עידן ביידן: בתי המלוכה במפרץ עושים את הדרך לפיוס עם משטר האייתולות

כשנה אחרי כניסתו של מנהיג המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן לתפקיד נשיא ארצות הברית, במזרח התיכון מתחילים לעכל שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. בירושלים התחילו להבין את זה ממש לאחרונה, גם אצל ידידתנו החדשה איחוד האמירויות מבינים את זה ואפילו אצל מנהיגת המפרץ – סעודיה – מעכלים את זה.

אחת הסיבות המרכזיות שבגינה הצליחו ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ להביא לשולחן החתימה על הסכמי אברהם את איחוד האמירויות ובחריין הסוניות – היה החשש המשותף מהאויב השיעי בטהרן.

כעת, בעל בית חדש הגיע לבית הלבן ודוהר בכל מחיר להסכם גרעין עם איראן. בישראל זועקים בניסיון לבלום את הרכבת הדוהרת, במפרץ דווקא בוחרים להתקרב באיראן בתקווה שהנשק הגרעיני, אם יבוא, לא יופנה לריאד ואבו דאבי.

התקררות

לאורך השנים ניהולו כל מדינות המפרץ יחסים מתוחים עם איראן, אך המשיכו להיות בקשרים דיפלומטים למרות חילוקי הדעות הדתיים, הטריטוריאליים והפוליטיים. עד שלפני 5 שנים אירע הפיצוץ.

בינואר 2016 הוציאה ערב הסעודית להורג 47 אנשים באשמות טרור, כולל את נימר א-נימר, שייח' סעודי שיעי בעל השפעה אשר קרא להפיכת המשטר הסעודי ("בדרכי שלום"). ההוצאה להורג גררה הפגנות אלימות באיראן. מפגינים זועמים באיראן הציתו את השגרירות הסעודית בטהרן, והתפרעו בנציגותה במשהד, בצפון איראן.

בעקבות כך הודיעה ערב הסעודית על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם איראן, וגירוש אנשי הצוות הדיפלומטי האיראני משטחה. מדינות נוספות שהן בעלות בריתה של ערב הסעודית, ובהן בחריין, כווית ואיחוד האמירויות, עשו כמוה או השיבו את שגריריהן מטהרן. עם זאת, בניגוד לערב הסעודית, בחריין ותימן שניתקו לחלוטין את היחסים עם איראן, עם איחוד האמירויות איראן עדיין מקיימת יחסים מוגבלים, ושתי המדינות שומרות על שגרירויות אחת אצל השנייה.

במקביל, בחריין שללה את אזרחותו של עיסא קאסים ועל פי הודעת משרד הפנים של בחריין הוא השתמש במעמדו על מנת "לשרת אינטרסים זרים" ולקדם "כתות ואלימות". המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי אמר בנאומו כי "זוהי טיפשות בוטה וטירוף, כשהוא עדיין יכול לפנות לעם בבחריין" ו"מתקיפים את השיח' עיסא קאסים ופירוש הדבר הוא סילוק כל המכשולים החוסמים את הנוער הבחרייני מתקיפת המשטר".

התחממות

הראשונים לשקול שינוי כיוון היו הסעודים, מנהיגי האזור בפועל. לאחרונה נחשף כי התקיימו מספר מפגשים בין נציגי איראן לערב הסעודית. לפי הדיווח ב'פייננשל טיימס', סבב השיחות הראשון בין האיראנים לסעודים נערך בבגדד ב-9 באפריל, והצדדים דנו בו בין השאר בהתקפות שמבצעים המורדים החות'ים מסעודיה, בעלי בריתם של איראן, על מטרות בשטח סעודיה.

בהמשך לאותו מפגש ראשון, זה כמה חודשים שנציגים משני הצדדים מקיימים מגע הדוק בבגדד, בחסותה של ממשלת עיראק. עד כה התקיימו ארבעה סבבים של שיחות ישירות. "המגעים יימשכו במטרה לנרמל את היחסים שנקטעו לפני שש שנים", אמר שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן, בתום הסבב האחרון לפני כשבועיים.

באיחוד האמירויות, כמו מנהגם עם ישראל, בחרו לנהל את המגעים בפומבי. היועץ לביטחון לאומי באיחוד האמירויות, השייח' טחנון בן זאיד אאל-נהיאן, ביקר השבוע באיראן, לראשונה מאז הורידו המדינה את דרג היחסים הדיפלומטיים.

בחודש שעבר ביקר סגן שר החוץ האיראני עלי באקרי באיחוד האמירויות. בתום הביקור, כתב בקרי בחשבון הטוויטר שלו כי הצדדים סיכמו לפתוח דף חדש ביחסים. הוא נפגש בין היתר עם שר המדינה לענייני חוץ של איחוד האמירויות הערביות, אנוואר גרגאש, שאמר כי איחוד האמירויות פועלת לשיפור היחסים עם איראן.

כמו כן, שיחה התקיימה גם בין שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבד אללהיאן, לעמיתו מאיחוד האמירויות, עבדאללה בן זאיד. "יחסינו מתפתחים ומתגברים", העיר בסיפוק השר האיראני, ובן זאיד, בתגובה, הזמין אותו לבקר באבו דאבי.

אכזבה בישראל

בישראל כצפויים, רואים את ההתחממות ועיני הדיפלומטים כלות. "האמירויות בדרך לשחק את המשחק הקטארי", אמר בכיר במערכת המדינית שצוטט ב'ישראל היום' ורמז לקשרים הטובים של קטאר עם המערב – בכלל זה ארה"ב, ובה בעת יחסיה המצוינים עם איראן, עם האחים המוסלמים ועם גורמים אסלאמיים קיצוניים. את פנייתן של האמירויות לכיוון איראן תלה הבכיר הישראלי בחולשה האמריקנית. "הסכמי אברהם נולדו משום שארה"ב שידרה שהיא חזקה וניתן לסמוך עליה. כאשר זה לא המצב, הצדדים מסיקים מסקנות".

גם במפרץ מודים. "הקואליציה האזורית האנטי־איראנית שהתגבשה במהלך כהונת טראמפ – אשר הגיעה לשיאה עם חתימת הסכמי אברהם וכללה את ישראל, בחריין, איחוד האמירויות וסעודיה – התפרקה ואינה קיימת עוד הלכה למעשה", נאמר בדיווח של דניאל סיריוטי.

"נכון שנערכו לאחרונה אימונים ותרגילים צבאיים משותפים שנועדו גם להעברת מסר ברור לטהרן", אמר גורם בכיר באבו דאבי, "אך הקואליציה שהתגבשה בעידוד טראמפ וממשלו, ושהיתה למעשה ברית הגנה אזורית לא רשמית בגיבוי האמריקנים בין ישראל למדינות המפרץ, החוששות מכך שמשטר האייתוללות הקיצוני יחזיק בנשק גרעיני – התאיידה".

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי יואל גוז'נסקי וסימה שיין סבורים כי "מבחינת ישראל, עצם קיומו של הדיאלוג הסעודי-איראני אינו אמור להוות שינוי עקרוני במגמת שיפור היחסים עם מדינות המפרץ, שחלקן מקיימות יחסים רשמיים ולא-רשמיים עימה במקביל לקשריהן עם איראן. עם זאת, התקרבות איראנית-סעודית ממשית תהווה בקע חשוב בחזית האנטי-איראנית שישראל ביקשה להציג וחשוב מכך, היא תסיר גורם מרכזי מחזית ההתנגדות לחזרה האמריקאית להסכם הגרעין".

נותרה מאחור

מדינה נוספת שלא מתלהבת מפעמי הפיוס בין היריבות המוסלמיות היא בחריין. רוב אוכלוסיית בחריין משתייכת לזרם השיעי לעומת בית המלוכה הסוני, דבר שגורם למתיחות נוספת ביחסים שלה עם איראן. איראן טענה בעבר לבעלות על האי בחריין עד שבמרץ 1970 מוחמד רזא שאה פהלווי הודיע על ביטול הטענות האיראניות, בעקבות משא ומתן בין בריטניה לאיראן.

ב- 2015 החזירה בחריין את השגריר שלה מאיראן והורתה לארגון איראני לעזוב את המדינה בתוך 3 ימים, בתגובה ל"התערבות איראנית מתמשכת בענייני הממלכה". זאת אחרי שהשלטונות גילו מפעל גדול לייצור פצצות ועצרו מספר חשודים בקשר עם משמרות המהפכה האיראנים.

כעת, שידידותיה, או יותר נכון אחיותיה הגדולות, צועדים לטהרן, בבחריין חוששים להישאר מאחור עם חבית חומר הנפץ שבוער להם כל העת – עם שמזדהה עם האויב.