מנכ"ל משרד הבריאות הפרופסור חזי לוי וראשת שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, קיימו היום (חמישי) תדרוך בנושא נגיף הקורונה, לאור הירידה המשמעותית במספר הנדבקים בעקבות הטלת הסגר. הפרופ' ביקש להרגיע את הציבור ואמר כי "מערכת הבריאות לא קורסת. אני מבין שהציבור מבולבל, עייף ואיבד אמון, אך יש להימנע מהתקהלויות – מכל סוג – ללא קשר לשיוך פוליטי".
מוקדם יותר הבהיר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור חזי לוי, בתדרוך שקיים כי "אנחנו לא הולכים בכיוון של חסינות עדר". לוי התייחס בתדרוך שקיים במשרד הבריאות לסקר הסרולוגי שערך המשרד שמצא כי רק כ-5% מהאוכלוסייה בישראל פיתחו נוגדנים לנגיף קורונה. לפי ממצאי הסקר, שיעור החשיפה לנגיף בישראל רחוק מ"חסינות עדר". עוד הסבירו במשרד כי רמת נוגדנים גבוהה בדם של אדם אינה מעידה בהכרח על חסינות לטווח ארוך.
לדבריה, "כבר מתכננים לעשות את הסקר הבא, וכבר בשבוע הבא יתחילו להיות בדיקות כלפי עובדי רפואה. נמשיך לבדוק יותר ויותר אנשים כדי לראות את שכיחות הנגיף". בהצהרה משותפת עם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, היא אמרה כי כדי להתחיל לשחרר את המשק, נתוני התחלואה חייבים לרדת עוד. "אי אפשר היה להמשיך, זה הוביל לשיא של כמעט 9,000 מאומתים ביום. היום אנחנו ב-4,100, ועדיין רוצים לרדת עוד כדי להיות במצב של לשחרר את המשק".
ד"ר אלרעי-פרייס אמרה: "אני מקווה שכולנו – גם הציבור וגם הפוליטיקאים – למדנו מחודש ספטמבר שאנחנו חייבים להשתמש בכלי של אזור מוגבל בתבונה, אחרת לא נוכל להוריד את שיעורי התחלואה באופן רציני". לדברי ראש שירותי בריאות הציבור, "עשרה ימים אחרי הסגר – אנחנו יכולים לראות את ההשפעות שלו. יש ירידה הדרגתית בנתוני התחלואה ביישובים האדומים. זאת אומרת שההגבלות עוזרות, אבל עדיין 40% מהמדינה אדומה".
מנכ"ל משרד הבריאות התייחס למצב בחברה החרדית: "הציבור החרדי הוא בשר מבשרנו וחלק מאזרחי ישראל. העניין המגזרי חייב להיות מחוץ לוויכוח. כולנו מרקם אחד. כולנו חולקים את המחלה, החרדה ממנה והרצון להדביר אותה. הווירוס לא מבחין בין ערבי, חרדי, דתי ומגזר כללי. אני חושב שהדברים אינם רלוונטיים לדיון הציבורי ולמלחמה בנגיף. כולנו צריכים לגלות ערבות הדדית ומשמעת. מניעת התקהלויות בכל המגזרים זה הכלי היחיד כרגע להילחם בנגיף".
מנכ"ל משרד הבריאות הדגיש כי עם נתונים שלפיהם ישנם אלפי מאומתים חדשים ביום, לא ניתן לקטוע שרשראות הדבקה: "כשמדי יום אנחנו אמורים לתחקר ולבדוק 6,000 מאומתים חדשים, ולכל אחד יש לפחות 4-5 מגעים, אין דרך לעשות זאת. זה להגיע ל-35 אלף איש מדי יום ואין דרך לעשות את זה – גם לא באמצעים דיגיטליים".
לוי הוסיף כי "היה צורך לעשות מעשה ולנסות לבלום את התחלואה בדרכים רבות עם תחילת הגל הנוכחי. ניסינו לעשות באמצעות מגבלות דיפרנציאליות ביישובים שבהם התחלואה גבוהה. הבאנו את תוכנית הרמזור – הדבר לא צלח. לא הצלחנו לבלום את התחלואה, ולכן הוטלו מגבלות שאנו עדים להן היום. זה לא קל. אנו מודעים למשמעות הכלכלית והנפשית ולכל דבר שאנחנו חווים".
