אמנון דה-הרטוך: "התדמית לפיה 'החרדים סוחטים יותר' היא עובדה לא נכונה"

מאות מנהלי עמותות חרדיות, יושבי ראש, חברי ועד, גזברים ומבקרים, נטלו חלק ביום עיון ארצי וראשון מסוגו במגזר החרדי, שנערך ביוזמת ובהפקת משרד "רודניק, וורצל ושות' – רואי חשבון", ואשר עסק בהערכות המנהלית של העמותות לקראת שנת התקציב 2015; בהכרת תיקוני חקיקה חדשים; בהתמודדות מול ביקורות עומק של רשם העמותות והחשב הכללי, ובעוד שורה ארוכה של נושאים העומדים על סדר-יומם של מנהלי העמותות, המוצאים עצמם לא אחת נבוכים מול הררי בירוקרטיה, ההולכים ומוגבהים.

בכנס המקצועי, שנערך במלון רמדה בירושלים, ואשר ריכז אליו נציגי עמותות, גדולות ומובילות, מהלוז שבשדרת היהדות התורתית באר"י, דיברו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ואישי ציבור ומינהל, אשר האצילו מניסיונם וציידו את המנהלים בעצות ובטיפים. מנחה יום העיון, ר' אבי בלומנטל, הודה לבנק פאג"י על החסות האדיבה שפרסו על הכינוס.

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א, ראש ביהמ"ד להלכה בהתיישבות "אמונת איש", שהיה ראשון הדוברים, קרא למאות המנהלים לנקוט במשנה זהירות ואחריות בניהול עמותותיהם, ובכך לקדש שם שמים: " לצערנו, מחשבת השנאה שכל מוסד חרדי הוא גנב, חדרה לכל שכבות הציבור והממשל. אנו נמצאים בגלות, ומכיוון שכך, עלינו להצטייד בכלים הנכונים להתמודדות בגלות. ראשית, להפנים את המציאות, ללמוד את החוקים ואת הדרישות. ובעיקר לקיים מה שיעקב אבינו דרש מבניו "למה תתראו". הוא הוסיף בסיום: "איני רוצה להרבות בשבחה ובפרסומה של האכסניה, משרד רו"ח "רודניק וורצל", כי אז ביהמ"ד להלכה בהתיישבות, המנוהל שם, עלול עקב כך, לקבל שירות, באיחור מעט…"

"מחשבת השנאה שכל מוסד חרדי הוא גנב, חדרה לכל שכבות הציבור 
והממשל" הרב אפרתי במשאו

חה"כ הרב אורי מקלב, שכיהן כיו"ר הועדה בפועל לתיקון 25 לחוק החברות, אמר בדבריו "ניצבים אנשים שמשקיעים מזמנם ומכספם, לרווחת הציבור והקהילה, ומשמשים כיו"ר עמותה, חבר ועד או חבר עמותה. בדרך כלל אנשים אלה, נותנים מענה לפעולות רבות שהמדינה אינה מסוגלת לספק אותן, והנחיצות שלהן, היא ללא ערוך. והנה, במקום לתת להם תמריצים, עומדים ומכבידים עליהם בהכבדות לא מעטות ולא קלות. אנשים נרתעים מלשמש כחברי עמותות בגלל חבות אישית וקנסות כספיים", הוסיף וציין, כי צריך למצוא דרך משותפת ומאוזנת שלא תפגע בשום צד. להלן, פירט את האיזונים שיושמו בחוק החברות, עם קבלת תיקון 25, המסדיר את הביקורות בעמותות באופן נאות יחסית.

"אנשים נרתעים מלשמש כחברי עמותות". ח"כ מקלב בכנס מנהלי העמותות

הדובר הבא היה הרב יצחק גולדקנופף, מנכ"ל רשת גנ"י ומעונות יום בית יעקב, המהווה אימפריה ארצית של חינוך לגיל הרך. בדבריו אמר : "אנחנו, בעלי העמותות, מחזיקים את מדינת ישראל. יש בארץ 30,000 עמותות, והן מחזיקות את המדינה בתורה, בחינוך, ברווחה, בבריאות, ברפואה, בחסד, בחקלאות ובתרבות. לא יתכן שיתנהגו אלינו כסרח עודף. אם היינו חזקים ומתאגדים בגוף מלוכד, שייקרא "הסתדרות העמותות", היינו יכולים לשנות הרבה גזירות. לצערנו, הורגלנו להיות מסומנים. אנחנו חשודים. מוסדות ממלכתיים או ממלכתיים דתיים, לא נדרשים בכל הדרישות שדורשים מאתנו. פתיחת מוסד כרוכה כיום בבירוקרטיה מתישה ומסובכת ביותר של רישוי. ישנם גורמים שהחליטו להפלות אותנו, ואנחנו שותקים. זהו רגע שאנו צריכים לצעוק: עד כאן".

"לא יתכן שיתנהגו אלינו כסרח עודף". ר' יצחק גולדקנופף נואם

ראש תחום תמיכות במשרד היועץ המשפטי לממשלה בעבר, וכיום מייצג גופים חרדיים בהשגת משאבים תקציביים, עו"ד אמנון דה-הרטוך, ציין בהרצאתו, כי המדינה מתייחסת לתמיכות בעמותות כמתת חסד ומתנות לאביונים, וזה לא בצדק. "למדינה יש אינטרס גדול בקיומן של העמותות. שהרי למעשה הן ממלאות את מקומה, למשל, בביטחון תזונתי לכל אדם". הדובר הוסיף, כי התדמית לפיה "החרדים סוחטים יותר", היא עובדה לא נכונה. אף אחת מכלל העמותות בארץ, לא בוחלת בשום דרך, בכדי להשיג כספים. אם מישהו יאשים אתכם בסחטנות, הזמינו אותי, והמצב יירגע".

"העמותות לא מנצלות את האפשרות לשלוח השגות והערות על החקיקה". עו"ד 
הרטוך מרצה למנהלים

מבחני התמיכה – גילה דה-הרטוך – מורכבים מדרישות סף שמעורבים בהן עניינים ערכיים, אך לפעמים גם תנאים שאינם מן הענין, ונועדו אך ורק לנשל עמותות אחרות מלקבל תמיכה תקציבית. להלן האריך בשורה של דוגמאות המצביעות על גיבוש אמות מידה "תפורות" בדיוק למידתה של עמותה ספציפית, אשר רעותה – אולי הטובה ממנה – לא עומדת בהן. להלן קבל כי העמותות לא מנצלות את האפשרות לשלוח השגות והערות על טיוטת תיקונים והוספות בחקיקה המובאים לעיון הציבור. הוא סיפר עוד, כי הוא מפעיל עם גורמים נוספים בציבור החרדי, מאבקים בכדי להכיר במגוון פעולות ראשוניות הננקטות במגזר החרדי, ואף לתת העדפה בכדי לעודדן, ובענין זה כדאי "להציק" גם לנציגי הציבור שיפעלו בכיוון הזה. בהמשך, נתן שורה של טיפים ועצות למנהלי העמותות להתנהלות תקינה מול רשם העמותות והחשכ"ל, וגילה עוד, כי בעקבות האירוע, שבעטיו נאלץ לנטוש את תפקידו במשרד המשפטים [האירוע בו סטר לח"כ יעקב כהן לאחר שזה עלב בו], זכה להיות שותף בהוספה לתיקון חוק הישיבות שדחיית השירות היא "נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה".

על ביקורות עומק של רשם העמותות והחשב הכללי, על נהלים ותקנות וסעיפי חקיקה שונים דיבר רו"ח משה וורצל, שנחשב למומחה בביקורת עומק ובייצוג העמותות מול הרשם והחשכ"ל. במסגרת נאומו, השיב לשאלות ציבור מנהלי העמותות, שביקשו להרחיב ידע ולהחכים במבוך הבירוקרטיה הנוקשה, בה הם נתקלים תמידין כסדרן. בין השאר סיפר על המחלקה החדשה שנפתחה, מחלקת ביקורת פנים, כתוצאה מחוק העמותות החדש (תיקון 25 לחוק החברות).

הסברים מפורטים. רו"ח משה ורצל מבאר ומבהיר

לפני סיום יום העיון, ניתן הסבר מפורט ע"י רו"ח ש. וורצל, על ההכנה לביקורת עומק ובדיקות החשכ"ל ורשם העמותות והשפעת הבדיקות; על ההבדלים בין הביקורות השונות; על סמכויות ודרישות בביקורת רשם העמותות; על מקרים נפוצים בהם הבודקים מחמירים שלא בצדק; על המחאות ועל מזומן; על העברת כספים מעמותה לעמותה; על נוהל תמיכות חדש ועל עוד שורה של נושאים, שעל מנהלי העמותות להכיר אותם.

ביום העיון דיבר עוד, עו"ד איתן צחור, יו"ר העמותות בלשכת עורכי הדין שסקר את סיווג ההתאגדויות במגזר השלישי, ואת קווי הממשק שלהם עם מס הכנסה, מע"מ ועוד כיוצא באלה, ואמר, שלעתים מומלץ להקים חל"צים (חברה לתועלת הציבור), אבל עם זאת יש לדעת שכל התקנות החלות העמותות חלות גם על חל"צים, ופירט את ההבדלים ביניהם.

מנהלי העמותות בעת נאומו של עו"ד איתן צחור

עם נעילת הכנס, בירכו מנהלי המוסדות העוסקים בהאדרת תורה, חינוך, רווחה, בריאות וחסד, את רו"ח ר' שמחה רודניק, ואת רו"ח ר' משה וורצל, על שארגנו את יום העיון המחכים, ובכך הרימו את הכפפה לרווחת כל העמותות החרדיות, ואף הוסיפו וביקשו לקיימו מדי שנה באופן קבוע.

ביום העיון, שהיה מלא מפה לפה, השתתפו עוד: חברי מועצת עיריית ירושלים: הרב יצחק פינדרוס והרב אליעזר ראוכברגר, רו"ח הרב שמחה רודניק, וכן מנהלי מוסדות תורה מהגדולים בארץ.