נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים הערב (רביעי) בעצרת הממלכתית לפתיחת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם". השנה התקיים הטקס בסימן "עד היהודי האחרון – 80 שנה לראשית ההשמדה ההמונית". כבכל שנה הועלו שש משואות על ידי שישה ניצולי שואה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
בין דבריו אמר, "900 שורדי שואה נפטרו, רק במדינת ישראל, כתוצאה ישירה של מגפת הקורונה. הם שרדו את הגטאות ומחנות המוות. את ספינות המעפילים ומחנות המעצר. אך את קרב חייהם האחרון הם ניהלו מבוהלים ובודדים מאחורי מסכות וכפפות, צמאים למגע, הרחק מיקיריהם ומאוהביהם. הערב ליבנו איתם ועם משפחותיהם. אנו זוכרים את אומץ ליבם, ואת עוז רוחם. אנו זוכרים את מקורות ההשראה וההעצמה שהיו עבורנו, היו ועודם. יהי זכרם ברוך".
ריבלין הוסיף, "זיכרון השואה מעצב את זהותנו כאומה. השואה מעמידה אותנו, קורבנותיה, בני העם היהודי, ואת מדינת ישראל, מול משימת זיכרון האינסופי. הנשיאה בנטל הזיכרון איננה קלה כלל ועיקר. לחקור ללא מגבלה, וללא שום מורא, להכיר את הפרטים ההיסטוריים, לדון בנסיבות החברתיות שהובילו אליה, להשתומם נוכח האמיתות שהיא גילתה לנו על המצב האנושי, להפוך כל אבן. לנסות לגעת, להבין את מה שהדעת לא תופסת. לשמר את זיכרון השואה, כזיכרון קדוש".
"בשנים האחרונות עמדתי, ניצבתי לצד מנהיגי אומות אחרות במחנות מוות, בבורות הריגה, באתרי זיכרון, ובמוזיאונים ברחבי אירופה. לא לבדי עמדתי, לצדי ניצבו ששה מיליון מאחינו ואחיותינו "שישה מיליון קטגורים", ששה מיליון עדים. אבל לא רק הנספים עמדו איתי. איתי עמדתם גם אתם, השורדים – הניצולים. אין מילים בפי לתאר את העוצמה ששאבתי מכם".
בתוך דבריו הוסיף עוד הנשיא כי יש "לזכור ולהזכיר שמדינת ישראל איננה פיצוי על השואה, ושהעם היהודי, לא נולד באושוויץ, ולא שם עוצבה דמותו, הרוחנית, הדתית, והמדינית".לסיום אמר לשורדי השואה, "בקרוב אני נפרד מתפקידי הרשמי כנשיא אבל אינני נפרד מהמחויבות שלי כאדם, כיהודי, כישראלי, לזכור ולהזכיר ולחנך לאור הערכים שאתם הנחלתם לנו".
