ההפגנה של העצמאים במוצאי שבת בתל אביב הייתה פיגוע בריאותי במלוא מובן המילה. רבבת בני אדם הגיעה למחות, בלי שכללי הזהירות והנחיות הבריאות נשמרו. איש לא טרח לשמור מרחק ובעלי המסכות התערבו עם אלו שהסתובבו בפנים גלויות, הסתכנו וסיכנו. די אם היה שם חולה קורונה אחד, כדי להפוך את המחאה להפגנת נפץ ופיגוע ביולוגי, ולא רק ביולוגי אלא גם פיגוע כלכלי, כי ריבוי ההדבקה יוביל לסגר כללי שיחמיר ויכלה את שאריות הפרוטה מן הכיס.
כך או כך, אם המשטרה, מפכ"לה והשר העומד בראשה שהוא איננו אלא קול אדוניו, היו באמת מתכוונים לאכוף את כללי הבריאות, הרי בלי גיוס חירום של כל הכוחות שלרשותם הם לא היו יכולים לבצע אכיפה, והם לא עשו זאת, בשעה שפרשים היו חייבים לפרוץ לתוך רבבת המוחים, ולפזר בכוח את הפגנת הטרור הביולוגי. לא צריך הרבה דמיון כיצד הייתה התגובה אילו היה מדובר בחרדים, ולא צריך מוח יצירתי כדי לדמיין מה הייתה תגובת התקשורת אילו הייתה זו הפגנה של חרדים. זה לא רק קטנות המוחים חסרי האחריות, זו אפסות הממשלה שנכשלה בכל פרמטר של מלחמה בקורונה: הכלכלי, החברתי ובעיקר הבריאותי.
לא פלא שהציבור החרדי הולך ומאבד את אמונו בממשלה ובעומד בראשה. משטרת ישראל שהשריר האלים הפך להיות האינטליגנטי שבאבריה, מפגינה מדיניות של איפה ואיפה באכיפה. הממשלה ומשרד הבריאות שהוכיחו לאורך כל טיפולם בקורונה שאין להם שום תוכנית מסודרת, מעדיפים אוכלוסיה מסוגרת, כי זה יותר זול ממלוניות פינוי. זה נעשה באופן סלקטיבי וכשמדובר בחרדים היד קלה על ההדק.
לא רק שהסגרים הללו אינם יעילים כי הם הופכים את הערים והשכונות למדגרות של קורונה. הממשלה שכושלת במהלך ההכרחי של פינוי החולים, טופלת על החרדים ושרץ בידה! היא מונעת מאנשים ונשים לצאת לעבודה וחונקת אותם כלכלית, ללא הצדקה מקצועית ותוך השחרת תדמית שאת תוצאותיה אנחנו רואים ברחובות בצורת תקיפות פיזיות של בעלי חזות חרדית, כמו שרק ישראלים "עדיני נפש" ואנטישמיים גלוחי ראש יודעים לעשות. היא גורמת לאנשים שנחשפו לחולים שלא ללכת להיבדק ובכך הופכים לשגרירי הדבקה, כי במציאות חסרת האחריות שהממשלה כופה, דווקא הנבדקים האחראיים מביאים על עצמם את הסגר הלא יעיל.
אמנם כדי שאנחנו נוכל לבוא בטענות על הממשלה, עלינו להיות מחמירים ב"ונשמרתם" וזהירים ביותר ב"לא תעמוד על דם רעך". אם בתוך הציבור החרדי יש אנשים פרטיים שאינם מקפידים וקבוצות מוגדרות שמזלזלות בכללי הבריאות, מסתכנים ומסכנים, בין אם משיקולי קלות ראש ונוחות אנוכית או מנימוקים פילוסופיים ואידיאולוגיים עקומים, הם ספק הם רוצחים וידיהם לא רק עלולות לשפוך את הדם הזה אלא ידם גם שפכה את הדיו הזה שבו נחתמה גזירת הסגר. המציאות היא שמסיבות אובייקטיביות התחלואה בתוך הציבור החרדי גבוהה, וכסות העיניים והתירוץ של הממשלה הם "רצון שלא להעביר הלאה את שרשרת ההדבקה". עם זאת, אי אפשר לבוא בטענות למה הם לא סוגרים את החילונים, אם יש הצדקה לסגור ריכוזים חרדים. לא מקנחים עוולה בעוול. צריך להתלונן על העובדה שהסגר אינו יעיל! צריך לזעוק שאנשים רוצים להתפנות למלוניות והממשלה לא מעמידה אותן לרשותם. אבל בעיקר צריך לדאוג, כקריאתם של מרנן רועי ישראל שליט"א שלא יהיה צורך בסגר! צריך להקפיד על ונשמרתם, מאוד!
זה לא אומר שהממשלה בסדר, היא לא! זה לא אומר שהמשטרה בסדר, היא ממש לא – והמצב מחייב טיפול נחוש! אנשי המדים השחורים גיבורים על ילדות קטנות ועוצמים עין מול אלפי זלזלנים בהפגנות, ואין תחבושת שיכולה להסתיר את המוגלה הטעונה ניקוז. הטמפרטורה של התחושות הקשות הולכת ומתחממת. הלבה במעמקי הר הגעש מתחילה לרתוח. כשאדים מתחילים לעלות, הם עלולים להסתיר את שדה הראייה.
יחד עם זאת, יותר ויותר מתברר שראש הממשלה עושה מה שנוח לו ומה שטוב לנתניהו. די אם נעקוב אחרי ההצבעה על ועדת החקירה לשופטי הבג"ץ בנושא ניגוד העניינים, הצעה לסדר שהעלה סמוטריץ'. העובדה היא שנתניהו מסרב לצרף את "ימינה" לקואליציה כי יש לו בעיות מ"בית". כדי לפרק את הקואליציה, בנט תוקף את ההתנהלות הממשלתית בסוגיית הקורונה ובונה קבינט חילופי. הוא משחק במגרש של נתניהו, אבל סמוטריץ' מנסה לפרק את הקואליציה כשהוא משחק במגרש של החרדים ומנסה לאתגר אותם ולהכניסם למילכוד: האם יצטרפו להגבלת הבג"ץ שידוע בעמדותיו הנוראות מול עניני הדת.
אבל הכלל בקואליציה תמיד היה שכל הצעה לחקיקה שהאופוזיציה מגישה, מפילים. לא כך נהג נתניהו. הוא טען שהליכוד יצביע בעד ההצעה ונגד הבג"ץ ומשום כך החרדים גם קיבלו הוראה להצביע כך. אבל ברגע האמת או יותר נכון ברגע השקר, הליכוד ברח. חברי הכנסת לא הגיעו להצביע והחוק נפל – אף שניתן היה להצביע בעד ולקבור את ההצעה בוועדה. היהדות החרדית נותרה באי נעימות מול כחול-לבן, שרק זמן קצר קודם לכן הצביעה תחת משמעת קואליציונית נגד תחבורה ציבורית בשבת.
האם נתניהו לא יודע מימינו ושמאלו או שזה היה ניסיון מכוון לסכסך בין כחול לבן לחרדים, לא ברור. סדום או חלם? – קשה לקבוע, אבל כל זה קרה בזמן שישנן סוגיות כבדות משקל הנוגעות לעיקרי הקיום החרדי ועוד נכונו מערכות קריטיות על משמר קודשי ישראל, כשנחוצה לכך משמעת קואליציונית במלואה. החרדים הופקרו, בתרגיל מכוון.
זו רק דוגמה אחת. הליכוד מוכיח שפחות ופחות אפשר לסמוך עליו. האמינות הולכת ונסדקת. לא שיש קשר כלשהו בין החרדים לכחול לבן, אין. אבל אם ראה"מ מנסה לשים טריז, כנראה הוא מבין שמבחינתו יש לו ממה לחשוש, כי יש סיבות לכך! שלוחי דרבנן של היהדות החרדית אינם עצמאיים כלל בהחלטות מסוג זה והם יפעלו אך ורק ככל אשר יורו להם. הם נשלחו לחזית ויפעלו באחריות המתבקשת. אבל הלבה במעמקי הר הגעש מבעבעת. הציבור שבימים אלו הוא הכי צייתן לכל הוראות הבריאות ומאידך גיסא הכי מופלה לרעה ומרגיש שמתיזים עליו בוץ בלי לתת הזדמנות לקנח את הנטפים, מתקשה לעבור לסגר היום והזעם גואה.
אומנם שלא כמו במחאת העצמאים, הזעם לא פרץ לרחובות – אלא ע"י קבוצות קטנות ולא ממוסדות שפורקות עול ואינן נוהגות כדרכה של תורה ולא כפי מסורת רוח ישראל סבא, והדבר אף מביא לעיתים לחילול ד' ממש. אבל קולר האשם בסבל הנורא כבר ניתלה ע"י המון העם החרדי, הכאוב כולו, בצווארם של האישים שבצמרת הממשלה ובעיקר במי שיושב עדיין על הענף הכי גבוה, נאחז בעלים, מתנדנד ברוח ומתפעל בהנאה מהנוף.
בין שותפים, צד אחד איננו יכול לדאוג רק לעצמו ולעשות רק מה שטוב לו. צריך עזות פנים מיוחדת, לראות את כל העולם רק מבעד למראה. עזות פנים כשלעצמה יכולה להיות תכונה חיובית ביותר, אם "הוי עז כנמר", אבל "לעשות רצון אביך שבשמים". הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל ב"גאון יעקב" מסביר, ששמעון ולוי היו עזי פנים – כמובן לעשות רצון ד'. הם הרגו את תושבי שכם ואף החליטו שיוסף חייב מיתה. "הם התכוונו לשם שמים אף על פי שבסוף התברר שהם טעו, אבל בתחילה הם בעצם רצו להביא קדושה על ישראל. עברו כמה דורות, הנכדים והנינים שלהם גם הם היו עזי פנים: פנחס המשיך ללמוד מוסר ויר"ש ולכן זכה לקדש שם שמים, אבל זמרי בן סלוא התקלקל ונשאר עז פנים והביא מגיפה לעם ישראל. המידות הן אותו דבר אך תלוי איך משתמשים בעזות פנים… בפרשת השבוע מסופר על שני אנשים שהתנהגו במידה של עזות פנים, חוצפה. אחד השתמש במידה זו לטובה ואחד השתמש בה לרעה"…
ממשלה צריכה לדעת שפגיעה שרירותית ולא מקצועית בשותפים היא עזות פנים, שאם משתמשים בה לא כראוי היא עלולה לחזור כבומרג לעברו של עז הפנים ולכל הציבור שסביבו. לעזות מצח ואנוכיות אישית ופוליטית, יש מחירון, ואפשר לדעת רק היכן זה מתחיל. עזות מצח עלולה להביא מגיפה ברדיוס מאוד רחב ולגרום לפגיעה פוליטית. העובדה היא שהתחושות הן קשות, ואף אם כל החלטה תלויה אך ורק במשלחים – מרנן ורבנן רועי ישראל שליט"א, מישהו חייב להתעשת. הממשלה אינה יכולה לאכול ולמחות פיה בבגדי הצבור החרדי. איש לא יתן גיוו למכים ולסבול אפליה והשמצות שווא בגלל שמישהו אחר מחפש "ציבור קורבן" כמסתור לכישלון האין מדיניות שלו. לא יינתן להם בשום פנים ואופן לסגור מוסדות תורה שמקפידים על כללי הזהירות הנדרשים, כהוראת מרנן עיני העדה שליט"א לחברי הכנסת. תורה מגנא ומצלא, ותוך הקפדה על מצוותיה היא סם חיים וחגורת הצלה.
אבל הכשל והזדון הממשלתיים אינם יכולים להיות עילה לאי הקפדה על כל כללי הזהירות. זה לא מותר לשום אדם ולשום ציבור, משום סיבה שהיא, להסתכן ולסכן את זולתם, ולגרום לביטול תורה בגלל הכרח שעלול להיווצר לסגור ישיבות. לא בגללם אנחנו מחמירים ב"ונשמרתם", לא כי הם נחמדים והגונים, כי הם לא! ומאידך גיסא אסור לזלזל, זו עלולה להיות שאלה של חיים או חלילה תחלואה. אסור שהשיח אודות עמידה על זכויות יתערב בשאלה של בריאות. בנפשנו הדבר. ובחרת בחיים.
"להחמיר בונשמרתם כדי שידנו לא ישפכו את הדיו של הסגר". ואני חשבתי כי צריך לקיים ונשמרתם כדי לקיים ונשמרתם.
אם כבר ונשמרתם לדעתי יותר למען השגרה והפסקת הטירוף הזה ולא בשביל לתבוע את המדינה
בדיוק ונשמרתם כי- "ונשמרתם" בלי קשר לתביעות