עשרות נציגי הקהילות החסידיות השתתפו אתמול בכינוס נציגי הקהילות החסידיות בביתר עילית לקראת הבחירות, שנערך בהשתתפות ח"כ הרב מאיר פרוש, ראש עיריית ביתר עילית הרב מאיר רובינשטיין וחברי הנהלת העיר.
את הכנס שהתקיים בביהמ"ד ברסלב בעיר פתח והנחה ראש עיריית ביתר עילית הרב מאיר רובינשטיין, שעמד על התחושות בקרב הציבור לאחר השנתיים האחרונות תחת הממשלה היוצאת, שממש אין בית אשר אין שם פגיעה תוצאה מהגזירות הקשות שהוטלו על הציבור החרדי.
בהמשך הזכיר ראש העיר את תוצאות הבחירות הקודמות לכנסת בביתר עילית בהן היתה הצלחה מעבר למשוער, אם קודם לכן ציפו ל – 7,500 עד 8,000 קול והגדירו זאת כהצלחה מסחררת, זכתה בסופו של דבר יהדות התורה ל – 8,404 קולות בביתר עילית, הרבה מעבר למצופה. הרב רובינשטיין הדגיש שהפעם יש צורך להגדיל עוד יותר את היעדים ולהגיע למספר הקולות המקסימלי. הרב רובינשטיין הודיע כי תהיינה ישיבות היערכות נוספות עם נציגי כל קהילה בנפרד, כאשר הקו המנחה הוא שאסור לנו להסתמך על תחושת החירום בקרב הציבור לקראת הבחירות ועדיין וצריך לדרבן כל אחד ואחד להצביע, הן כחובה אישית והן כחובה המוטלת על כל קהילה וקהילה.
קרא עוד:
[postim]
בתום דבריו כיבד ראש העיר את חבר הכנסת הרב מאיר פרוש לשאת דברים. הרב פרוש פתח ואמר כי כשעומדים בבית כנסת שהוא מקום תפילה, ליד ארון הקודש, מול ציבור חסידי מובהק, קשה להשמיע דברים שהם לכאורה קטרוג חמור על הממשלה היוצאת, שבה ישבו יהודים שפגעו בכל הקדוש והיקר לנו. הרב פרוש הזכיר כי מי שהפיל את הממשלה הזו היתה סיעת יהדות התורה בכנסת, וזאת למרות שבמשך שנתיים של מאבק הנציגים בממשלה לא יכולנו לראות כיצד ואיך היא תיפול.
הרב פרוש סיפר על מאבקם של נציגי יהדות התורה בחוק מע"מ אפס, שהחל כיוזמה של שר האוצר לשעבר לפיד למתן הטבה רק למי ששירתו בצבא כאשר רוכשי הדירות החרדים שלא שירתו לא יזכו כלל להטבה. רק לאחר שהיועץ המשפטי התערב גובשה פשרה משפטית שתעניק לציבור החרדי הטבה חלקית עם מגבלות. נציגי יהדות התורה שיצאו למאבק בחוק לא זכו לסיוע מצד המפלגות החילוניות באופוזיציה, שכן במקרה הזה הן לא נפגעו מהאפליה בחוק.
"הנציגים החרדים היו היחידים שנאבקו בחוק המע"מ, ולרגעים ארוכים נראה היה שאין סיכוי לבלום אותו אך בכל פעם מחדש זכינו לסייעתא דשמיא בדרך אחרת. פעם היו אלה נציגי הליכוד שתמכו באחת ההצבעות, ופעם נציגי מפלגות אחרות, ובסופו של דבר הממשלה נפלה.
בהמשך דבריו סקר הרב פרוש את הפגיעות הרבות שגרמה הממשלה היוצאת בשנתיים האחרונות, וציין כי נקודת הזכות היחידה שניתן למצוא בדברי הקטרוג הללו היא השאלה שכולנו צריכים לשאול – מה אנחנו יכולים עכשיו לעשות אחרי שנתיים כאלה.
בין שאר הגזירות שהוטלו על הציבור החרדי, הרב פרוש הזכיר את הקפאת הבניה שפגעה במיוחד בעיר ביתר עילית, כאשר לא היתה ממשלה שהקפיאה את הבניה בביתר בצורה כה גורפת כמו הממשלה היוצאת. קהילות חסידיות רבות ששלחו את בניהן להתגורר בביתר עילית, נותרו ללא פתרונות דיור. הממשלה שדאגה לציבורים אחרים לא נתנה מענה לציבור החרדי.
"הממשלה לא נתנה מענה לציבור החרדי". ח"כ מאיר פרוש בכינוס
לאחר מכן עבר הרב פרוש לדבר על גזירת הגיוס. "היכן נשמע ששלטון יהודי בארץ ישראל מכריז מלחמה על בני התורה? אולי בתקופת הקומוניסטים לפני מאה שנה ידעו שצריך להימלט מאימת הצבא. מי שמכיר את הכתם השחור בספר החוקים – חוק הגיוס, הוא קובע שאם לשיטתם, בעוד שלש שנים לא תתמלא מכסת בני הישיבות שיתגייסו לצבא – יתבטל כל ההסדר לבני הישיבות שהיה נהוג מהקמת המדינה, ויישארו בישיבות רק 1800 עילויים שהם יקבעו את זהותם – וגם הם עדיין לא יודעים איך בדיוק זה ייקבע. כל השאר יוכרזו כעבריינים פליליים. והמשמעות היא שגם אם לא תהיה כליאה מידית של כל מי שלא יתגייס, יצרו את צעדיהם של מי שלא יתגייסו על כל צעד ושעל.זה מה שמרחף כיום כגזירה על הציבור החרדי.
"אפשר להישאר שאננים ולומר 'אנחנו חזקים', אך כפי שכבר התרעתי בעבר הבעיה לא תהיה בשכונת מאה שערים או בביתר עילית. השלטונות יפגעו תחילה במי שייתפסו על דברים פעוטים כמו עבירת תעבורה וכדומה, ועל כל השאר יוטל הכתם של עבריינים פליליים. והבעיה העיקרית – צריך לשאול את עצמנו כמה זמן יקח מהרגע בו נוכרז כולנו כציבור כעבריינים פליליים, עד שיבואו ויגידו שקבוצה שלמה שעוברת על החוק אינה זכאית לזכות הצבעה בבחירות. אנו עלולים להפוך לאזרחים נטולי זכות הצבעה. כמו שיש כיום יוזמות בימין לשלול זכות הצבעה מהציבור הערבי. אסור לנו בשום אופן להקל ראש בסכנה הזו".
בהמשך עמד הרב פרוש על פגיעות נוספות שיצרה הממשלה היוצאת כמו ההקלות בגיור, שדורשות לאפשר לכל אזרח לבחור לעצמו את הרב שיגייר אותו, במתכונת שתביא לביטול המושג של "העם היהודי".
בתחום הגזירות התקציביות, הזכיר הרב פרוש את הפגיעה האנושה במשפחות האברכים שקיבלו עד לאחרונה הבטחת הכנסה, דבר שהיה נהוג במשך 35 שנה והממשלה הנוכחית ביטלה אותו. "בממשלה הזו היו אנשים שישבו ובתחכום רב חיפשו כל סעיף וסעיף שבו אפשר לפגוע בנו. אם זה בניקוד למעונות יום שיאפשר לאברכים לקבל הנחה, ואם זה בתקציב הישיבות, שבממשלה הקודמת עמד על מיליארד שקל לשנה והיום עומד על פחות מחמש מאות מיליון שקל – קיצוץ של יותר מחמישים אחוז שבוצע במחי הצבעה אחת בממשלה. בשנתיים האלה השפילו ורמסו כל מה שקשור ליהדות החרדית בצורה המקסימלית.
עוד אמר הרב פרוש כי "אנחנו כיהודים מאמינים יודעים שאם בשנתיים אפשר לקלקל כך, אז אפשר גם לתקן. אני זוכר שבמו"מ הקואליציוני לפני שש שנים דרשנו להכניס את תקציב הישיבות כולו בהיקף מיליארד שקל לספר התקציב. דרשנו שגם אם יהיה קיצוץ רוחבי במהלך הקדנציה הוא ידלג על התקציב הזה שכן היו קיצוצים חדים בשנים הקודמות, ואכן קיבלנו זאת וזה עבד כך ארבע שנים. עד שבאה הממשלה היוצאת ופגעה בכל תחום שבו יכלו לפגוע.
"יהדות התורה צריכה לגדול בכדי לאזן את נתניהו"
בסיום הדברים אמר הרב פרוש כי "בבחירות האלה חובה עלינו להגיע למקסימום מספר הקולות שאפשר להשיג. הדרך לעשות את זה היא להבין שהסיבה שאנחנו מצביעים ליהדות התורה היא כי בסופו של דבר מי שנמצא בחוד החנית הם נציגי יהדות התורה. איננו יודעים עדיין מה יגידו לנו גדולי התורה לעשות אחרי הבחירות, אך אם יאמרו לנו לשבת בממשלה עם נתניהו למרות הפגיעה של ממשלתו האחרונה בציבור החרדי, אנחנו צריכים שתהיה לו יהדות התורה חזקה בממשלה כדי שהוא לא ייגרר אחרי גורמים אחרים בקואליציה. ומעל הכל חובה עלינו להוכיח כי אותה יהדות התורה שרמסו והשפילו אותה תוכיח במוצאי הבחירות שהיא גדלה והתרחבה והגיעה עם כוח גדול יותר למרות כל הפגיעות שנעשו".
הרב פרוש הודה לראש העיר הרב מאיר רובינשטיין שהרים את הדגל והיה הראשון שעשה כינוס לנציגי הקהילות החסידיות בביתר עילית. הוא ציין כי בעז"ה יהיו בימים הקרובים כינוסים נוספים לקהילות החסידיות באלעד ובמודיעין עילית ובערים נוספות, להצלחת המערכה.
את מסכת הנאומים חתם סגן ראש העיר הרב בנימין הרשלר, שדיבר על תחושותיו הן כאזרח מהשורה והן כמי שעומד בראש מוסדות תורניים שנפגעו מגזירות הממשלה היוצאת. "אני משוכנע שכל יהודי חרדי, הן אדם פרטי והן מנהלי מוסדות, כולם חוו בשנתיים האחרונות את הפגיעה האנושה שגרמה הממשלה לציבור החרדי. אם בקצבאות והבטחת הכנסה, ואם בתקציבי המוסדות. כמנהל מוסד אני יכול לספר שהמשמעות של פגיעה בתקציבי המוסדות היא פגיעה בכל אחד ואחד מהאברכים הסמוכים על שולחן המוסדות. יש גבול כמה מנהלי המוסדות יכולים לגייס מבחוץ, וכל אברך חש זאת על בשרו. אנחנו סמוכים ובטוחים שהקב"ה דואג שלא תישכח מפי זרעו שהתורה תחזיק בארץ ישראל, אבל על כל אחד ואחד מאיתנו מוטלת החובה להתגייס למערכה, ודומה כי אין צורך אפילו לחדד את העניין כי כל אחד חש על בשרו את תוצאות השנתיים האחרונות".
