גורם משפטי בכיר על הדיון בבג"ץ: "חיות בחרה הרכב שיפסוק כמוה"

ביום שלישי הבא בג"ץ יתכנס לדון באחד הדיונים הדרמטיים שלו מאז הקמת המדינה. בפעם הראשונה, הוא יידרש לעסוק בשאלה, האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסוגל במצבו המשפטי הנוכחי, ולאחר שהוגש כנגדו כתבי אישום בעבירות שחיתות חמורות, להרכיב ממשלה.

אי אפשר להגזים במשמעות החלטת בג"ץ בנושא לכאן ולכאן. החלטה שנתניהו יוכל להרכיב ממשלה כמוה כחותמת הכשר משפטית, לפחות עד להרשעה חלוטה. וכמובן אם יחליטו השופטים כי נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה במצב זה, זו רעידת אדמה. בכל המובנים.

זו תהיה הפעם הראשונה שבג"ץ יתערב בסוגיה הכי משמעותית של השלטון – מי עומד בראשו, זאת למרות שהחוק הקיים מותיר לראש ממשלה לכהן עד לאחר הרשעה חלוטה. כיצד יוכלו השופטים לפסוק נגד החוק? דרך פרשנות משפטית של נושא ה"סבירות". גם להתעקשות השופטים לדון בסוגיה מהר ככל האפשר, לפני הבחירות, יש משמעות.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ניסה להתחמק מלחוות דעתו, אך בג"ץ דרש ממנו זאת, והוא צפוי להעביר את חוות הדעת עד ליום ראשון. מנדלבליט כבר אמר שהדבר טומן בחובו קשיים משפטיים רבים. השאלה איזה ועד כמה.

סוגיית הרכב השופטים שידונו בהחלטה הדרמתית חשובה לא פחות. באופן תמוהה למדי, בג"ץ ידון בשאלה בהרכב רגיל, קרי שלושה שופטים ולא הרכב מורחב של שבעה, תשעה או 11 – כפי שנהוג במשפטים עקרוניים וחשובים הרבה פחות. בראש ההרכב תעמוד נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, לצידה יהיו השופטים חנן מלצר שהיה פעיל פוליטי בעברו במפלגות השמאל ועוזי פוגלמן שהיה בפרקליטות המדינה לפני התמנותו לשופט.

ב'ישראל היום' דווח שגורמים משפטיים מעריכים שהסיבה לכך היא שהנשיאה, אסתר חיות, מעוניינת להגיע להחלטה פה אחד ומעדיפה שופטים בעלי גישה אקטיביסטית שתתאם אותה, דבר שיקשה להשגה בהרכבים מורחבים עם שופטים בעלי השקפות עולם מגוונות.

מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה: "לנוכח הפרסומים הבוקר, נבהיר כי ההרכב ששובץ לדון בעתירה בעניינו של ראש הממשלה ביום שלישי הקרוב נקבע על פי כללי הסניוריטי – ההרכב הבכיר ביותר המכהן בבית המשפט העליון (למעט השופט הנדל המשמש יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית). כל הפרשנויות המועלות בהקשר זה הן חסרות שחר וחסרות אחריות".