הגה"צ רבי יהושע זאב מייזליש זצוק"ל – כ"ק האדמו"ר מליזעש לונדון זצ"ל
בהסתלקות פנה הודה וזיווה של עיר הבירה לונדון, בהילקחו של אחד מדמויות ההוד שבה, שריד לדור דעה, איש חמודות והאשכולות שלשלת היוחסין, תל תלפיות שאלפים פנו אליו, שבמעשיו הכבירים שילב את שלושת עמודי העולם תורה, עבודה וגמילות חסדים, לצד היותו פה מפיק מרגליות ונואם בחסד עליון.
אב"ד ליזעש זצ"ל נולד לפני פ"ד שנים בעיר סארוואש, לאביו הגה"צ רבי חיים מייזליש מסארוואש זצוק"ל ה'בנין חיים', בנו של הגה"צ ר' דוד דוב מייזליש אב"ד איהעל ה'בנין דוד', ונכד להרה"ק ה'ישמח משה' זי"ע ולמעלה בקודש. בילדותו זכה עוד לראות זקינו הגה"ק בעל בנין דוד מאוהעל הי"ד.
בהיותו ילד צער לימים פרצה המלחמה האיומה, והתגלגל יחד עם משפחתו ממקום למקום וממחנה למחנה, ואביו מסר נפשו למצות סוכה ואפיית מצות בהיותם במחנות.
הגה"צ זצ"ל סיפר כי אשר הגיעו השמועות על השמדת יהודים, אביו הלהיב את בני משפחתו על גודל הזכיה למות על קידוש ה'. הוא היה אז כמה פעמים כפסע בין המוות להחיים, ובחסדי ה' זכה להנצל להחיות עם רב. כשהיו במחנה בערגן בעלזן אינה לידי אביו למצוא הנרות שהטמין שם הרה"ק ה'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע שיוכל לקיים מצות הדלקת נר חנוכה.
עוד סיפר על אמו הרבנית הצ' ע"ה, כי מגודל חכמתה היתה נפשם לשלל, שכאשר הרשעים ימ"ש קבצו כל היהודים בעיר סארוואש, הציעו לפניהם שתי ברירות, לנסוע למקום לעבודה, או למקום חופש, שנתברר אח"כ שהתכוונו על עיר הדמים אושויץ. הנאצים ציוו שהאנשים יסעו לעבודה, אבל הנשים והילדים יסעו למקום החופש. אבל אמו ע"ה החליטה שכל המשפחה יסעו לעבודה. וראש הקהל בעיר צעק לעומתה, מה זאת עולה בדעתך לשלוח הילדים למקום עבודה. אולם אמרה לו: הלא בניי ובנותיי יודעים לעבוד. וכך כל המשפחה יחד נסעו לבערגען בעלזן, ובזכות זה נשארו יחד כל המשפחה עד סוף המלחמה, אז נהרג אחיו הק' העילוי זלמן לייב הי"ד מח"ס שמן למאור. אולם שאר בני המשפחה ניצלו לפליטה גדולה.
אחרי המלחמה גרו בפאריז, וכאשר הרה"ק מבילגוריי זצוק"ל היה שם על שבת, זכה לקירבה יתירה ממנו שהושיבו על ידו ממש.
לאחר המלחמה האיומה נסעו לארה"ב, והיה מהתלמידים הראשונים של הרה"ק ה'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע, שאמר לאביו עליו "הוא יהיה בן ביתי" וזכה לחיבה וקירבה יתירה, שהיה "השבת בחור" שלו, ואכל בביתו בכל שבת. מסופר כי פעם אחת כאשר הלך לאכול אצל דודו, שלח הרה"ק מסאטמאר שליח מיוחד לקרוא אותו בחזרה אליו, וגם זכה לשמש אותו ולכתוב "חידושי סוגיות".
כידוע קיבל ממנו כתב יחיד במינה שאין כדוגמתה והרה"ק מסאטמאר התחיל במליצה "יהושע איש אשר רוח בו", ומעיד על הצטיינותו בתורה ויראה. כך קיבל בבחרותו מכתבי סמיכה, מגדולי הרבנים בארה"ב, הגאון רבי יונתן שטייף, הגאון אב"ד שארמאש, הגאון אב"ד שאפראן, הגאון אב"ד ריסקעווע, ועוד.
בהגיע לפרקו בא בקשרי שידוכין עם הרבנית הצדקנית תליט"א שעמדה לימינו כל הימים בנאמנות ובמסירות ב"ח של הרה"צ ר' חיים יצחק וויינגארטן זצ"ל אב"ד ליעזש, ולאחר פטירתו עלה לכהן פאר תחת חותנו כאב"ד ליזעש בלונדון.
ביתו של הרבי מליעזש השוכן בשכונת סטמפורד היל אשר בלונדון הבירה, ידוע ומפורסם כתל תלפיות שאלפים פונים אליו. במעשיו הכבירים שילב את שלושת עמודי העולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים, ובצל קורות ביתו חוסים עניים ואביונים אשר זוכים ליהנות משפע חסדו.
היה תלמוד חכם גדול, וגאון גדול במידות, קיבל כל איש בחיוך ומאור פנים, ואף נתן נדבות הגונות לעניים ומרי נפש.
אחר מיטתו סיפר אחד ממכריו מעשה שהיה עד נוכח לזה, שהיה פעם אתו בשווייץ במלון, והגיע לשם יהודי נצרך שמראהו היה דוחה, ואף אחד לא הביט על כיוונו. והרב מליעזש ריחם עליו ושילם לו חדר במלון שיוכל להתאכסן וכל מחסוריו היה עליו במשך ימים רבים.
בית מדרשו 'תורת חיים' היה מגדול אור לכל הסביבה, נודע כדרשן מופלא, ואמר בכל שבת וחג דברי תורה נפלאים. אך בחורף הנוכחי יצא לאור ספרו הנפלא "בנין יהושע" על התורה ומועדים, ורבים נהנים מחידושיו בהלכה ובאגדה.
בכל יום בין מנחה ומעריב אמר שיעור במשנה ברורה לפני מתפללי בית מדרשו במתיקות וחן מיוחדת, הסביר כל הלכה בנועם שיח ועובדות קודש שראה אצל רבו המובהק בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע, וכן מאבותיו הק' לבית אוהעל.
תפילותיו היו בהשתפחות הנפש. נחון בקול נעים ומעורר לבבות, ורבים היו באים לשמוע אל הרינה ואל התפילה, וביותר בימים טובים ובימי הרחמים והסליחות.
לפני שלש שנים תשע"ז לקה בלבו, וממש היה כפסע בין החיים והמוות. באות העת התפרסם הסיפור המופלא כשבין יתר הנהגותיה הטובות מקפידה הרבנית מליעזש תליט"א שברכות השחר הנאמרות מפיה יישמעו באוזני מי שיענה אמן אחריהן. לשם כך המתינה היא בכל בוקר לבעלה הגה"צ שליט"א עד אשר ישוב מבית הכנסת.
בבוקרו של יום ב' י"ג באלול תשע"ז, נטלה הרבנית את הסידור בידה והחלה לומר את הברכות בכוונה כדרכה. אולם כשסיימה הרבנית את סדר הברכות בברכת 'הגומל חסדים טובים לעמו ישראל', והטתה אוזנה לשמוע את ה'אמן', אלא שאז נעצרה נשימתה. ה'אמן' בוששה מלהיענות. מבט קל בפניו של בעלה הגדול הספיק לה כדי להבין. הרבי ישב על כיסאו בפנים חיוורות, עיניו עצומות וראשו שמוט על חזהו בחוסר אונים. היא מיהרה להתקשר לכוחות ההצלה שחשו להגיע לביתה. דקתיים חלפו עד שעצר האמבולנס ברחבה שלפני הבית בחריקת בלמים מצמררת, ומתוכו יצאו שני חובשים שמיהרו לבצע ברבי פעולות החייאה דחופות.
לאחר דקות ארוכות של מאמצים, בסייעתא דשמיא חזר הדופק, והצבע שב לפניו של הרבי. הרבי פונה במהירות לבית החולים, שם המשיכו הרופאים במלאכתם הנאמנה, והצליחו להציל את חייו.
בקיץ תשע"ז הגיע לארץ ישראל לשמחת נשואי נכדו. בחודש אלול קיבל שוב התקף לב, ומאז נחלש מאוד. לפני מספר חודשים נסע לארה"ב לרגל שמחת נשואי נינתו עם נכד כ"ק מרן אדמו"ר מבאבוב שליט"א. לפני כשבועיים התדרדר מצבו. תפילות רבות נערכו לשלומו אולם כבר נגזירה גזירה, ובשבת קודש החזיר נשמתו הטהורה למרום.
מסע הלוויה יצא במוצאי שבת מבית מדרשו בשכונת סטמפורד היל בלונדון בהשתתפות המוני מתושבי לונדון מקרב כל החוגים והעדות שהתכנסו לחלוק לו את כבודו האחרון.
דברי הספד השמיע המרא דאתרא הגר"א פדווא, הדיין הגאון רבי יוסף פאדווא, הגאון רבי אהרן דוד דינר ראב"ד לונדון שמתגורר בסמיכות לבית מדרשו, והזכיר שהשתתף הרבה בשיעורי הלכה בין מנחה למעריב. הגאון רבי עזריאל שכטר דומ"ץ לונדון שהתפלל רבות בביהמ"ד, והזכיר שנפטר בשבת שקראו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכם לא נאמר, אלא בתוך כל אחד ואחד, שהוא קיים מאמר זה שדאג לקיים ועשו לי מקדש, לפתוח בתי מדרשים לכל בניו וחתניו.
לאח"כ הספידו בניו וחתניו שליט"א.
מקורבו הרב אברהם משה קראוס שליט"א אב"ד וואגאש, הכריז על רצונו, שבנו הגה"צ ר' משה שליט"א רב ביהמ"ד ראדוואן ימלא מקומו כאב"ד ליעזש לונדון, ובנו הצעיר הגה"צ ר' יעקב יצחק אלעזר שליט"א רב ביהמ"ד עבודת הלב ירושלים, כאב"ד ליעזש בארה"ק
נטמן בלונדון בחלקת הרבנים סמוך ונראה להגה"ק משאץ זי"ע וחותנו הרה"צ מליעזש זצ"ל.
הותיר אחריו ברכה משפחה עניפה הממשיכים דרכו ומורשתו בקודש ה"ה: בניו: הרה"צ ר' מיכאל שלמה דוד שליט"א אב"ד חברה ש"ס טאטענהעם, הרה"צ ר' העניך מרדכי שליט"א אב"ד טאלטשאווא קרית יואל, מ"מ בלונדון, הרה"צ ר' משה שליט"א אב"ד ראדוואן ,מ"מ בארץ ישראל, הרה"צ ר' יעקב יצחק אלעזר שליט"א רב ביהמ"ד 'עבודת הלב' בעיה"ק ירושלים.
חתניו: הרה"צ ר' חיים מיכאל ביבערפעלד שליט"א אדמו"ר מטשארטקוב זלאטיפאלי לאנדאן , הרה"צ ר' אשר אנשיל יונגרייז שליט"א אב"ד תפארת עמרם לאנדאן, הרה"צ ר' שמואל לודמיר שליט"א אב"ד פרעשבורג לאנדאן, והרה"צ ר' בן ציון אברהם יעקב הלברשטאם שליט"א אב"ד שכונת וועסטגעיט לעיקווד.
אולי מישהו יודע האם זה הוא שהיה בבית הכנסת של טשאבע ברחוב קראווען וואלק?.