מה עומד מאחורי ההכרזה של גור על מגורים בדימונה?

ועידת 'איחוד מוסדות גור' בדאבוס שבשוויץ צברה כותרות רבות, אך העיקרית שבהן, שפורסמה באתר 'ביזנעס' (ונחשפה חודש וחצי קודם לכם בפרסום ראשון ובלעדי באתר, אך לא זכתה בזמנה לאישור רשמי) עסקה בנאומו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. במהלך דבריו בועידה, הכריז סגן השר באחד מכינוסי התורמים הגרנדיוזיים – בנוכחות כ"ק האדמו"ר מגור, כי בחצר, המחזיקה באלף משפחות (ויותר) בערד, חושבים בהחלט על רכישת דירות בדימונה.

לדבריו, האופציה ליישב בדימונה את אברכי החסידות נובעת ממשבר הדיור החמור ועליית המחירים ברחבי הארץ, כאשר הוא מציין כי כבר כיום באמצעות תכנית 'לגור' מקבל כל אברך הרוכש דירה בחצור הגלילית או בערד, הלוואה ותמיכה נוספת על מערך ההלוואות הוותיק של החצר בדמות קרן הגמ"ח 'בית ישראל'.

לדברי ליצמן, "(בערד) היו דירות במחיר של 330 אלף שקל, אנחנו חושבים גם להביא עוד אברכים לחצור (הגלילית), אבל צריך עוד מקומות, אז אנחנו חושבים על דימונה, מחפשים שם דירות ריקות, זה 20 דקות מערד", הצהיר.

בהמשך דבריו אמר, "כמו שהרבי בעל ה'לב שמחה' זצ"ל הקים באשדוד, זה היה בתחילת העסקנות שלי, הוא שלח לשם משפחות לא צעירות כדי לבסס את המקום", אמר בכוונו לדימונה, וברמזו כי הוא מתכנן להביא לדימונה לא רק אברכים צעירים. מאוחר יותר הכריז כי דימונה אינה סוף פסוק: "אנחנו נקים עוד מקומות".

"הכל תרגיל"

וכיצד מגיבים בערד לגבי הפרסום על דימונה? לדברי גורמי נדל"ן מחוץ לחצר גור, "הכל תרגיל. הם מכריזים על ערד כי הם רוצים כדי לשחרר עוד דירות בערד שתקועות אצל הבעלים. אלה מבקשים עליהם מחירים שהחצר לא מסכימה להם, והפתרון הוא לזרוק ספין לאוויר".

כזכור, מוכרי הדירות בערד שבעו תרגילי שיווק מחסידי גור, כמו שלטי 'למכירה' פיקטיביים שנועדו ליצור באז של מכירת הדירות, וידעו מאבקים לא מעטים על מחירי הדירות, כשלדברי גורמי התיווך שעימם שוחח 'ביזנעס', "בחצר גור ביקשו להוריד את המחירים לכיוונים לא תחרותיים בעליל ביחס לשוק הנדל"ן".

לדבריהם, בערד מנעה החצר מבעלי הון, באמצעות סנקציות רבות, רכישת דירות ברחבי העיר, למטרת השקעה. "אם מכריזים על דימונה בקולי קולות, איך הם לא מפחדים שעכשיו, עוד לפני שהם רכשו שם דירות, ולפני שהחצר התבססה של קהילתית – דבר שמאפשר לה ליצור סנקציות על המשקיעים – יקדימו אותם משקיעים פרטיים שירכשו דירות בדימונה במטרה להעלות את המחירים?", תמהים הגורמים המעורים בשווקי הדרום.

על עצם ההכרזה שהודלפה לאתרי התקשורת, עלתה תמיהה שמקורה בתוככי חצר גור. "למה את ערד מסתירים ב'המודיע' ונלחמים בשבועונים שלא יערכו עליהם כתבות, אבל את היוזמה של הירידה לדימונה מפרסמים בכל מקום ואפילו לא הסתפקו בהדלפה אלא יצאו בהצהרה מפי הנציג הפוליטי הכי בכיר של החצר? זה אומר דרשני".

בערד מזכירים, כי לא פעם עלו שאלות של קרינה אפשרית מקרית חקר הגרעין בדימונה, שהשלכותיה, אם היו כאלה – ולפי החשש שרווח בחצר גור – הגיעו עד לערד. "לא נראה שההכרזה על דימונה רצינית. אם בגור מפחדים מקרינה, זה המקום האחרון שישלחו אליו חסידים", חותם הגורם הערדי המעורה היטב בענף הנדל"ן.

על הגל הממשלתי

ומה צפוי לעיר דימונה בלי כל קשר לחסידות גור? מכתבה שפרסם העיתונאי עופר פטרסבורג – בשיתוף החברה הכלכלית דימונה – באתר ynet לפני חמישה ימים בלבד, מתקבל הרושם, כי התכניות לפיתוח העיר מבוססות, גם אם במבט מבחוץ הן נתפסות כדמיוניות. לדבריו, "מפעלי היי טק, הטבות מס, שכונות מגורים חדשות, הסכם גג ותוכניות גרנדיוזיות לשילוש כמות האוכלוסיה בעיר", הן רק חלק מהתכניות שהחברה הכלכלית לעיר דימונה יוזמת.

לפי הכתבה עולים נתונים, על פיהם, קיימת התחייבות ממשלתית חתומה לכחצי מיליארד שקל מדי שנה ועד לכ-5.35 מיליארד שקל בעשור הקרוב שיועברו לדימונה למטרות פיתוח והקמת מרכזי תעסוקה חדשניים. התכניות כוללות פיתוח מואץ, תחנת רכבת, שידרוג מערכות התרבות והחינוך בעיר ואפילו תכנית יומרנית לדיסנילנד ב-400 מיליון דולר.

דימונה, כך עולה מהנתונים, מתיימרת להיות הבירה הבאה של הנגב. האם ההבטחות יעמדו במבחן המציאות? על פי דיווחו של פטרסבורג שירד אל השטח, נראה כי למראית עין, נתוני הפתיחה חיוביים, אבל גם לדבריו, הדרך עוד ארוכה. דימונה ממוקמת כ-35 ק"מ דרומית מזרחית לבאר שבע וכ-35 ק"מ מערבית לערד. אוכלוסייתה מונה כיום כ-35 אלף נפש, אבל הסכם הגג שנחתם לאחרונה מדבר על שילוש האוכלוסיה ועל העמדתה בלמעלה מ-100 אלף תושבים. על פי נתוני החברה הכלכלים צפויים להיפתח בעיר 17 אזורי תעסוקה חדשים.

פטרסבורג מעריך כי "יש לא מעט בעיות ואתגרים בדרך, אך במידה והתוכניות הגרנדיוזיות יתממשו מדובר בלא פחות ממהפכה בעיר ובאזור הנגב המזרחי בכלל. עדיין, היום, הרכבות לעיר יוצאות ונכנסות כמעט ריקות בגלל המיקום הבעייתי והזמן שלוקח להגיע איתה לבאר שבע – ומשם למרכז הארץ, ועדיין לא ניכרת נהירה מספקת לעיר מהמרכז, אבל התכנונים הם לשנות את המצב הזה אם באמצעות העתקת תחנת הרכבת למרכז העיר, או באמצעות משיכת מפעלים מהמרכז להפיכת העיר לרבת עוגנים שיתווספו לקריה למחקר גרעיני שפועלת בסמיכות משנות החמישים".