החל מהיום (ראשון), ראש חודש ניסן, ולמשך כל ימות החודש, הרואה אילנות מאכל המלבלבים ומוציאים פרחים, מברך ברכה ייחודית המוזכרת בגמרא, ונקראת בשם 'ברכת האילנות'.
המקור הוא במסכת ברכות. "אמר רב יהודה והאי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".
נוסח ברכת האילנות, ספרד: בָּרוּךְ אַתָּה ה, אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.
נוסח ברכת האילנות, אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה, אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.
נוסח ברכת האילנות, בלדי תימן: בָּרוּךְ אַתָּה יה, אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בִּרְיוֹת טוֹבוֹת, כְּדֵי לְהִתְנַאוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.
בשל נוסח הגמרא, נפסק להלכה כי אין צורך לחפש אחרי עצים, אלא הרואה צריך לברך. עם זאת, הידרו עם ישראל לחפש עצי פרי כדי לזכות ולברך את הברכה הנדירה יחסית, שזמנה קצוב לחודש אחד בלבד בשנה.
הגר"ח פלאג'י פוסק כי יש לברך רק על עצים מחוץ לעיר, אך להלכה יש החולקים עליו ולא נהגו כן. רוב הפוסקים סבורים כי יש צורך לפחות בשני אילנות מאכל, בשל לשון הגמרא 'אילני'. עם זאת, פוסקים אחרים הסבירו כי מדובר בלשון דיבור ולא דווקא, וניתן לברך גם על עץ אחד.
יש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר לברך בשבת, ולהלכה סבורים רבים כי עדיף להימנע מכך כדי שלא יבואו לידי חילול שבת של ריח העץ או תלישת פרחים. ויש החולקים על כך.
האם נשים חייבות בברכה זו? מכיוון ומדובר במצוות עשה שהזמן גרמא, יש פוסקים הסבורים כי חל איסור על אישה לברך, וברכתה לבטלה ולכן עליה לשמוע מבעלה או מאביה ולצאת ידי חובה. פוסקים אחרים מתירים לנשים לברך את ברכת האילנות ועל כל אחד לנהוג כדעת רבותיו.
