ביום שבו הפארקים והמדשאות מלאים, כשעשן סמיך מיתמר מעל אתרים אלו מחמת הבשרים המתחממים על המנגלים, ואחרים המביטים אל השמים וצופים כמידי שנה בשנה במטס האווירי, יש רבים אחרים העמלים לפרנסתם בכל ימות השנה שבחרו לנצל את יום השבתון שלהם ולמלא את החלל הרוחני בנשמתם. קוראים לזה "בר בי רב דחד יומא" יום שכולו תורה, מיוזמתו של זקן האדמורי"ם כ"ק האדמו"ר מקאליב שליט"א כי באמת אין לך בן חורין (עצמאי) אלא מי שעוסק בתורה.
גם השנה המונים גדשו את היכלי בתי הכנסת ובתי המדרש ביום זה והחליטו להעביר את היום ביום שכולו תורה החל משעות הבוקר, בהם נמסרים שיעורי תורה והרצאות בהלכה מוסר ואגדה, מפי רבנים, מרצים וגדולי תורה חשובים בכל רחבי הארץ.
בהזדמנות מיוחדת זו אף ניתנת זכות לשומעים להעשיר ולקנות ידע רב בנושאים שונים ומגוונים, המלווים ע"י מצגת ושקופיות, וזאת בנוסף לאפשרות הניתנת בדרך כלל ביום זה לשאלות ותשובות בהלכה לרבנים המגיעים לכל מקום ומקום ביום תורני זה.
הראשון לציון הגר"ש עמאר יצא משעות הבוקר למסע שיעורי תורה מירושלים לערי המרכז והדרום שעה אחר שעה ללא הפסקה כדי לזכות את הרבים.
במושב בן זכאי ליד העיר יבנה הופיע הגר"ש עמאר בשעות הצהריים בבית הכנסת המרכזי "חזון עובדיה", שהיה מלא וגדוש מפה לפה גם ברחבה הגדולה צבאו ציבור גדול שהגיע מהמושבים הסמוכים לשמוע דברי אלוקים חיים.
לאחר דבריו המעוררים של הגר"א טויסיג, נשא דברים הגר"ש עמאר. בדבריו, סיפר כשהגיע לארץ הקודש יחד עם הוריו ממרוקו לאחר שלמד בישיבת "נוה שלום" היה להם כיסופין גדולים לארץ הקודש ואביו מיד כשירד מהמטוס השתטח על הריצפה ונישק את אדמת ארץ ישראל ונשא את כפיו לשמים ואמר: "ריבונו של עולם תן לי שאזכה לעשות שבת או קידוש אחד בארץ ישראל, זה מספיק לי" וזכה ב"ה עוד עשרים שנה לחיות בארץ ישראל.
הגר"ש עמאר תיאר בכאב ובהתרגשות איך אלפי בני הנוער הצעירים באותם שנים של העליה הלכו בשבי של הקיבוץ ואכלו מאכלות אסורות וחיללו שבת ומועד רח"ל והיה למבוגרים צער גדול על כך, עד כדי כך כשאביו הגיש את הפספורט לפקידים כדי לערוך תעודת עליה, ואמר לו שאלו שאין להם כובע על הראש ודאי גויים הם, הם עובדים של …הגבולות מתוך שלא האמין שיהיו יהודים שלא יכסו את ראשם כדת וכהלכה, עד כדי כך.
אבל הנה ב"ה הגיעו ימים אלו, רבים מעמי הארץ מתיהדים וחוזרים ליהדותם, כך זה יום העצמאות שמיסודו זה להוללות והשתוללות ולאכול במסעדות לא כשרות וכו' אבל ב"ה תראו שאין יום של תורה כזה גדול כמו יום העצמאות, חבל שלא עושים לנו כל חודש עצמאות, ציבור עצום ממלא את בתי הכנסת, גם בחוץ ברחבה יש מעגל סגור ומעבירים את שיעורי התורה להמון העם שגודש את בתי הכנסת ביום זה לשמוע דברי אלוקים חיים ובזכותם כמה נפלאות דרכי הבורא ית'.
עוד הרחיב בדברי תורה והלכה ובסיום בירך את המארגנים אשר מידי שנה מארגנים את יום ה"בר בי רב דחד יומא" מלא תוכן של שיעורי תורה ומזכים את הרבים, קודם צאתו הציבור עמד על רגליו וערב ברכת "מי שבירך" לקהל.
משם המשיך לקרית גת ולעוד ערים כדי למסור שיעורי תורה ודברי חיזוק.
רבים מהמשתתפים נגשו בסיום יום התעלות ונפלא זה למארגנים המסורים הודו ובירכו מקרב ליבם על הריווח העצום בהעשרת ידע בתחום התורני וההלכתי ובמוסר אשר וודאי ישפיע ויחזק להמשך קביעת עתים לתורה בשאר ימות השנה.
