניצולים – שפעלו לקרוא גינה על שמו בחיפה ולהצבת שלט זיכרון מול ביתו בתל אביב, במקום שבו נרצח. אני נרגשת מאוד לקראת הטקס בכנסת".

מנגד, בהודעה מטעם צעירי הליכוד נכתב כי הם "מביעים שאט נפש ואכזבה מההחלטה לכלול את הנצחתו של ד"ר ישראל קסטנר בטקס האזכרה הממלכתי לשואה ולגבורה במשכן הכנסת. פועלו להצלת רוצחים נאצים, וביניהם רוצח ההמונים קורט בכר מחבל התליה, ומעשיו השנויים במחלוקת בעת שילוח מאות אלפי יהודי הונגריה לארובות אושוויץ, לא נשכחו גם בחלוף שנים כה רבות".

לטענת צעירי הליכוד, "ראוי היה שכנסת ישראל תמצא מקום וזמן להנצחתם של לוחמי אצ"י כמו פאבל פרנקל, יוסף גלזמן, מירה גניוניסקי, דוד וודובינסקי ונרצחים וניצולים נוספים, שפעלו למען העם היהודי בשערי הגיהנום – אולם השתייכו לצד הלא נכון של המפה הפוליטית ולכן כמעט ולא הונצחו ושמם ופועלם נפקד מספרי ההיסטוריה".

קסטנר היה חבר ועד החברה וההצלה בבודפשט בזמן השואה, ובמסגרת פעילותו ארגן את "רכבת קסטנר", שאפשרה את הוצאתם של כ-1,684 יהודים מהונגריה, בהם גם האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצוק"ל. במסגרת המבצע ניהל קסטנר מו"מ עם אדולף אייכמן ואנשיו. ב-1952 עיתונאי ירושלמי בשם מלכיאל גרינוולד טען שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן, הגיש כתב אישום כנגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה. כעבור שלוש שנים גרינוולד זוכה מכול ההאשמות ובית המשפט קבע קסטנר "מכר את נפשו לשטן". קסטנר נרצח בעקבות המקרה כשלאחר מכן המדינה ערערה על זיכויו של גרינוולד, והעליון זיכה את קסטנר משיתוף פעולה עם הנאצים, רצח בעקיפין של יהודי הונגריה ושותפות גזל עם הנאצים.

עם זאת העליון קבע פה אחד כי קסטנר "הציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי" את פושע המלחמה הנאצי קורט בכר מעונש המוות שציפה לו בעקבות משפט נירנברג. השופט שמעון אגרנט ציין בפסיקתו כי את "קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט", ודמותו נותרה שנויה במחלוקת עד היום.