נחנכה מחדש ספרייתה המפורסמת של ישיבת 'חכמי לובלין' עם מאות ספרי ממלכת התורה 'עוז והדר'

פולניה, לובלין ת"ש

כמעט יממה בערה האש. במשך כעשרים שעות השתוללו הלהבות וכילו בזה אחר זה את אוצרה המפורסם של ישיבת חכמי לובלין המעטירה. הספרייה הענקית, הגדולה ביותר בפולין, בת עשרים ושניים אלף הספרים, היתה למאכולת אש. כוחות כיבוי האש של העיר לובלין לא הוזעקו, קצף ומים לא קרבו אל הבערה כדי להגן על הספרים ולמנוע את הנזק העצום, תחת זאת, כדי להחניק את בכיים של יהודי לובלין שעמדו סביב חסרי אונים ורבי דמעות, הוזמנה תזמורת צבאית וצליליה החרישו את יללת היהודים שצפו בתדהמה בזוועה המתרחשת לנגד עיניהם הקמות.

ביטאון הנוער הגרמני "דויטשה יוגענד צייטונג" המדווח על השריפה, מספר על החשיבות העליונה שייחסו הנאצים ימ"ש ל'אקדמיה התלמודית' הזו – אותה ביקשו להחריב. אותם רוצחים שפלים ובזויים, שחיי אדם לא היו שווים בעיניהם, הכירו וידעו בערכה של הספרייה, וברגלם, רגל גאווה רומסת השליכו את הספרים הקדושים החוצה והציתו אותם.

יותר משבעים וחמש שנים יחלפו, והספרים הקדושים, בבת עינינו ומחמד נפש האומה כולה, יעשו את דרכם חזרה להיכל הספרים של בנין הישיבה ברחוב לוברטובסקה 85, והפעם בכבוד הראוי להם, ספרים חדשים ומפוארים, ברוחו של אותו גאון וצדיק נשגב הגה"ק רבי מאיר שפירא זיע"א, שפיאר את התורה ואת תלמידיה בכל מיני פאר והדר.

*

פולין, לובלין תשע"ז

רשמי מסע

לובלין העיר הגדולה, שבימי הזוהר שלה כונתה 'ירושלים דפולין', אינה דומה כיום במאום לתקופת הזהב שלה, בה חיי יהדות פיכו בעוז וכשליש מכלל תושביה היו יהודים. שלוש וחמישים אלף אזרחיה הגויים מהווים בה כיום רוב מוחלט, כמעט ואין בה יהודים. את פני הבאים בשעריה מקבלת לובלין, כמו הרבה ערים אחרות בפולין, עם שלל סימני וסמלי חגאות הנכרים. מלבד מצבות האבן המקיפות את חומת בית העלמין החדש, מצבות שנאספו בעמל ממושך ממדרכות רחוב ומחצרות הבתים בעיר, כמעט ואין זכר לכארבעים אלף יהודי לובלין שנספו במחנות ההשמדה הפזורים באיזור, כיתר אחיהם מהמחוז כולו. השם יקום דמם.

וכך, כמו בימי מתתיהו, מעטים מול רבים וטהורים מול טמאים, אנו מפלסים דרך טהרה לספריית הקודש העומדת להיחנך מחדש, בזמן הזה כמו בימים ההם, בהיכלה המפואר של ישיבת חכמי לובלין.

הספרים הרבים, בכל מקצועות התורה, ממיטב יצירותיה של ממלכת התורה "עוז והדר", העומדת תחת נשיאותו של איש מורם מעם, הגאון הצדיק רבי יהושע לייפער שליט"א, מי שזכה להקים עולה של תורה בכל קצוי תבל, וכעת עושים הספרים את דרכם מבטן האוטובוס לכיוון היכל הישיבה המשוחזר, שבימים כתיקונם הגו בו כארבע מאות מופלגי תורה ויראה, תלמידי חכמים עצומים שהאירו את עולם התורה באור יקרות. הפעם הספרים מובאים בית ה' בכבוד. דמעות התרגשות ותקווה נמהלים בתפילת הודאה "ברוך מציב גבול אלמנה", אף תזמורת וצלילים לא תוכל לה לשירת הודיה מופלאה זו.

חנוכת הספרייה המפוארת, מתאפשרת במסגרת מסע הקודש "בהיכלי החסידות" בראשות הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, שיצאו לפקוד את קברי רבותינו מאורי החסידות, לקראת עריכת וביאור דברי קדשם בפאר ובהדר.

ושוב הומה היכל הישיבה, קול תורתם של חברי המסע נשמע ברמה, תזכורת כואבת לאותה תקופת הוד, בהנהגת המייסד וראש הישיבה, הגאון הנערץ רבי מאיר שפירא זצ"ל. דומה כי בעוד רגעים מספר יחל  השיעור הכללי…

אל השיעור הכללי המיוחד שיוקדש לחידוש הישיבה והחזרת עטרתה ליושנה, מוזמנים אנשי הקהילה היהודית בלובלין – המסונפת באופן רשמי לקהילה הגדולה יותר בוורשא, יחד עם הרה"ח יצחק פנחס עציוני שיחי', המתגורר בלודז' ועושה רבות למען הבאים בכל רחבי פולין. הרב ישראל גליס שיחי' – איש ירושלים, מיוזמי הקמת הספרייה, מתכבד לשאת דברי פתיחה בהם הוא מגולל בקצרה את עברה המפואר של הישיבה הקדושה ומייסדה, ומזמין את הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, ריש מתיבתא 'עוז והדר' לשאת דברים לרגל המאורע.

הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א מזכיר את ראש הישיבה והמייסד, הגאון הקדוש והמופלא רבי מאיר שפירא זצ"ל, שבטרם עלותו לכהן ברבנות, העיד על עצמו שכל מטרתו היא לקשר את עצמו בחיים רוחניים, ולהגדיל תורה ולהאדירה. הרב פומרנץ שליט"א ממשיך ומספר במתק שפתיים את סיפורו של 'אפריימל' מגלינא, עירו של המהר"ם שפירא, הילד שרבי מאיר שפירא זיהה בו את הפוטנציאל והכשרונות, הילד שהפך את הנאמר 'הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה' לסיסמה חיה בגלינא.

אפריימל זה שעדיו היה לגאונות,  חלה והסתלק בעודו באיבו. המהר"ם שפירא נשא עליו דבריו הספד כאובים ובין השאר קרא עליו את הפסוק בספר ירמיה: "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד", אפריימל היה בן יקיר, רק ילד שעשועים, אך בכל זאת גדול! "ומדי דברי בו", ביכה המהר"ם שפירא את לכתו, "זכור אזכרנו עוד – הריני נזכר ב'עוד' שיכול היה לצמוח ממנו בתקופת העתיד של חייו…"

"הספד זה הוא בעצם ההספד והבכי אותו עלינו לקונן אחר ראש הישיבה עצמו", "חייבים אנו לזכור מה 'עוד' היה יכול רבי מאיר שפירא לפעול אילולא נקטפה השושנה הזו בקיצור ימים… אנחנו צריכים לזכור מה 'עוד' היה יכול להיות בבניין הזה אילולי הנאצים ימ"ש שהרגו וטבחו בבחורי הישיבה, הרי לכאן הגיעו טובי הבחורים וגאוני עולם יכולים היו לגדול כאן, והכל נגדע, 'באו זרים וחיללוה'"!

"הספרייה החוזרת לתפארתה, להוד ימי הקדומים שלה, היא תחילת ה'עוד' שלנו, היא היא התוספת וריבוי הפעלים להגדלת תורה והאדרתה, בכל פינות תבל ולכל יושביו", מסיים הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א את דבריו הנרגשים המותירים רושם רב על הנוכחים, מהדהדים בין הכתלים וקוראים לכל אחד לקיים את צואתו של רבי מאיר שפירא: "זכור אזכרנו עוד", לזכור את ה'עוד', לחשב מה 'עוד' אנחנו יכולים לעשות, במה אנו מסוגלים להשתפר 'עוד', לעשות נייחא ועילוי לנשמת רבי מאיר בן רבי יעקב שמשון זצ"ל, "על כן המו מעי לו…"

הרב בלום, סגנו של הרב הראשי לפולין, הרב מיכאל שודריך שליט"א, נושא דברי ברכה ומביע בשם הקהילות את תודתם העמוקה למורינו גאון הצדיק רבי יהושע לייפער שליט"א ממאנסי אשר מצודתו פרוסה בכל העולם, יחד עם האורח הדגול, הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, אשר תחת שרביטו זכו חכמי ורבני 'עוז והדר' לרומם את קרן התורה, "אין כל פלא", קרא הרב בלום, "מדוע רבים נמשכים ללימוד הגמרא ושוקדים על התלמוד שעות ארוכות, בעמלכם הרביתם חשק ושמחה, דף הגמרא הינו כיום משהו חוויתי שכולו הנאה רוחנית צרופה, אשריכם!" – סיים הרב בלום והודה נרגשות למנכ"ל 'עוז והדר', הרב חנוך דרנגר שיחי' – עמו עמדה הקהילה בסידור הצדדים הטכניים ליוזמה ברוכה זו.

משתתפי המעמד מתקשים להיפרד מהיכלה – ספוג התורה והיראה – של הישיבה הקדושה, "היכן הם פארי גידוליה", מהרהר נוגות אחד המשתתפים המשתף אותנו בתחושותיו, "כיצד היתה נראית היהדות כולה לו זכינו והישיבה הייתה מתקיימת עד ימינו אנו" – אנו תוהים כהמשך למשאו המרתק של הגרמ"מ פומרנץ שליט"א, ורק ברכת האמונה 'שהכל נהיה בדברו' אותה נברך בעוד דקות מספר, עונה לנו בלא קול, 'הכל נהיה בדברו'!

מעמד 'לחיים' מכובד כראוי וכיאה לחברת 'סטייל הפקות' של הרב יחיאל לודמיר וצוותו, שליוו את המסע כולו בהפקה נהדרת ומרשימה, מתקיים בחדר הספרייה לרגל חנוכתה מחדש, שם נושא דברים נרגשים מעומק לב הומה, הרה"ג רבי ישראל שחורי שליט"א, ראש מתיבתא 'בית ישראל' בבית שמש, כשלאחר מכן מסבים המוזמנים לסעודת מצוה מכובדת שכולה הודאה לבורא עולם על חסדיו עד כה ותפילה לראות את הבניין כולו בתפארתו כמו בימים עברו.

אם עד כה כל סיור ומסע לקברי הצדיקים ולקדושים הטמונים בעפרה של פולין, היה משלב בדרך כלל שיעור 'דף היומי' בישיבת חכמי לובלין, אך לולא צילומי הדף לא היתה כמעט אפשרות לקיים רצון קדשו של הוגה הרעיון, מעתה ממתינה בהדרת קודש ספרייה עשירה ובה שלל ספרי יסוד, לצד גמרות מבוארות, כרכי 'מתיבתא' ואוצרות רבים מבית 'עוז והדר', לטובת המבקרים הרבים. ואולי, אולי ימים יבואו ותוחזר העטרה ליושנה במלואה. אולי נזכה ויחודשו ימינו כקדם, הבניין כולו ייגאל ותלמידים יחבשו את ספסלי הישיבה מחדש. אולי והלוואי.