בתחילת הדיון, הבהיר היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר, כי "בתי משפט מציינים שהשיטה הנהוגה בישראל בעייתית ויש בה עיוותים רבים ושהממשלה מודעת לכך והקימה ועדות שונות לטיפול בנושא".
מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני, הציג את עמדתו: ראוי שהאזרחים ידעו מה הם אמורים לשלם. נעשו פעולות שונות כמו הפחתה בריבית הפיגורים ובשיעור העדכון, אך אין ספק שמדובר במצב המחייב שינוי עמוק מאוד כשברקע הרשות המקומית הזקוקה לארנונה לפעילותה ומצד שני התושבים שנדרשים לשלם. סוגיה אקוטית היא העלאות חריגות, המחייבת את אישור שר הפנים ושר האוצר. הוראות ההקפאה לא מאפשרות לשרי הפנים והאוצר לשנות את השיטה. לשינוי כזה יש השלכות מרחיקות לכת והוא עלול להביא לכך שבמקומות מסוימים הארנונה תעלה ובאחרים תרד".
הוא ציין כי ועדת ברזילי טרם הגישה דוח למרות פניות חוזרות. בתגובה הציעה היו"ר, ח"כ רגב לבטל את מינוי הוועדה והמנכ"ל אמרני השיב כי "אם לא יוגש הדוח תוך חודש, נשקול לבטלה".
יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס: "הארנונה מכסה בקושי מחצית מתקציב הרשות, לכן נדרשת רפורמה מקיפה בפישוט ההליך, בקביעת שיטה אחידה והגדרת קריטריונים מובנים לחריגות. שורש הבעיה בחישובי הארנונה טמון בחוקי ההקפאה שהנציחו שיטה מיושנת ובלתי גמישה המונעת מראשי רשויות לקבוע את הארנונה בהתאם לצרכים. משנת 2010 עלו מחרי המים והחשמל בעשרות אחוזים ואילו הארנונה עלתה ב-8 אחוז בלבד. העובדות האלה לא מפריעות לתעשיינים וליצרנים להאשים את הרשויות ביוקר המחיה, בעוד שמשכורותיהם המנופחות והרווחים חסרי התקדים שלהם מסיחות את דעתם מהמציאות״
סגן הממונה על התקציבים, ערן ניצן: כשמדברים על יוקר מחיה אי אפשר להתעלם מהארנונה. יש מקום לחולל בתחום מהפיכה מקיפה, אך לא ייווצר מצב שזו תהיה פררוגטיבה של הרשות בלבד. אנחנו רוצים לפשט את התהליכים ויש עיוות בשיטת המדידה, באלפי הסיווגים שקיימים". הוא הוסיף כי "חלק משמעותי בבעיית הדיור נובע ממוטיבציה נמוכה של ראשי רשויות לאשר תכניות מגורים".
על דברים אלו הגיבה היו"ר ח"כ רגב: אי אפשר לחייב ראשי ערים לבנות דירות קטנות וכך יש לעיתים אי הלימה בין מדיניות הממשלה להוזלת דירות למדיניות ראשי הערים . יש שני משרדים שאחראים לעיוותים- הפנים והאוצר. לא ייתכן שלאורך שנים יש כללים לא אחידים. 8 שנים יושבת ועדת ברזילי מישהו צריך היה להתעורר ולשאול מה קורה פה. פחד זו לא תכנית עבודה. כולנו מבינים את הקושי בחלוקת התקציב ולכן ככל שעובר הזמן זה יוצא יותר עקום. צריך לטפל בזה עכשיו ובאיזונים נכונים".
חלק מחברי הכנסת קראו להתייחס לארנונה כמו לכל מס:
ח"כ משולם נהרי ש"ס: "אין מניעה כמו כל המיסים במדינה, שהכנסת היא זו שתקבע את הארנונה ושלא תהיה תלויה בבריונות של אנשים".
ח"כ יעקב אשר: הבעיה היא קודם כל הגדרה נכונה של סיווג הנכסים. לגבי גובה הסכום זה מאוד בעייתי לקבוע. חייב להיות גם כאן מחיר בסיסי שייגזר מהשירותים הבסיסיים ויהיה שפיל מסוים לראשי הרשויות. ראש עיר שיוריד או יעלה דרמטית ישלם מחיר אך חייב להיות בסיס. כראש העיר בני ברק, באתי לבקש הורדה בארנונה למשרדים. הקאתי דם עד שאישרו זאת.
ח"כ אורי מקלב: "הדימוי של הארנונה בעיני התושבים היא כאגרה ולא כך הדבר. אף אחד לא מודד מה התמורה ממס הכנסה. צריך לתת יותר סמכות לראשי הערים. כסגן ראש עיריית ירושלים הופעתי בפני ברזילי בנושא לפני יותר משבע שנים. זה סיר חמין לוהט שמורכב מהרבה דברים. אני מציע להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא.
ח"כ ישראל אייכלר אמר כי יגיש הצעת חוק עם סעיף אחד, בחוק ההסדרים יבוא "נטו לשימוש הנכס"- תהיה בהירות למודד שהוא מודד רק מה שנטו לשימוש. יש פה גם רעיון שלפיו האזרח משלם ארנונה רק על מה שהוא משתמש".
ראש עיריית חולון, מוטי ששון: "הבעיה היא האוצר. שיטת הניהול של התחמנות וחוסר היושר מתחילה שם, להפוך את הרשויות למקור ההכנסה של המדינה. אנחנו ממנים שירותים ממלכתיים. יש אבסורד כיום, 21 שנה כראש עיר אני מנסה לעשות סדר מול משרד הפנים והאוצר ומדבר אל הקירות.
היו"ר ח"כ רגב סיכמה את הדיון: נושא הארנונה מהיום הוא על הכוונת של ועדת הפנים, שלא תרפה מהשר החדש ותקיים בנושא דיונים מדי שבוע, אליהם יוזמן גם אהוד ברזילי. הצעת ח"כ אשר לתקרה ומסגרת והגדרה בצו את הגדרת הנכסים היא טובה. צריכה להיות שליטה ממשלתית בבסיס ושפיל לראשי הערים. נקבע איזון מה הממשלה קובעת כרגולטור, ומה המשחק לראשי העיר על-פי קריטריונים מוסכמים. צריך להתחיל מהגדרת סף. היא דרשה לקבל את הקריטריונים לקביעת ארנונה ואמרה כי תקים ועדה לנושא שיטת חישוב הארנונה.
