עמק חפר השוכן בין חדרה מצפון לנתניה מדרום, רק שלושים וחמש דקות ממרכז הארץ. כמובן שפקקי תנועה זה עניין אישי… ואנחנו מתחילים את היום הכולל שלוש תחנות מופלאות. בדרך כלל אני כותב על יין, אבל כאן נשלב המלצות לשתי נקודות נוספות שיגרמו לחוויה משולשת.
פותחים במצפור ויקר ומתברר שאין צורך לנסוע עד לעמק החולה לפגוש בציפורים נודדות.
באתר משולט, מאורגן ומטופח אנחנו צופים על אגם מים מתוקים שאלפי שקנאים עושים כאן תחנה במסלול הנדידה שלהם. המחזה מרהיב, והעין לא שבעה מכמויות העופות, ממופעי הדייג שלהם, והחניה ההמונית בשפת האגם. מצלמה חובה.
תקופת הנדידה היא כמובן רק בחודשים אלו – אוגוסט נובמבר לפי לוח השנה הלועזי.
ממשיכים הלאה אל יקב ויתקין – כשרות 'חרדים' ('K'). כעשרים דקות נסיעה ואנחנו בפתח של מרכז המבקרים המרשים של היקב. אחד המקומות עם האווירה הכי מיוחדת שאפשר למצוא. מתחם מרווח, מתאים לאירוח קבוצות גדולות. שטחי ישיבה פנים וחוץ, עיצוב, ובנייה מרשימה. כשהכל נעשה בידיהם החרוצות של בעלי המקום. שימוש נרחב לבניית המקום נעשה עם חביות יין ושעם.
יין באמת יותר טוב כששותים אותו באווירה טובה.
בכדי שלא יגרם חלילה מכשול על ידי, אזכיר כי אין בכשרות על היין להכשיר את מרכז המבקרים. על כל ההלכות הנוגעות ליין בפרט ולמזון בכלל.
היקב מייצר למעלה ממאה אלף בק' בשנה. הוא התחיל בשנת 2001 בחצר ביתם של הבעלים בכפר ויתקין הסמוך. ובשנת 2015 עבר לכאן היקב תוך קבלת כשרות. אם נצטט את השורה המאפיינת אותו מתוך קטלוג היקב היא תהיה – מייצר יינות מקוריים מזנים ותיקים בארץ. והאמת שאכן כך זה הרושם בביקור במקום כי למשל קברנה סוביניון אין כאן.
אנחנו הלכנו על מה שמכנים כאן ביקב טעימת על ( 100 ש"ח לאדם). כלומר עוברים על כל יינות היקב, זהו מסע מרשים למיטיבי לכת מדובר במבחר רחב ליקב בסדר גודל שכזה,
ישנה גם אפשרות להתמקד בזנים החביבים עליכם או בסוג היין שאתם אוהבים – לבן או אדום.
באופן אישי התחברתי אל סדרת מסע ישראלי. סדרה נגישה (75 ש"ח). יינות נפלאים – מתוכם טעמנו שניים – אדום ולבן, בלנדים מרשימים ממיטב כרמי הארץ. שניהם נפלאים לשתיה. הלבן פירותי והאדום מעט יותר מורכב אך בעל מבנה מצוין ונעים, משיחות שערכתי עם עמיתים ליין לאחר מכן התברר שכוונתי לדעת רבים.
מהיינות הלבנים, המלצה שלי מתוך המגוון המרשים – על גוורצטרמינר יין מקורי לא חצי מתוק או מתקתק כמו הקלאסיים, רק יותר יבש עם גוף. ויש גם את הגראנש בלאן שביקב מייחסים לו תכונות של יין אדום. הם יישנו אותו בחבית ואפילו ממליצים לחמם אותו ביד. צריך בהחלט לחכות שיפתח וייתן את מה שהוא יודע.
במחלקת האדומים גם מגוון רחב בהחלט. ושוב אני מצביע על המומלצים בעיני :
הקריניאן – נפלא, נותן כבוד לזן, ומספר היטב על המהפך שהזן עשה מענבים ליין פטישים לגפן שמדללים את הפרי שלה ואז היא מפתיעה. ענבים מגפנים בוגרות התיישנות של 16 חודש בחבית ארומה עשירה. יין אדום טוב.
יין נוסף הוא פטיט סירה עם התיישנות 18 חודש. מזכיר יותר עולם ישן בריחות וטעמים. זהו יין עוצמתי ואתם תידרשו להחליט מה יותר טוב בעיניכם הוא או הקריניאן
עד כאן יין.
מזמינים כוס קפה ביקב, ובהליכה של שלוש דקות מגיעים לתחנה האחרונה – נחל אלכסנדר המוכר והידוע
בתקופה הזו של השנה הצבים אינם בנמצא אבל הנוף ישנו. על המצפור הצופה על כל הנוף באזור נחים ומחליפים רשמים ומכאן הביתה.
על עוד אזורים ויקבים המלצות והערות כתבו ל [email protected]
