בנימין נתניהו אמנם החליט לבקש ארכה של 14 יום נוספים מהנשיא כדי להשלים את הרכבת הממשלה, כפי שמאפשר לו החוק, אבל בבוקר נחשף ב'מרכז העניינים' כי אבן הנגף העיקרית שעמדה בפני הקמת הממשלה מבחינתן של המפלגות החרדיות, יש פריצת דרך משמעותית, ואפילו הבנות בסיסיות, וחוק הגיוס שיתקבל, יהיה אפילו יותר טוב מקודמו שהבג"צ ביטל.
בעיתון החרדי מסרבים לפרט בכדי לא לפגוע באינטרסים של המגזר החרדי, אך צוין כי ההישג אמור להיות גדול ביותר לכל הצדדים, וכולם יוכלו לטעון כי הם עמדו בדיבורם ובהבטחותיהם, נוסח החוק יהיה מקובל גם על משרד הביטחון, שליברמן יחזיק בו. ליברמן עצמו יוכל לטעון שעמד בדרישתו שלא להוסיף, ולו פסיק לחוק, ואילו גדולי התורה ושלוחיהם במפלגות החרדיות יקבלו חוק שיהיה סולת נקיה, ושלא יהיה בו שום מעודדי גיוס לעתיד שהם התנגדו להם, תכלית ההתנגדות.
מתן התוקף לחוק כבר אינו תלוי בשותפות לקואליציה, שמסכימות לו, אלא בנטילת הסמכות מידי הבג"צ לבטלו, כפי שעשו בשני החוקים הקודמים, שאלמלא בוטלו, יתכן שאחוזי המתגייסים היו גבוהים ממה שהם היום. גם כאן יש הסכמה כי חוק הגיוס החדש יהיה מותנה ב'פסקת ההתגברות', שתצמצם את האפשרות של הבג"צ לבטל חוקים שמקבלת הכנסת, ולאו דוקא חוק הגיוס.
'פסקת התגברות', תחוקק ככל הנראה ראשונה, אף לפני חוק הגיוס, והיא תסייע בעתיד גם לענין 'חוק המסתננים' שגם אותו ביטל הבג"צ, והוא יחוקק מחדש בצמוד ל'פסקת ההתגברות' וגם ל'חוק החסינות' שבצלאל סמוטריץ' מתכוון להביא ולחסום באמצעותו את העמדתם לדין של ראש הממשלה, ומספר שרים לעתיד, שלהם תיקים פתוחים בפרקליטות. 'חוק ההתגברות' יבטיח שבג"צ לא יבטל גם את החוק הזה, כפי שביטל את חוק הגיוס, פעמיים, ואת חוק המסתננים ועוד.
עיתון נטען עוד כי, "אם קיימים סיכומים בסיסים בכל אלה, תשאלו, למה בכל זאת חתימת ההסכמים, והרכבת הקואליציה מתעכבת, ולמה יש צורך בפסק זמן נוסף להשלמת הרכב הממשלה? נראה כי לנתניהו אין מנוס מכך, בשל בעיות בחלוקת התיקים ובתקציבים קואליציוניים ייחודיים שכל המפלגות דורשות, אך קשה להיענות לכולן".
לא הצלחתי להבין את הנוסחה.
גם אנחנו וגם, להבדיל, ליברמן נהיה מרוצים? איך בדיוק?