ועדת החוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה היום (רביעי) פה אחד את תקנות הדיינים (פגרות) ואת תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד). בפשרה שהושגה עם משרדי הממשלה, התקנות בעניין סדרי הדין אושרו כהוראת שעה.
לפי תקנות הדיינים (פגרות) שאושרו, בהמשך לקיצור פגרת הקיץ בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה, יתוקנו גם תקנות הדיינים וייקבע כי פגרת הקיץ בבתי הדין הרבניים תקוצר ותהיה מה-29 ביולי (ח' באב התש"ף) ועד ל- 23 באוגוסט (ג' באלול התש"ף).
המגבלות על פעילותם של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים בעקבות נגיף הקורונה הובילו להאטה בקצב שמיעת הדיונים ולהתמשכות ההליכים המשפטיים. כדי להקל על העומס הרב שנוצר, התעורר הצורך לקצר את הפגרות. לפני מספר ימים תיקן שר המשפטים את תקנות בית המשפט וקבע כי פגרת הקיץ במערכת בתי המשפט תקוצר השנה ותהיה מה-11 באוגוסט 2020 (כ"א באב התש"ף) ועד ל-5 בספטמבר 2020 (ט"ז באלול התש"ף). תיקון דומה נערך גם בתקנות בית הדין לעבודה.
לפי תקנות הדיינים (סדרי הדין) שאושרו, יתאפשר לשר לשירותי דת לקבוע כי בהתקיים מצב חירום מיוחד, כדוגמת התפרצות נגיף הקורונה, תצטמצם פעילותם של בתי הדין הרבניים רק לעניינים דחופים שנמנים בתקנות. הסדרים דומים קיימים כיום לגבי בתי המשפט, בתי הדין לעבודה, בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזיים.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) ביקש לדעת "למה פגרות בימ"ש לא מגיעות לוועדה לאישור ובתי הדין הרבניים כן. לא יכול להיות שבתי הדין באים לפה באופן מסודר ומקבלים אישור ובתי המשפט לא. אני פונה מכאן לשר המשפטים ליצור שוויון בין בתי המשפט לשאר בתי הדין ובכוונתי לפנות בנוסף לנשיאה חיות להתחשב בבקשות של עורכי דין לדחייה בשל תקופת בין הזמנים".
עו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה אמר כי "ההבדל בין הערכאות קיים לפי הדין כיום ויש לשקול לתקן זאת. יש פה סוג של תקלה כי יש סטים שלמים של תקנות ששר המשפטים יכול להתקין לעניין פעילותם של בתי המשפט כמו הרביזיה הגדולה שנעשתה בתקנות סדר הדין האזרחי, וכל זה מבלי להגיע לוועדת החוקה. זה לא תקין. לעניין קיצור הפגרה חשוב להדגיש שהפגרה היא של הדיינים והשופטים והתיקון לסדרי המינהל של בתי הדין הרבניים שנעשה במקביל לתקנות הללו מאפשר להשוות בין המזכירויות בערכאות השונות שמקבלות את התביעות, כדי למנוע את מרוץ הסמכויות".
עו"ד הרב שמעון יעקבי, יועמ"ש בתי הדין הרבניים, הוסיף כי "אנחנו מקיימים שיח עם משרד המשפטים כדי להגיע להשוואה של כל מה שניתן בין הדין הדתי לבתי המשפט. אם את התקנות שלהם אין צורך להביא לוועדת החוקה אז גם את שלנו לא ולהיפך. עד 2013 הפגרות החלו בי' אב לחודש וחצי והיו זהות מבחינת כמות הימים למה שקורה בבימ"ש. לאחר שהגענו להבנה שעדיף שהפגרות תהיינה שוות לבימ"ש כדי להקל על ציבור עורכי הדין ולעשות סדר, תיקנו את התקנות והפגרות זהות. השנה הצענו לקצר את הפגרה בגלל הקורונה אך יש הבדל בינינו לבין בימ"ש ולכן הצענו שמספר ימי הפגרה יהיו זהים אך המועדים יהיו שונים כדי לאפשר להם לצאת לחופשה עם משפחותיהם".
"הדבר שיכול להיות בעייתי הוא העצמת מרוץ הסמכויות והגענו להבנה לפיה באותם ימים שבבימ"ש לא ניתן יהיה להגיש תביעות שבמרוץ סמכויות, לא ניתן יהיה להגישן גם אצלנו, אלא במקרים של בקשת סעד דחוף. באופן זה הנהלת בתיה"ד, משרד המשפטים והנהלת בימ"ש ימשיכו לפעול בצורה מתואמת בנוגע להעצמת הסמכויות". בהתייחסו לבקשת עו"ד אהובה יששכר מלשכת עוה"ד להתחשב בבקשות דחייה מסיבה של צורך בליווי ילדי ביה"ס בתחילת שנה"ל, אמר כי יביא את הבקשה בפני נשיא ביה"ד הגדול "שיתחשב בדברים הללו וינחה בהתאם את הדיינים להתחשב בבקשות מסוג זה ואני מניח שבהתייחס לשאר שיקולי הדחיפות הדברים הללו יישקלו בחיוב".
עו"ד אהובה יששכר מלשכת עורכי הדין הוסיפה כי "חוסר השוויוניות הוא בלתי אפשרי. כל התקנות של בתי הדין הרבניים בעניין סדרי הדיון היו מוכנות אפילו לפני בימ"ש אבל אי אפשר היה לאשרן כי היינו צריכים את ועדת החוקה וזאת לעומת בימ"ש שם השר חתם והן הופעלו מידית. חייבים לפעול לשוויון מוחלט. השינוי לא פשוט ביחס לפגרות כי עו"ד לענייני משפחה מופעים בבימ"ש ובבתי הדין ואי ההתאמה יוצרת מצב שהפגרה של עו"ד לענייני משפחה מסתיימת ב-23.8 בגלל בתי הדין. כל ילדי ישראל האחרים מתחילים ללמוד ב-1.9 ומהטעם הזה כדי לאפשר להם ללוות את ילדיהם היא הוארכה וכיום זה לא קיים כי אנחנו צריכים להופיע לדיון בביה"ד הרבני וההורים לא יכולים ללוות ילדיהם לביה"ס. אבקש שלפחות תצא הנחיה מהנהלת בתיה"ד שאם מבקשים דחייית מועד מהסיבה של ליווי הילד לביה"ס או שאין סידור בסוף אוגוסט- שיתחשבו בכך".
עו"ד שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה התייחסה בתקנות צמצום פעילות בתיה"ד הרבניים במצב חירום מיוחד ואמרה כי "בכלל הערכאות המשפטיות נוצר צורך לאורך השנים להוציא תקנות שיבהירו איך הן פועלות במצב חירום ביטחוני או בריאותי. שר המשפטים הוציא כבר במלחמת המפרץ תקנות לפעולה בזמן חירום מיוחד. התקנות לא צריכות לעבור את אישור ועדת החוקה כי חוק בתי המשפט לא דורש זאת כיום. הקושי הוא שמצד אחד מקור הסמכות שלהן מאוד אוורירי ומתבסס על הסמכה כללית ומצד שני ההשלכות שלהן דרמטיות".
"השר יכול להוציא הודעה על מצב חירום מיוחד כמו שקרה בתקופת הקורונה ואין שום פיקוח. עם פרוץ האירוע הנוכחי, בתיה"ד הדתיים היו צריכים לקבל מענה ולא הייתה כנסת ולכן התקינו אותן כתקנות שעת חירום. עכשיו השר לשירותי דת מבקש מוועדת החוקה לאשר תקנות שמקבילות לאלו החלות על בתי המשפט ובתי הדין הדתיים האחרים. בעקבות ההכרזה לגבי בתי המשפט הוגשה עתירה לבג"ץ והעתירה נמחקה בהסכמה כשהמדינה התחייבה שתוך שנה תבחן את הדבר מחדש בכוונה לעגן את המנגנון בחוק".
"הקונספט של התקנות הללו לא פשוט וההסמכה המשפטית שלו בעייתית. ברור שכרגע בגלל שההסדר קיים לגבי שאר בימ"ש אי אפשר להותיר את בתי הדין הרבניים ללא מענה ולכן סוג של פשרה בהסכמה שתתכתב גם עם ההליך בבג"ץ היא שהתקנות יאושרו כהוראת שעה לשנה. הצעתי הייתה לעשות את אותו הדבר גם לגבי הערכאות המשפטיות אחרות כהוראת שעה אך נציגי המדינה לא הסכימו לכך", דברי עו"ד שטרן.
עו"ד יעקבי, יועמ"ש בתיה"ד הרבניים: "ברור שההצעה לדיווח עתי באה ממקום טוב אך זה לא יגשים את מה שאתם מצפים כי ממילא ההודעה על מצב חירום אמורה להתפרסם ברשומות ובכל מה שקשור במצב חירום אנחנו מיישרים קו עם בימ"ש. לבוא ולהשתמש בנו כסוג של שוט כלפי בימ"ש ובתיה"ד האחרים שלא כפופים לכך ולעשות לנו "נו נו נו" זה לא מתאים. אנחנו תומכים בהאחדה של הדברים מול בימ"ש ובתיה"ד האחרים".
