ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה, התכנסה היום [שלישי] לדיון במחקר ופיתוח בתחום החיסון לקורונה. מנהל המכון הביולוגי, ראש רשות החדשנות, מדענים ואנשי מחקר, עדכנו בתמונת מצב התקדמות ישראל בדרך לחיסון.
מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, פרט את שלבי הנפקת החיסון: "אנחנו קודם כל מתחילים בהבנת המחלה שהמטרה הסופית היא להגיע לטיפול או לחיסון. ב-2 בפברואר רה"מ הנחה לפתח חיסון ונוגדנים טיפוליים לטובת אזרחי ישראל. ומאז אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי להגיע ליעד. זאת הייתה החלטה מקצועית ונכונה. היכולת היחידה לתכנן ולייצר חיסונים הוא במכון הביולוגי. אנחנו מוקד ידע ומצוינות בעולם, לא אכזבנו והבאנו את המוצר. אף גוף בעולם לא עשה כמות ונפח ניסויים בבעלי חיים כמו שאנחנו עשינו, ולכן אנחנו מרגישים בטוחים יותר. לא עשינו קיצורי דרך, עשינו דרך ארוכה וטובה ולכן יש לנו חיזוק שהחיסון הוא יעיל ובטוח. יש חבלי לידה קשים, תמיד יש מתח בין רגולטור לגוף שרוצה לייצר, אני מקווה שאנחנו מתקדמים טוב. יש לנו את היכולת והידע לייצר חיסון עבור כל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו מדברים על סדר גודל של 10-15 מיליון מנות".
פרופ' שפירא אמר בנוגע לקצב ההנפקה של החיסון: "העבודה על הנוגדנים תיקח חודשים מעטים, יכול להיות שיהיו מנות ראשונות בקרוב מאוד. מבחינת פיתוח החיסון תחילת הניסויים בבני אדם יתחילו במחצית אוקטובר. בפאזה הראשונה נבצע ניסויים ב100 אנשים בריאים, פאזה שנייה קבוצה גדולה יותר של 1,000 נבדקים. והפאזה השלישית משווה 2 קבוצות שימנו 20-30 אלף, זה מספרים אדירים ועלויות אדירות. המטרה היא לבדוק אפקטיביות ובטיחות. הפאזה השלישית מורכבת ולוקחת זמן ואני חושב שאם עדיין נהיה בשלב הזה נתחיל לחסן בהיקפים גדולים. מרגע הראשון ידעתי שלא נהיה ראשונים, אולי בעשיריה הפותחת. אני חושב שהמטרה שלנו לא להיות ראשונים המטרה להביא חיסון לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו נביא חיסון טוב ובטוח בפרק זמן סביר ורלוונטי לקורונה. עלות של מנה ביולוגית של נוגדן זה סדר גודל של אלפי דולרים וזה ייתנן לחולים ספציפיים. זו הגנה יקרה וקצרה, סדר גודל של 3 חודשים. יש לנו דו שיח רציף עם משרד הבריאות. אין הרבה תרופות מקוריות שפותחו במדינת ישראל. יש שלבים אחרים ברגולציה שדורשים את הזמן. אבל אסור שבירוקרטיה תאט אותו. איבדנו זמן בדרך אבל פניי קדימה. יש הידברות טובה אנחנו רצים קדימה. תאריך היעד הוא אחרי החגים. זה מחצית אוקטובר, ובתאריך הזה נתחיל בניסויי אנוש".
פרופ' שפירא התייחס לחיסונים ממדינות אחרות, ואמר "יש פרסומים על כל מיני חיסונים בעולם. אבל חשוב לזכור שבסוף כל אחד מפתח חיסון אחר. הניסיון שלנו טוב ומבוסס. לא יהיה נכון שאחד יקבל חיסון שיוצר בארץ ואחד של חו"ל. אם יימצא חיסון אחד שיהיה טוב לנשים הרות ילכו אליו. הדבר המעשי והנכון הוא שהחיסון יהיה החיסון שלנו. אבל אם יהיה חיסון אחר ואנחנו חלילה נכשל, הבריאות קודמת לכל".
ד"ר אורי פיינשטיין, משרד הבריאות, הוסיף: "אנחנו עוקבים אחרי תמונת ההתפתחות החיסון ברחבי העולם. בתמונת המצב כפי שהיא מצטיירת יש כמעט 160 ניסיונות מוכרים לפתח חיסון ועוד מספר לא מבוטל של ניסיונות לא מוכרים. כיום יש כבר 28 ניסיונות פיתוח מתקדמים. ו-6 חיסונים בעולם שכבר החלו בחיסון המוני של נבדקים".
ראש רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה, ד"ר עמי אפלבום, דיווח לוועדה על התמריצים של הרשות בנושא, "עם פרוץ המגיפה, נכנסנו לפעילות אינטנסיבית כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם הקורונה. המשברים הבריאותיים הם רחבים ובנוסף אנחנו מתמודדים עם משבר כלכלי גדול. כדי להניע את הכלכלה הישראלית עבדנו על מגוון כלי סיוע לצאת מהמשבר. המשבר הקשה שאנחנו נמצאים בו מביא אתו הרבה הזדמנויות טכנולוגיות. קיבלנו תוך תקופה של 3 שבועות מעל 800 בקשות של מפעלים, קבוצות מחקר, גופי בריאות שונים שיכולים לתת תשובות לתחומים השונים. תוך שבועיים חילקנו מעל 55 מיליון שקל. סייענו לחברות לפתח מסיכות, בגדי מיגון ומשטחים מחוטאים. אחד הנושאים שהדאיגו את המערכת זה שבתי חולים יקרסו, עשינו מאמץ גדול שאנשים יוכלו לקבל סיוע רפואי מבלי להגיע לבי"ח. הגענו לדברים מדהימים שישרתו את המדינה ומדינות נוספות עוד שנים רבות. כמו"כ, מימנו 11 פרויקטים שמתמקדים בטיפולים או חיסוניים חדשניים לקורונה. 5 מחקרים באוניברסיטאות לטיפולים בקורונה. הפרויקטים האלו ממומנים מכספי מדינה של רשות החדשנות שהולכים לאותם חוקרים כדי שיוכלו להתמקד במחקרים שלהם".
פרופ' איתן פרידמן, יו"ר ועדת הלסינקי האמונה על מתן אישור ניסוי רפואי בבני אדם: "שמנו למטרה שכל מה שמגיע אלינו בנושא הקורונה, תהליך הבדיקה שלו יהיה הרבה יותר מהיר. עד 4 שבועות נשלח תשובה. בינתיים לא הגיע אלינו אף בקשה. המחויבות שלנו כוועדה שיהיה חיסון כחול לבן, אם תגיע בקשה נדון בה במהירות האפשרית".
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "כולם מחכים בציפייה לבשורה הגדולה של החיסון שיתחיל לשים סוף למצב המורכב שאנו מצויים בו ושיש לו השלכות על כל תחום בחיינו. קיימת חשיבות רבה למידע שיובא כאן באופן ישיר ובלתי אמצעי לוועדה – הודות לכך שהדיונים כאן שקופים וכל מי שרוצה, יכול להיות חשוף להם, וזה תורם גם לאמון הציבור. ההצלחה שלכם זו התקווה של כל עם ישראל כולו. הוועדה עומדת לרשות כל העוסקים במלאכה, לרבות באפשרות להביא את כל הגורמים סביב שולחן אחד וביכולת שלנו לפקח על עבודת הממשלה ".
