ברקע הדיבורים אודות מינו פרוייקטור קורונה, מפרסם היום רן רזניק כתב הבריאות של 'ישראל היום' טור פרשנות על המצב, וכן על האתגרים העומדים בפני הפרוייקטור החדש. "עדיף יהיה למנות את מי שאינו רופא להיות הפרויקטור הראשי של הקורונה, והדוגמה הבולטת ביותר היא משה בר סימן טוב, המנכ"ל הקודם של משרד הבריאות, אשר בפועל היה המפקד הראשי של ישראל במאבק בגל הראשון", כתב רזניק.
על האפשרות שפרופ' גבי ברבש ימונה לפרויקטור כתב רזניק: "דווקא בגלל שבר סימן טוב אינו רופא, הוא הצליח באומץ ובתבונה להביא את ישראל להישג ברמה העולמית של צמצום הפגיעה של המגיפה. גם אנשי הצבא הבכירים שהוזכרו כמועמדים לתפקיד יכלו להיות בחירה מצוינת לתפקיד החשוב כל כך".
עוד כתב רן "ואולם, אם אכן כפי שמסתמן פרופ' גבי ברבש ימונה לתפקיד, יהיו לו משימות קשות ואתגרים מורכבים מאוד, חלקם מהקשים בתולדות המדינה, כדי לשפר את מצבה העגום של ישראל שמגיפת הקורונה מתפשטת בה בקצב מסוכן, וגם לנסות ולתקן את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הקורונה".
כאן החל כתב הבריאות של 'ישראל היום' לציין את רשימת האתגרים בפניהם יעמוד 'פרוייקטור הקורונה' החדש:
1. החזרת אמון הציבור
במגיפה כזו, שמתרחשת פעם ב־100 שנה של נגיף חדש שאינו מוכר לרפואה ולמדע, ושאין לו כל תרופה וחיסון, הצעדים הבריאותיים שניתן לנקוט הם סגירה והגבלה של המשק, מערכת החינוך וחיי החברה והתרבות. במצב כזה, אמון הציבור במשרד הבריאות ובממשלה הוא קריטי כדי להצליח במאבק למיגור המגיפה. ללא האמון של הציבור לא ניתן במדינה דמוקרטית לצמצם את התפשטות המגיפה.
אלא שאמון הציבור בנוי על היכולת לבצע הסברה אמינה, רצינית ומתמשכת שנוגעת ללב ולשכל של הציבור וגם על ההבנה של הציבור שמשרד הבריאות מוסר לו את כל המידע שבידיו. אמון הציבור בנוי גם על ההבנה שההגבלות שמשרד הבריאות מטיל חלות על כולם, ושאין תחושה של אפליה.
בשבועות האחרונים ניכר היה שאמון הציבור נפגע באורח קשה, והחזרתו של אמון הציבור היא אולי המשימה החשובה ביותר של פרויקטור הקורונה. בלעדי אמון הציבור לא ניתן יהיה לחזור ולצמצם את התפשטות הקורונה בישראל.
2. הגנה על הקשישים
אחד המחדלים הטראגיים ביותר בגל הראשון של הקורונה היה הפקרת הקשישים בבתי האבות ובמוסדות הסיעודיים. רק באיחור רב ומביש נעשה מאמץ משותף של משרד הבריאות והצבא לשפר את הטיפול והליווי של הקשישים במוסדות אלה. עכשיו, בגל השני של הקורונה ולקראת הגלים הבאים, זו אולי המשימה החשובה והמוסרית ביותר – לדאוג להגנה המקסימלית לקשישים שהם הנפגעים הכי קשים.
3. זהירות בחזרה לשגרה
משה בר סימן טוב אמר בתחילת המגיפה שמדינת ישראל, כמו שאר מדינות העולם, פועלת במאבק בהתפשטות הנגיף תחת "ערפל קרב סמיך מאוד", וכל זאת בצעידה מסוכנת ב"שדה מוקשים" שבו עדיין רב הנסתר על הגלוי. אלא שגם היציאה ההולכת ומתמשכת מהגבלות הקורונה נעשית בערפל הכבד בתוך שדה מוקשים.
לכן היה צריך, וחייב להיות ברור, שהיציאה מהגבלות הקורונה חייבת להיות זהירה, איטית ושקולה, ואילו פזיזות עלולה חלילה לדרדר את ישראל למספרי המתים באיטליה, ספרד, ניו יורק, בריטניה וברזיל. עכשיו גם ברור שהחזרה לשגרה אחרי הגל הראשון היתה פזיזה ונמהרת, ועל הפרויקטור יהיה לפעול בנחישות כדי לתקן את הדרך שבה יוצאים חזרה מההגבלות מבלי לפזר שוב לציבור אשליות שווא שעלולות לעלות לכולנו ביוקר.
עוד נושא מרכזי שהוא יצטרך להיכנס אליו הוא החזרתה של מערכת החינוך לשגרת הקורונה, ולפעול שהדבר ייעשה בדרך הרבה יותר טובה מכפי שנעשה עד היום. כל זאת כאשר שנת הלימודים הבאה כבר ממש קרובה, ועדיין אין תשובות לשאלה איך בכלל היא תתחיל.
4. מאבק במכחישים
נכון שמרבית המומחים והמנהלים הרפואיים הרציניים בארץ ובעולם מבינים שהקורונה מסוכנת מאוד, ושיש אכן לעשות צעדים נמרצים וגם כואבים כדי לצמצם את הפגיעה שלה בציבור, אבל בכל זאת יש בישראל, ולא רק אצלנו, קומץ של רופאים ומנהלים שמטעים ומסכנים את הציבור כאילו "הקורונה היא רק שפעת" ובכלל "לא היה כאן אפילו גל ראשון של קורונה".
היה אפילו מנהל בכיר של אחד מבתי החולים שהעז והצהיר בתחילת המגיפה שאצלו בבית החולים לא יטופלו חולי קורונה, ויש גם מנהלים שעושים בדיקות קורונה פרטיות בניגוד גמור להוראת משרד הבריאות. ההשפעה המצטברת של כת מכחישי הקורונה היא הרסנית ומסוכנת ממש לבריאות הציבור ולשלומו, ויש לפעול הסברתית באופן נוקשה וחד־משמעי מולם, גם אם חלקם לעיתים הם אפילו מבית החולים איכילוב בתל אביב שהוא עצמו ניהל במשך שנים רבות.
5. שיפור מערך הבדיקות
הרבה מאוד טענות הועלו בחודשים האחרונים על מערך בדיקות הקורונה ועל מערך החקירות האפידמיולוגיות של החולים. אין ספק שלפרופ' ברבש או מי שימונה להיות הפרויקטור תפקיד חשוב מאוד בקידומו, התייעלותו ושיפורו של המערך בקופות החולים ובקידום ושיפור החקירות של חולי הקורונה שמנהלות אחיות בריאות הציבור שעושות עבודה טובה מאוד, אך כורעות תחת העומס. הכרח הוא להביא תקציבים נוספים לבדיקות ולחקירות הקורונה שמאפשרות חזרה מהירה וזהירה יותר לשגרה.
6. שיתוף פעולה עם הצבא
אחד התפקידים המרכזיים יהיה יצירה מחדש של שיתוף פעולה אמיתי ומשמעותי של משרד הבריאות עם משרד הביטחון וצה"ל, שהוכיחו את עצמם מאוד בגל הראשון, החל מפיקוד העורף שפעל בערים שהיו תחת סגר ובהפעלת המלוניות לחולי קורונה ולמי שנכנסו לבידוד, וכלה בשירותי הביטחון שהיו מעורבים בהשגת מכונות הנשמה וציוד לבדיקות. קידום שיתוף הפעולה ההדוק בין משרד הבריאות לצה"ל ומשרד הביטחון באותם תחומים שמשרד הבריאות כלל אינו מסוגל לטפל בהם ולתפעל אותם הוא נושא קריטי להמשך ההתמודדות של ישראל עם מגיפת הקורונה.
