הוראות קודש מגדולי הדור ב'מעמד החינוך' בב"ב

אלפי מרביצי תורה ומחנכים, מגידי שיעורים ומנהלים רוחניים בישיבות הק' נטלו חלק במעמד אדיר ומרומם למשמר טהרת החינוך והנחלת אהבת התורה, והתכנסו יחדיו לשמוע את דבר ה' ברמה בכינוס הגדול 'מעמד החינוך' שהתקיים בראשות מרנן ורבנן שליט"א, במטרה לקנות כלי מעשה ודרכי התמודדות מול בעיות השעה, כאשר בחוץ ינום הסער ובידם ניתנה שמירת החותם בטהרה וחינוך הדורות לתורה ואהבתה.

המעמד הגדול התקיים לאור קריאת מרנן ורבנן שליט"א להתלכד יחדיו לכלל העוסקים במלאכת הקודש בעצה ובדעת, במטרה לחזק את יסודות המשמעת והסמכות החינוכית של מחנכים והורים, כיסוד הכרחי לבניין עולמו הפנימי של כל תלמיד ולבניינו של בן תורה הקונה תורה ויראה מהורים ומורים מעבירי מסורת הדורות ודרכי העלייה.

סמוך לשעה היעודה, התכנסו אלפי אנשי חינוך, מסלתה ושמנה של הנחלת מסורת החינוך, ראשי ישיבות לצעירים, מנהלים רוחניים ומגידי שיעורים, יחד עם מנהלי תלמודי התורה, מחנכים וצוותי הוראה, מהעיר בני ברק ומכל רחבי הארץ, בדריכות ובכובד ראש לעסוק בסוגיה החשובה הניצבת לפתחם של עושי מלאכת הקודש של חינוך ילדי ישראל.

את המעמד החשוב פתח הרה"ג רבי אשר בן נאים שליט"א, מנהל רוחני של ישיבת "ברכת אפרים", שהזכיר את הפסוק "אז נדברו יראי ד' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע', שכאשר מתאספים יראי ה' העוסקים במלאכת הקודש בהרבצת תורה ויראה לעדרי הצאן והדורות הבאים, לטכס עצה כיצד להנחיל את המסורה בדרך ישראל סבא, אזי 'ויקשב ד" שגם הקב"ה משתתף עימם ומשרה את שכינתו עליהם. בדבריו הדגיש, כי העוסקים במלאכת חינוך צריכים לצעוד לאור התורה הקדושה השונה משיטות והשקפות זרות שזה מקורב באו: "צריך להיזהר לברור את התבן מתוך הפסולת, לשאוב רק מבאר התורה וחכמיה ולפעול לפי דעת התורה הקדושה".

מנחה המעמד, הרב גבריאל קוסובר, מנהל ת"ת "דרך תבונה", הביא בראשית את ברכת הקודש למעמד מכ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א, מרן הגר"ש וואזנר שליט"א, כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א, מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ומרן הגרי"ג איידלשטיין שליט"א.

בדבריו הביא את דבריהם של מרנן ורבנן שחזרו והדגישו שוב ושוב בפני חברי המשלחת את חובת המחנך להנחיל יראת שמים בתלמידים ולהדגיש בכל משנה או הלכה הנלמדות לא רק את פרטיהן והלכותיהן אלא אף את חובת הקיום, כך גם את חשיבות מצוות כיבוד ומורא אב ואם החמורה שבחמורות וחובת כיבוד רבו. בדרך זו של חיזוק ליראה וחיבור לנותן התורה שציווה עליהן, יחלחלו הדברים לליבות התלמידים ויהיו בניין לקומתם הרוחנית על ידי דרך ארץ שקדמה לתורה. כמו כן, הביא את קריאתם וברכתם של מרנן ורבנן שיקנו המחנכים כלי מעשה ודרכי חינוך במפגשי החינוך והתכניות המיוחדות הנערכות, כדי להנחיל כלי מעשה ועצה בבחינת 'תשועה ברוב יועץ' בזכותה זוכים לסייעתא דשמיא והצלחה.

משא הקודש מכ"ק האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א

הס הושלך בקהל עם פתיחת חלקו המרכזי של המעמד בדברי מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, שנשא משא קודש בחובת החינוך באהבה ויראה: "על העוסקים במלאכת החינוך ללמוד מנותן התורה שהקדים למתן תורה דברי חיבה וקירוב לכלל ישראל, כשהקדים אמירת 'ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש' 'והייתם לי סגולה מכל העמים' קודם מעמד הר סיני, אך מאידך הזהיר ואמר 'אם אתם מקבלים את תורתי מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם', הרי שהקדים אהבה ויראה לתורה. כך גם צריך המחנך להחדיר בלב צעירי הצאן את חשיבותו של כל יהודי ואת גודל מעלת עבודת ה', וכך למשוך את ליבו ליראה.

אולם יחד עם ה'ימין מקרבת' צריכה להיות גם 'שמאל דוחה', להחדיר בתלמידים משמעת ודרך ארץ. העיקר, היא הימין המקרבת, כמו יד ימין שהיא העיקרית והתקיפה יותר, אולם בעת הצורך יש להשתמש בשמאל דוחה, ומחנך המעלים עין ,חס ושלום, ואינו עמל להשיב את תלמידו לדרך טובה מיד בשעת הקושי, יש לחשוש שזהו בכלל 'עושה מלאכת ה' רמיה' חס ושלום. צריך לזכור את האחריות הרבה העומדת על כתפי המחנך לשמש דוגמה אישית לתלמידיו, ובעיקר, עליו לזכור להתפלל תמיד ולבקש לראות סייעתא דשמייא במלאכתו". בסיום דבריו, קרא מרן האדמו"ר שליט"א למחנכים לפתוח את השיעור בלימוד מספר מוסר, המעורר את הלבבות ומכשירם לקבל תורה ויראה.

הרה"ג ר' אליהו פרידלנדר שליט"א, מנהל ת"ת 'תורת אמת' ומראשי פורום מנהלי התתי"ם הקריא את מכתבו של הגאון רבי אליעזר פילץ שליט"א, ראש ישיבת תושיה-תפרח, שנבצר ממנו להשתתף במעמד, מפאת חולשה, בו הביע את הערכתו לעוסקים במלאכת הקודש בהרבצת והנחלת תורה ויראה לצעירי הצאן בדרך ישראל סבא, והדגיש כי כפי שיגדל ערך התורה אצל מנחיליה, כך תגדל ותיחשב בעיני התלמידים, וחזקה על דברים היוצאים מן הלב שיכנסו אל הלב, שהרי מאן דנפח מדיליה נפח.

דברי מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א

התרגשות רבה עוררה כניסתו לאולם של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, שהטריח את עצמו לעמוד בראש המעמד ולהדריך את העושים במלאכת הקודש. במשאו הזכיר מרן ראש הישיבה שליט"א את הפסוק 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט':

"לכאורה יש להבין מדוע אהבו הקב"ה דווקא בשל כך ולא בשל עשרת הניסיונות שעמד בהם, אלא דאיתא בחז"ל שאברהם אבינו היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים", והנה לא נותר מהם שם ושארית לדורות, ורק אברהם אבינו ע"ה העמיד דורות זרע ברך ה', מכיוון שרק אברהם אבינו ע"ה ידע את סוד החינוך והנחלת התורה לדורות הבאים,

וזהו יסוד היסודות של היהדות להעביר ולהנחיל את התורה לאחרים, ולכן דווקא בשל כך בחרו ואהבו הקב"ה לאברהם אבינו, כי ציווה את בניו ואת ביתו אחריו. אחריות גדולה היא במלאכת החינוך, להנחיל את דרך ד' מתוך אהבה לתלמידים ולא מתוך קפידה וכעס, וגם כשמעירים לתלמיד צריך להיות בדרך אהבה, שכן תלמיד היודע שהדברים נאמרים בכעס שוב איננו שומע יותר. יתן ד' שתזכו להנחיל תורה ויראה ולקדש שם שמים"

הרב חנוך זייברט הי"ו, ראש עיריית בני ברק נשא דברי ברכה, ואמר כי הסימן אם אנו פועלים ועושים בכיוון הנכון הוא כאשר מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א סומכים את ידיהם על מעשינו ומחזקים את ידינו, וברוך ד' שזכינו לסייע ולתמוך במערכת החינוך בעיר, העומדת כחומה בצורה מול פיתויי הרחוב, שכן כאשר מערכת החינוך מקצועית ויעילה, והתלמידים זוכים ליחס אוהב ומבין, אינם נצרכים לרעות בשדות זרים מחוץ לכותלי בתי החינוך, חלילה.

עבודת החינוך מפי כ"ק האדמו"ר מביאלא שליט"א

משא הדרכה מיוחד בעבודת החינוך נשא כ"ק מרן האדמו"ר מביאלא שליט"א, חבר מועצת גדולי התורה, שהרחיב בדבריו על קושי השעה שאנו שרויים בה בדור חושך ואפילה: "מצויים אנו בדור של הסתר פנים כפול כדברי מרן הבעש"ט זי"ע, ופיתויי הרחוב והטומאה מתגברים כפי שלא היה מאז דור המבול, ועל כן חובת השעה של העוסקים במלאכת החינוך והרבצת התורה, היא לחזק ולעודד את צעירי הצאן, לעוררם על חשיבותה של כל פעולה של תורה ועבודה, כפי שהגיד מרן האריז"ל לרבנו חיים ויטאל, שבדורות האחרונים כל פעולה לתורה ויראה חשובה לאין ערוך מהדורות הקודמים מפאת הניסיונות הקשים, וזהו שנאמר 'אמור, ואמרת אל הכוהנים', ופרש"י 'להזהיר גדולים על הקטנים',

ועדיין על אף שאזהרה היא, נאמרה בדווקא בלשון אמירה שהיא לשון רכה, שכן במלאכת החינוך עלינו להשתמש בלשון רכה, לחזק ולעודד את צעירי הצאן וללמדם את הכוח הסגולי הגנוז בכל יהודי שמסוגל להגיע למדרגת משה רבינו כדברי הרמב"ם, ללמדם את חשיבות הלימוד והמצוות גם של צעירי הצאן שאפילו בניין בית המקדש נדחה מפניהם כפי שנפסק בהלכה. רק בגישה זו של חיזוק ועידוד לצעירי הצאן בהתאם לניסיונות התקופה, נוכל להדריכם בדרך הישר והטוב, בדרך העולה בית השם".

הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה הרחיב בדבריו על הקושי והספק הניצב בפני המחנכים בדורנו, "כשמצד אחד הדור של היום אינו הדור של פעם כאשר היה מלפנים דור דעה. דור זה הוא דור המורגל בנוחות ורכות עד שקשה בו להוכיח, או להעניש בחומרה, אולם מאידך כבר אמר קהלת החכם 'חוסך שבטו שונא בנו', וללא משמעת וסמכות תקיפה אי אפשר לחנך תלמידים.

אולם התשובה לכך, היא כדברי הרמב"ם, שכשם שהתלמיד חייב בכבוד רבו, כך הרב חייב לכבד את תלמידיו, היינו שאכיפת הסמכות והמשמעת בחינוך ואמירת מוסר ותוכחה בעת הצורך, צריכה להיות מתוך כבוד ואהבה, ולא, חלילה, מתוך כעס וזלזול בתלמידים, שכן אף אם תלמיד מתנהג שלא כראוי, ואף אם מפריע לשיעור, אסור חלילה להטיח בו האשמות ולפגוע בו, שכן אז התלמיד מתייאש מעצמו ומעתידו, חלילה. הדרך הנכונה היא להתייחס רק אל המעשים, להסביר לתלמיד שמעשיו אינו ראויים, אך להתייחס בכבוד ובאהבה אל התלמיד עצמו, ולעולם אסור להתייאש משום תלמיד, שהרי הניסיון מוכיח בבירור שישנם תלמידים שהיו ממש חלשים וגרועים בשנות הנעורים, ואעפ"כ צמחו וגדלו לשם ולתפארת. זו היא חובתנו וגודל האחריות המונח לפתחנו, וזהו גודל השכר הניתן למחנכים עליהם נאמר 'מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'.

את חלקו האחרון של המעמד חתם הגה"צ רבי יהושע פינק שליט"א, רב ביהמ"ד 'בן יעקב' דחסידי בעלזא ומרבני ארגון "תושיה" שהרחיב שעה ארוכה ופרס שורת כלים מעשיים בדרכי החינוך. בדבריו ציין כי כל תלמיד הוא עולם מלא בפני עצמו, וכך צריך המחנך להתייחס אליו כמי שהיה בנו אהובו, כשם שמצינו שנמנו כל ישראל 'מחוטב עציך עד שואב מימיך', ללא שום הבדל בין מעמדות, מכיוון שנפש יהודי היא חלק אלוק ממעל ובבחינת בנים למקום, כמו שהאב אוהב את כל בניו בשווה ללא הבדל.

"כיום יש מחנכים שמחפשים אלטרנטיבה לענישה ולמרות שכבר אינה מקובלת כיום, אולם יש בכך טעות, מכיוון שסמכות אינה פירושה הכאה. אדרבה, אם מחנך נדרש להכות, הרי סימן שסמכותו נכשלה. סמכות אמיתית היא מלשון סמיכה, שהתלמיד סומך ומאמין במחנך, וממילא נעשה קשוב וממושמע. משמעת אינה רק שהכיתה תהיה בשקט מפני שהמחנך נמצא בכיתה, אלא שהתלמידים יסגלו לעצמם משמעת עצמית, כיסוד בסיסי וחשוב לקראת החיים, והדרך להחדיר משמעת בתלמידים, היא שהמחנך עצמו מהווה דוגמה אישית לדיוק בזמנים, לשמירה על דרך ארץ, רק כך ניתן להחדיר את חשיבות הסדר והמשמעת.

המנחה, הרב גבריאל קוסובר, הודה לקהל הנוכחים העוסקים במלאכת הקודש של הרבצת תורה ויראה לצעירי הצאן הטווים חוליות זהב בשרשרת הדורות, כשהוא מביע תודה והוקרה מיוחדת לעיריית בני ברק והעומד בראשה הרב חנוך זייברט הי"ו, המשקיע כוחות ועמל לשפר את תחום החינוך בעיר. תודה מיוחדת הביע בשם המשתתפים ליוזמי הכינוס ומפעילי מערך ההדרכה וההכשרה, להרב יוסף גרליץ הי"ו, יועץ ראש העיר לענייני חינוך ורווחה; להרב יונתן ספרא הי"ו ,מנהל אגף החינוך ולהרב ראובן קורלנסקי הי"ו; הרב שמעון קשש, מנהל מחלקת ילדים ונוער בסיכון בעיריית בני ברק ולהרב יצחק שטיין הי"ו, מנהל ארגון מאירים, שהשקיעו את מיטב כוחותיהם למען מעמד החינוך הגדול המתקיים ע"י "פורום המנהלים החינוכיים" של כלל תלמודי התורה בעיר.

בסיום המעמד הוכרז על הקמת מערך מפגשי וסדנאות הדרכה למחנכים ע"י "פורום המנהלים החינוכיים", בשיתוף התכנית 360 לילדים ונוער שע"י עיריית בני ברק ובביצוע ארגון "חיים מאירים", מתוך מטרה לאפשר לכלל העוסקים במלאכת החינוך להצטרף לתכניות ולקבל הכשרה חינוכית מקצועית, כקריאת מרנן ורבנן שליט"א.

לקראת שעת חצות ננעל הכינוס בדברי סיכום ובתחושה מרוממת על הזכייה לשמוע מעיני העדה את הדרך אשר ילכו בה והמעשה אשר יעשון, כשאלפי המחנכים נושאים עימם מטען של הדרכה והוראה להמשיך את מסורות הדורות ולהמשיך במלאכת הקודש ביתר שאת, לגדל עדרים עדרים של תלמידים ההולכים בדרך ד' ונושאים חותם של תורה ועמלה בטהרה.

צילום: שוקי לרר